אספן נדל"ן השלימה את רכישת הוד געתון: התשואה הצפויה מהנכס עומדת על 9%

הרכישה בוצעה תמורת כ-22 מיליון שקלים
איריס בר טל |

אספן נדל"ן, בניהול של אילן גיפמן, הודיעה היום כי השלימה את העסקה לרכישת המרכז המסחרי הוד געתון בנהריה תמורת כ-22 מיליון שקלים בתוספת מע"מ, וכי שכר הדירה השנתי הצפוי להתקבל מהנכס עומד על כ-2 מיליון שקלים ומגלם תשואה של כ-9% על מחיר הרכישה.

עוד מציינת החברה כי 2.6 מיליון שקלים מהסכום הופקדו בנאמנות להבטחת תשלומי מיסים ואישורי רשויות. יצויין כי שיעור התפוסה בנכס עומד על 100%, מתוכם כ-68% משטח הנכס מושכרים לקופת חולים מאוחדת ולבנק יהב.

אספן נדל"ן מימנה את הנכס בהלוואה שקיבלה מבנק מסחרי בישראל, בסך של כ-16 מיליון שקלים, בריבית בשיעור של 2.9% (פריים פלוס 0.4% ). מדובר בהלוואה לתקופה בת חמש שנים והקרן תיפרע בשיעור של 5% בשנה.מהחברה נמסר כי צפויה לה דחיית מס בעקבות שחלוף בסך של כ-4 מילין שקלים.

"העסקה שהושלמה בנהריה היא דוגמה קלאסית לדרך בה צריך למנף את המשבר בשווקים. העסקה ב-9% תשואה מומנה בהלוואה ארוכת טווח מבנק ישראלי בריבית של 2.9% - הריבית השקלית הנמוכה ביותר בה מומנה עסקת נדל"ן מסחרי בישראל ב-10 השנים האחרונות", ציין אילן גיפמן, מנכ"ל אספו נדל"ן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".