תשואה של 150% על נדל"ן? פאונדרס מציעה למשקיעים ישראלים שותפות בקרקע במונטנגרו

על פי הערכות פאונדרס, הקרקע שנרכשה במחיר 121 אירו למ"ר עשויה להגיע לשווי של כ-300 אירו למ"ר לאחר ההשבחה ול-400 אירו למ"ר לאחר הבנייה
איריס בר טל |

חברת השקעות הנדל"ן פאונדרס, בבעלות דנה תדמור, טניה אמיד ואורי עצמון, מציעה למשקיעים ישראלים שותפות בקרקע בשטח של 12 דונם בעיירת הנופש הרציג נובי במונטנגרו, המיועדת להקמת מתחם יוקרתי של דירות ומלון בוטיק.

מדובר בקרקע בשטח של 12 דונם, המיועדת להשבחה בעיירת הנופש הרציג נובי, מונטנגרו. הקרקע, הממוקמת בשכונה היוקרתית מלינה, על צלע הר כ- 250 מטר קו אווירי לים, הינה קרקע ירוקה הנמצאת בתהליך השבחה מתקדם ועתידה לקבל בקרוב היתרי בנייה. מפאונדרס נמסר כי על הקרקע יקום מתחם של דירות יוקרה ומלון בוטיק, שישרת את האוכלוסייה המקומית ואת התיירים הרבים הפוקדים את המקום במהלך כל השנה.

העסקה שמציעה פאונדרס למשקיעים, היא שותפות בקרקע המיועדת לשינוי יעוד והשבחה גבוהה בתוך זמן קצר יחסית. שלב א' של רכישת הקרקע, שכבר הסתיים, התבצע על ידי קבוצת רכישה מטעם פאונדרס במחיר של 121 אירו למ"ר.

כעת, נמצאת העסקה בשלב ב', שלב של קבלת אישורי אדריכל העירייה והרשויות, שנמצא כבר בעיצומו. מפאונדרס נמסר כי הקרקע צפויה להגיע לשווי של כ-300 אירו למ"ר לאחר השבחה, לפני בנייה. חלקות דומות באזור, שעברו השבחה והתחלות בנייה, נמכרות ב כ-400 אירו למ"ר.

הרציג נובי היא עיירת נופש המונה 30,000 תושבים השוכנת לאורך מפרץ קוטור ומרכזת עניים בקרב תיירים רוסים, סקנדינבים ובריטים.

"אנו רואים במונטנגרו יעד אסטרטגי להשקעות נדל"ן בתקופה הכלכלית הנוכחית והמאתגרת", מוסרת דנה תדמור, מנכ"ל חברת פאונדרס,ומוסיפה: "מונטנגרו הינה מדינה קטנה ומתפתחת, בעלת תנאים נוחים לביצוע עסקאות ובפרט עסקאות נדל"ניות. כיום ניתן לבצע עסקאות, בהן יש רישום בטאבו של בעלות זרה מלאה על הקרקע. בנוסף, פשטות המנגנון הכלכלי ועידוד הממשל להשקעות זרות, תורמים לתנאים עסקיים נוחים".

מונטנגרו השוכנת על הים האדריאתי, זכתה לאחרונה לכינוי המונטה קרלו של הבלקן. מדובר באזור נוצרי של יוגוסלביה לשעבר, שנפרד בשנת 2006 מסרביה. הרפובליקה המונה כ-800 אלף תושבים נהנית מצמיחה תיירותית הגבוהה באירופה- כ 10% בשנה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".