סלקום משיקה מודל חדש: 45 דקות 'זמן אוויר חינם' תמורת 45 פרסומות, מתאים לכם?
כבר בשנה שעברה הוגדרה סלקום כאחת מהחברות עם ההוצאה הגבוהה ביותר לפרסום באינטרנט. היום (א') עשתה סלקום צעד קטן נוסף אל העתיד המאוד קרוב של פרסום באינטרנט, בשילוב הסלולר והשיקה מודל חדש שעושה שימוש בפלטפורמת האינטרנט בשם זמן IS MONEY.
המהלך השיווקי אותו מציגה סלקום בשם זמן IS MONEY אמור לייצר מצב של WIN-WIN לטובת הצרכן והמפרסם כאשר בין שניהם ניצבת סלקום ומחייכת למראה הרווחים הצפויים. העקרון המוביל במודל השיווקי שהוצג הוא זמן אוויר תמורת צפייה בפרסומות באתר סלקום.
בונים על הצעירים שמחפשים עוד זמן אוויר
קהל היעד המרכזי של סלקום הם הצעירים, אחריהם בני 21-30 וקהל משני הוא למעשה כל מי שנותר מעבר לאלו. כדי לזכות בזמן אוויר חינם נדרשים לקוחות סלקום לגלוש לאתר החברה, לעבור תהליך רישום הכולל פרטים דמוגרפיים (למען הפילוח המכסימלי), ואז לבחור את הפרסומת אותה הם רוצים לראות.
לאחר צפייה בפרסומת ישאלו הגולשים שאלת הוכחה לגבי הסרטון בכדי לוודא שהם צפו בה ו/או שאלה מחקרית, כדי לדייק בפלוח של הגולש. על-פי עדי כהן, סמנכ"ל השיווק של סלקום, יכולים הגולשים לחסוך באמצעות המודל החדש בין 10-20% בעלויות השימוש החודשיות בהתאם למאפייני השימוש שלו.
המפרסם ישלם 1.70 עבור כל צפייה מוכחת
הגולשים יכולים לבחור בכמות צפיית הפרסומות החודשית עד 45 דקות זמן אוויר חינם. על-פי התחזת הוורודה של אנשי סלקום, "הפרסום הוא PULL טהור. הלקוח מגיע עם STATE OF MIND בו כולו מרוכז בצפייה בפרסומת ומוכן ומזומן לכך. בדרך זו המפרסם מרוויח צפייה מוכחת ומותאמת לקהל".
המודל של הפעילות מול המפרסמים הוא לתשלום תמורת צפייה מוכחת בלבד. בעבור כל צפייה מוכחת ישלם המפרסם לסלקום 1.7 שקל. המפרסם יכול גם להגדיר את קמפיין שלו לפי פילוח הקהל ולפי כמות צפיות מתבקשת ל"יוניק".
15 מיליון שקל בשנה הראשונה
הצפי הכספי של סלקום עומד על מחזור של 15 מיליון שקל בשנה הראשונה למהלך. סלקום תשקיע לא פחות מ-7 מיליון שקל בקמפיין פרסומי שיקדם את זמן IS MONEY, באמצעות גיתם BBDO.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
