סלקום משיקה מודל חדש: 45 דקות 'זמן אוויר חינם' תמורת 45 פרסומות, מתאים לכם?
כבר בשנה שעברה הוגדרה סלקום כאחת מהחברות עם ההוצאה הגבוהה ביותר לפרסום באינטרנט. היום (א') עשתה סלקום צעד קטן נוסף אל העתיד המאוד קרוב של פרסום באינטרנט, בשילוב הסלולר והשיקה מודל חדש שעושה שימוש בפלטפורמת האינטרנט בשם זמן IS MONEY.
המהלך השיווקי אותו מציגה סלקום בשם זמן IS MONEY אמור לייצר מצב של WIN-WIN לטובת הצרכן והמפרסם כאשר בין שניהם ניצבת סלקום ומחייכת למראה הרווחים הצפויים. העקרון המוביל במודל השיווקי שהוצג הוא זמן אוויר תמורת צפייה בפרסומות באתר סלקום.
בונים על הצעירים שמחפשים עוד זמן אוויר
קהל היעד המרכזי של סלקום הם הצעירים, אחריהם בני 21-30 וקהל משני הוא למעשה כל מי שנותר מעבר לאלו. כדי לזכות בזמן אוויר חינם נדרשים לקוחות סלקום לגלוש לאתר החברה, לעבור תהליך רישום הכולל פרטים דמוגרפיים (למען הפילוח המכסימלי), ואז לבחור את הפרסומת אותה הם רוצים לראות.
לאחר צפייה בפרסומת ישאלו הגולשים שאלת הוכחה לגבי הסרטון בכדי לוודא שהם צפו בה ו/או שאלה מחקרית, כדי לדייק בפלוח של הגולש. על-פי עדי כהן, סמנכ"ל השיווק של סלקום, יכולים הגולשים לחסוך באמצעות המודל החדש בין 10-20% בעלויות השימוש החודשיות בהתאם למאפייני השימוש שלו.
המפרסם ישלם 1.70 עבור כל צפייה מוכחת
הגולשים יכולים לבחור בכמות צפיית הפרסומות החודשית עד 45 דקות זמן אוויר חינם. על-פי התחזת הוורודה של אנשי סלקום, "הפרסום הוא PULL טהור. הלקוח מגיע עם STATE OF MIND בו כולו מרוכז בצפייה בפרסומת ומוכן ומזומן לכך. בדרך זו המפרסם מרוויח צפייה מוכחת ומותאמת לקהל".
המודל של הפעילות מול המפרסמים הוא לתשלום תמורת צפייה מוכחת בלבד. בעבור כל צפייה מוכחת ישלם המפרסם לסלקום 1.7 שקל. המפרסם יכול גם להגדיר את קמפיין שלו לפי פילוח הקהל ולפי כמות צפיות מתבקשת ל"יוניק".
15 מיליון שקל בשנה הראשונה
הצפי הכספי של סלקום עומד על מחזור של 15 מיליון שקל בשנה הראשונה למהלך. סלקום תשקיע לא פחות מ-7 מיליון שקל בקמפיין פרסומי שיקדם את זמן IS MONEY, באמצעות גיתם BBDO.
עומר הנדסה (תשקיף חברה)עומר הנדסה מתקרבת לבורסה - התמחור סביר
למרות שחיקה ברווחיות התפעולית, גירעון בהון החוזר ומכירת מניות של הבעלים, התמחור נראה על פניו נוח - שווי לפני ההנפקה של 1.1 מיליארד ורווח מייצג של כ-85 מיליון - מכפיל רווח של כ-13
חברת עומר הנדסה, נערכת ל-IPO בבורסה המקומית. החברה היא קבלן ויזם ומסתבר שהיא גדולה יחסית, למרות שהנוכחות התקשורתית שלה נמוכה. היא צפויה להיות אחת ההנפקות הגדולות בנדל"ן השנה. ההנפקה כוללת גיוס של כ-300 מיליון שקל לפי שווי חברה של 1.4 מיליארד שקל (אחרי הכסף), כאשר כ-120 מיליון שקל יזרמו לכיסם של בעלי השליטה באמצעות הצעת מכר. יתרת הסכום, כ-180 מיליון שקל, תשמש את החברה למימון פרויקטים חדשים והרחבת פעילותה. זה אקזיט משמעותי לבעלי השליטה ולרוב זה תמרור אזהרה. הנפקות זה מצב של א-סימטריה במידע. המוכרים- מנפיקים יודעים הרבה יותר מהקונים.
הבעיה שהקונים - גופים מוסדיים, עמוסים במזומנים ואין להם מה לעשות בכסף. הם מחפשים השקעות חדשות ומקדמים את שוק ההנפקות. עומר, היא שחקנית בשוק התשתיות והייזום ועל פניו מונפקת בתמחור סביר. הדוח רווח והפסד שלה אומנם מציג שחיקה ברווחיות אך הצבר גדל והרווחיות עדיין טובה. הרווח המייצג 85-90 מיליון שקל בשנה ושווי של 1.1 מיליארד שקל (לפני הכסף) מבטא מכפיל רווח סביר של 13.
אם החברה תמשיך לממש את הצבר ולצמוח, ובמקביל הרווחים יעלו, זו יכולה להיות השקעה שמתאימה למוסדיים ולמשקיעים בכלל, אבל צריך לזכור ששוק הקבלנות והיזמות חלש עכשיו, שלחברה יש גירעון בהון החוזר, אם כי זה לא נורא כאשר אתה יודע לקבל מקורות של מזומנים או כאשר ההון החוזר השלילי במאזן (נכסים שוטפים פחות התחייבויות שוטפות) הן לאורך זמן שליליים, כלומר מתגלגלים במאזן ואין צורך לשלם באמת את ההתחייבויות השוטפות.
חלק גדול מאוד מהקבלנים וחברות התשתיות נמצאות במצב כזה, הוא לא בהכרח מעיד על קשיים או בעיות פיננסיות. בכל מקרה, עומר הוקמה ב-1997 על ידי עומר רוזנבלט, שמשמש כיום כיו"ר. בעלי השליטה כוללים גם את ברוך חדד וזאב סלנט, המכהנים כמנכ"לים משותפים ומחזיקים יחד בכ-82% מהמניות, בחלוקה שווה ביניהם. ארבעה עובדים בכירים מחזיקים ביתרת המניות.
עומר הנדסה מתמקדת בביצוע מיזמי בנייה בתחומי התעשייה, המלונאות, המסחר והמגורים, לצד ייזום נדל"ן למגורים והשקעה. מאז הקמתה, ביצעה החברה למעלה מ-170 פרויקטים בהיקף של כ-2.4 מיליון מ"ר, כולל מבנים מורכבים כמו מגדל ART של הפניקס בבני ברק, מגדלי בסר ברמת גן, קניון רמות בירושלים, בסר סיטי בפתח תקווה ומגדל צ'מפיון בבני ברק.
