סלקום משיקה מודל חדש: 45 דקות 'זמן אוויר חינם' תמורת 45 פרסומות, מתאים לכם?
כבר בשנה שעברה הוגדרה סלקום כאחת מהחברות עם ההוצאה הגבוהה ביותר לפרסום באינטרנט. היום (א') עשתה סלקום צעד קטן נוסף אל העתיד המאוד קרוב של פרסום באינטרנט, בשילוב הסלולר והשיקה מודל חדש שעושה שימוש בפלטפורמת האינטרנט בשם זמן IS MONEY.
המהלך השיווקי אותו מציגה סלקום בשם זמן IS MONEY אמור לייצר מצב של WIN-WIN לטובת הצרכן והמפרסם כאשר בין שניהם ניצבת סלקום ומחייכת למראה הרווחים הצפויים. העקרון המוביל במודל השיווקי שהוצג הוא זמן אוויר תמורת צפייה בפרסומות באתר סלקום.
בונים על הצעירים שמחפשים עוד זמן אוויר
קהל היעד המרכזי של סלקום הם הצעירים, אחריהם בני 21-30 וקהל משני הוא למעשה כל מי שנותר מעבר לאלו. כדי לזכות בזמן אוויר חינם נדרשים לקוחות סלקום לגלוש לאתר החברה, לעבור תהליך רישום הכולל פרטים דמוגרפיים (למען הפילוח המכסימלי), ואז לבחור את הפרסומת אותה הם רוצים לראות.
לאחר צפייה בפרסומת ישאלו הגולשים שאלת הוכחה לגבי הסרטון בכדי לוודא שהם צפו בה ו/או שאלה מחקרית, כדי לדייק בפלוח של הגולש. על-פי עדי כהן, סמנכ"ל השיווק של סלקום, יכולים הגולשים לחסוך באמצעות המודל החדש בין 10-20% בעלויות השימוש החודשיות בהתאם למאפייני השימוש שלו.
המפרסם ישלם 1.70 עבור כל צפייה מוכחת
הגולשים יכולים לבחור בכמות צפיית הפרסומות החודשית עד 45 דקות זמן אוויר חינם. על-פי התחזת הוורודה של אנשי סלקום, "הפרסום הוא PULL טהור. הלקוח מגיע עם STATE OF MIND בו כולו מרוכז בצפייה בפרסומת ומוכן ומזומן לכך. בדרך זו המפרסם מרוויח צפייה מוכחת ומותאמת לקהל".
המודל של הפעילות מול המפרסמים הוא לתשלום תמורת צפייה מוכחת בלבד. בעבור כל צפייה מוכחת ישלם המפרסם לסלקום 1.7 שקל. המפרסם יכול גם להגדיר את קמפיין שלו לפי פילוח הקהל ולפי כמות צפיות מתבקשת ל"יוניק".
15 מיליון שקל בשנה הראשונה
הצפי הכספי של סלקום עומד על מחזור של 15 מיליון שקל בשנה הראשונה למהלך. סלקום תשקיע לא פחות מ-7 מיליון שקל בקמפיין פרסומי שיקדם את זמן IS MONEY, באמצעות גיתם BBDO.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
