וריפון וכיל שמרו על העליות בבורסה: זינקו ב-18% ו-3.7% בהתאמה

אפריקה הוסיפה 2.5% והובילה את מדד הנדל"ן לעלייה של 3.4%. טאואר זינקה 6.2% לאור ההסכם עם הבנקים
עדי בן ישראל |

הבורסה בת"א ממשיכה להיסחר בעליות שערים הודות למניות וריפון וכיל אשר משכו מעלה את המעו"ף. בארה"ב נפתח יום המסחר בתנודתיות כאשר המדדים המובילים נעים בין ירידות קלות לעליות קלות. מצד אחד, מניות הטכנולוגיה בולטות לחיוב לאור דוחות טובים של HP, אולם מנגד מניות הפיננסים ממשיכות להעיק.

בשוק המקומי ממשיכים הדוחות הכספיים לתת את הטון. אמש, לאחר סגירת המסחר בוול סטריט, לראשונה מאז סוף 2007, כאשר גולת הכותרת הייתה התחזיות החזקות שפרסמה החברה לשנתיים הקרובות. המניה מזנקת ב-24% בוול סטריט וקפצה 18% בת"א (לעומת עלייה של 25% עד הצהריים). כמו כן, כיל דיווחה על רווח נקי של 709 מיליון דולר בהשוואה ל-125 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, ניפצה את תחזיות האנליסטים בכל הפרמטרים - ומניותיה ניתרו בכ-3.7% (לאחר שפתחה את היום בזינוק של כ-6%).

אך מלבד וריפון וכיל, יש לא מעט חדשות שליליות היום בשוק. , אשר מהווה אינדיקציה לקצב הצמיחה של הפעילות הכלכלית במשק, ירד ב-0.3% בחודש יולי, לאחר שלא צמח כלל בחודש יוני - מה שמעיד על כך שההאטה הכלכלית כבר כאן.

הבוקר היה נראה כי גל הירידות שפקד את שוקי חו"ל בימים האחרונים נבלם. מדדי אסיה עלו בשיעור של עד 2.1% (למעט יפן שירדה ב-0.1%), כאשר שנחאי זינקה ב-7.6% לאור דיווחים בתקשורת הסינית כי סגן הנשיא מציע להעביר חבילת תמרוץ כלכלית לעודד את הצרכן הסיני, כפי שהעביר לפני מספר חודשים ממשל בוש. המטרה היא לסייע לכלכלה הסינית להתמודד עם המשבר העולמי שפוגע גם בסין. בוול סטריט מתקיים המסחר בעליות של 0.2% בדאו ג'ונס ו-0.4% בנאסד"ק נכון למועד סגירת המסחר בת"א.

המשך המועקה מבית מדרשן של המניות הפיננסיות מעיקה על השוק האמריקני. הצרה אליה נקלעו ענקיות המשכנתאות פרדי-מק ופאני-מיי כנראה תמשיך ללוות את המשקיעים בתקופה הקרובה עד אשר יימצא פתרון מוחלט, כאשר לפי הדיווחים האחרונים בתקשורת האמריקנית - לממשל האמריקני לא תיוותר ברירה אלא להלאים אותן.

מדדים מובילים: המעו"ף הוסיף 1.08% ל-1,033 נקודות, ת"א-100 טיפס 1.1%, מדד הנדל"ן עלה ב-3.4% ורק מדד הבנקים איבד 0.1% בשל הירידות במניות הפיננסים בחו"ל.

מניות במרכז

כיל, שמניותיה הפכו לנסחרות ביותר בבורסה מתחילת השנה דיווחה הבוקר על רווח נקי של 709 מיליון דולר בהשוואה ל-125 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות החברה הסתכמו ב-2.079 מיליארד דולר לעומת 963.1 מיליון דולר ברבעון השני של 2007. קונצנזוס התחזיות עמד על הכנסות של 1.69 מיליארד דולר ורווח נקי של 513 מיליון דולר. ל

חברה נוספת מקבוצת החברה לישראל, הלא היא טאואר, פרסמה גם היא את דוחותיה הרבעוניים ומסרה כי ההכנסות הסתכמו ב-58 מיליון דולר ברבעון השני. אולם הדוחות לא עמדו במרכז הבמה, אלא הודעת החברה על הסדר עם הבנקים ועם החברה לישראל בנוגע למצבה הפיננסי. החברה לישראל תזרים 20 מיליון דולר לטאואר וייתכן כי תזרים לה 20 מיליון דולר נוספים תמורת שטרי הון. במקביל, הבנקים ימחקו 200 מיליון דולר - כמחצית מהחוב של החברה - תמורת הנפקת שטרי הון לפי מחיר של 1.4 דולר למניה - כפול ממחיר המניה בשוק היום.

מניות וריפון נסקו היום. מדוחותיה של החברה עולה, כי לרבעון השלישי שהגיע לסיומו ב-31 ליולי 2008, וריפון צפויה לדווח על הכנסות בטווח של 256-258 מיליון דולר, המייצגים צמיחת הכנסות בהיקף של 10%-11% בהשוואה לשנת 2007. הרווחים השוליים צפויים להשתפר בעקבות מספר תוכניות לשיפור היעילות, הפחתת עלויות הייצור ושינוי אסטרטגיית התמחור.

אפריקה דיווחה היום על התקדמות של אפי פיתוח בפרויקט הדגל שלה ברוסיה. החברה אישורים מעיריית מוסקבה להתחלת פרויקט קונצובו אשר שוויו מוערך ב-7.6 מיליארד דולר. יובל בן זאב מכלל פיננסים הגיב: "בחברה מייחסים להודעה זו חשיבות רבה ביותר, ולדעתי בצדק". השלמת הפרויקט צפויה ב-2012.

אוסיף, חברת הנדל"ן הנשלטת ע"י ארקדי גאידמק, הכחישה היום את הדיווח ב"גלובס" לפיו גאידמק אינו מנהל מו"מ עם צביקה ויוסי ויליגר למכירת החברה.

דיווח מוטעה נוסף שייך לעיתון "דה-מרקר", אשר פרסם היום כי בנק מזרחי טפחות מחק את מלוא השקעותיו ב-SIV (מכשירי השקעה מורכבים שנפגעו כתוצאה ממשבר האשראי) ברבעון השני. הבנק פרסם בתגובה הודעה בה נמסר כי הוא כבר ביצע את המחיקה ברבעון הראשון, והדגיש כי "הידיעה מטעה, חסרת שחר ומנותקת לחלוטין מהעובדות הגלויות על פני הדוחות הכספיים לרבעון השני של שנת 2008".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.