וריפון וכיל שמרו על העליות בבורסה: זינקו ב-18% ו-3.7% בהתאמה

אפריקה הוסיפה 2.5% והובילה את מדד הנדל"ן לעלייה של 3.4%. טאואר זינקה 6.2% לאור ההסכם עם הבנקים
עדי בן ישראל |

הבורסה בת"א ממשיכה להיסחר בעליות שערים הודות למניות וריפון וכיל אשר משכו מעלה את המעו"ף. בארה"ב נפתח יום המסחר בתנודתיות כאשר המדדים המובילים נעים בין ירידות קלות לעליות קלות. מצד אחד, מניות הטכנולוגיה בולטות לחיוב לאור דוחות טובים של HP, אולם מנגד מניות הפיננסים ממשיכות להעיק.

בשוק המקומי ממשיכים הדוחות הכספיים לתת את הטון. אמש, לאחר סגירת המסחר בוול סטריט, לראשונה מאז סוף 2007, כאשר גולת הכותרת הייתה התחזיות החזקות שפרסמה החברה לשנתיים הקרובות. המניה מזנקת ב-24% בוול סטריט וקפצה 18% בת"א (לעומת עלייה של 25% עד הצהריים). כמו כן, כיל דיווחה על רווח נקי של 709 מיליון דולר בהשוואה ל-125 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, ניפצה את תחזיות האנליסטים בכל הפרמטרים - ומניותיה ניתרו בכ-3.7% (לאחר שפתחה את היום בזינוק של כ-6%).

אך מלבד וריפון וכיל, יש לא מעט חדשות שליליות היום בשוק. , אשר מהווה אינדיקציה לקצב הצמיחה של הפעילות הכלכלית במשק, ירד ב-0.3% בחודש יולי, לאחר שלא צמח כלל בחודש יוני - מה שמעיד על כך שההאטה הכלכלית כבר כאן.

הבוקר היה נראה כי גל הירידות שפקד את שוקי חו"ל בימים האחרונים נבלם. מדדי אסיה עלו בשיעור של עד 2.1% (למעט יפן שירדה ב-0.1%), כאשר שנחאי זינקה ב-7.6% לאור דיווחים בתקשורת הסינית כי סגן הנשיא מציע להעביר חבילת תמרוץ כלכלית לעודד את הצרכן הסיני, כפי שהעביר לפני מספר חודשים ממשל בוש. המטרה היא לסייע לכלכלה הסינית להתמודד עם המשבר העולמי שפוגע גם בסין. בוול סטריט מתקיים המסחר בעליות של 0.2% בדאו ג'ונס ו-0.4% בנאסד"ק נכון למועד סגירת המסחר בת"א.

המשך המועקה מבית מדרשן של המניות הפיננסיות מעיקה על השוק האמריקני. הצרה אליה נקלעו ענקיות המשכנתאות פרדי-מק ופאני-מיי כנראה תמשיך ללוות את המשקיעים בתקופה הקרובה עד אשר יימצא פתרון מוחלט, כאשר לפי הדיווחים האחרונים בתקשורת האמריקנית - לממשל האמריקני לא תיוותר ברירה אלא להלאים אותן.

מדדים מובילים: המעו"ף הוסיף 1.08% ל-1,033 נקודות, ת"א-100 טיפס 1.1%, מדד הנדל"ן עלה ב-3.4% ורק מדד הבנקים איבד 0.1% בשל הירידות במניות הפיננסים בחו"ל.

מניות במרכז

כיל, שמניותיה הפכו לנסחרות ביותר בבורסה מתחילת השנה דיווחה הבוקר על רווח נקי של 709 מיליון דולר בהשוואה ל-125 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות החברה הסתכמו ב-2.079 מיליארד דולר לעומת 963.1 מיליון דולר ברבעון השני של 2007. קונצנזוס התחזיות עמד על הכנסות של 1.69 מיליארד דולר ורווח נקי של 513 מיליון דולר. ל

חברה נוספת מקבוצת החברה לישראל, הלא היא טאואר, פרסמה גם היא את דוחותיה הרבעוניים ומסרה כי ההכנסות הסתכמו ב-58 מיליון דולר ברבעון השני. אולם הדוחות לא עמדו במרכז הבמה, אלא הודעת החברה על הסדר עם הבנקים ועם החברה לישראל בנוגע למצבה הפיננסי. החברה לישראל תזרים 20 מיליון דולר לטאואר וייתכן כי תזרים לה 20 מיליון דולר נוספים תמורת שטרי הון. במקביל, הבנקים ימחקו 200 מיליון דולר - כמחצית מהחוב של החברה - תמורת הנפקת שטרי הון לפי מחיר של 1.4 דולר למניה - כפול ממחיר המניה בשוק היום.

מניות וריפון נסקו היום. מדוחותיה של החברה עולה, כי לרבעון השלישי שהגיע לסיומו ב-31 ליולי 2008, וריפון צפויה לדווח על הכנסות בטווח של 256-258 מיליון דולר, המייצגים צמיחת הכנסות בהיקף של 10%-11% בהשוואה לשנת 2007. הרווחים השוליים צפויים להשתפר בעקבות מספר תוכניות לשיפור היעילות, הפחתת עלויות הייצור ושינוי אסטרטגיית התמחור.

אפריקה דיווחה היום על התקדמות של אפי פיתוח בפרויקט הדגל שלה ברוסיה. החברה אישורים מעיריית מוסקבה להתחלת פרויקט קונצובו אשר שוויו מוערך ב-7.6 מיליארד דולר. יובל בן זאב מכלל פיננסים הגיב: "בחברה מייחסים להודעה זו חשיבות רבה ביותר, ולדעתי בצדק". השלמת הפרויקט צפויה ב-2012.

אוסיף, חברת הנדל"ן הנשלטת ע"י ארקדי גאידמק, הכחישה היום את הדיווח ב"גלובס" לפיו גאידמק אינו מנהל מו"מ עם צביקה ויוסי ויליגר למכירת החברה.

דיווח מוטעה נוסף שייך לעיתון "דה-מרקר", אשר פרסם היום כי בנק מזרחי טפחות מחק את מלוא השקעותיו ב-SIV (מכשירי השקעה מורכבים שנפגעו כתוצאה ממשבר האשראי) ברבעון השני. הבנק פרסם בתגובה הודעה בה נמסר כי הוא כבר ביצע את המחיקה ברבעון הראשון, והדגיש כי "הידיעה מטעה, חסרת שחר ומנותקת לחלוטין מהעובדות הגלויות על פני הדוחות הכספיים לרבעון השני של שנת 2008".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

מנורה מבטחים: ארי קלמן, ערן גריפל ויהודה בן אסאייג
צילום: גיא חמוי

היו"ר, המנכ"ל והסמנכל"ית - הצמרת של מנורה נחקרה באזהרה

המשטרה בודקת קשרים בין סוכן הביטוח עזרא גבאי לחברות הביטוח, ובראשן מנורה מבטחים והראל; במנורה מדגישים כי מדובר באנשי מקצוע ומצהירים על שיתוף פעולה מלא עם החוקרים

מנדי הניג |

החקירה המשטרתית בפרשת השחיתות בהסתדרות הגיעה גם לצמרת אחת מחברות הביטוח הגדולות בישראל. שלושה מבכירי מנורה מבטחים מנורה מב החז -27.39%   נחקרו באזהרה, אחרי שחוקרי יאח"ה הגיעו למשרדי החברה וביקשו מסמכים במסגרת תיק החקירה המכונה "יד לוחצת יד". במשטרה מגדירים את החשדות כעבירות מתחום השחיתות הציבורית, והבדיקה נוגעת, בין היתר, לקשרים עם סוכן הביטוח עזרא גבאי, שנמצא בלב הפרשה.

שלושת הבכירים שנחקרו הם ארי קלמן, מנכ"ל מנורה מבטחים, יהודה בן אסייג, לשעבר מנכ"ל מנורה ביטוח וכיום יו"ר החברה, ואורית קרמר, סמנכ"לית תחום הבריאות במנורה ביטוח. החקירה בוצעה באזהרה, והמשטרה אינה מפרטת בשלב זה את חלקם המדויק של השלושה בפרשה או את היקף המעורבות הנבדקת בעניינם.

במנורה מבטחים מסרו בתגובה כי מדובר באנשי מקצוע מוערכים, "כאמור, שלושת בכירי החברה התבקשו על ידי המשטרה להגיע לחקירה וכך כמובן עשו. השלושה הם אנשי מקצוע מוערכים בעלי ניסיון רב של עשרות שנים ומוניטין מצוין. מנורה ואנשיה ימשיכו לשתף פעולה כנדרש ויספקו כל מידע שיתבקש, כפי שנעשה עד כה".

על פי הערכות, החקירה מתמקדת בין היתר בפעילותו של סוכן הביטוח עזרא גבאי, שעבד בהיקפים משמעותיים עם מנורה מבטחים ועם חברת הראל. לפי החשד, גבאי ניצל קשרים עם ראשי ועדי עובדים בהסתדרות כדי לקדם מינויים של מקורבים כדירקטורים בחברות ממשלתיות וציבוריות. בתמורה, כך על פי החשד, הופנו עובדים לאותה סוכנות ביטוח שבבעלותו.

עוד עולה כי גבאי עשה, לכאורה, שימוש בקשריו עם יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, במטרה להשפיע על מינויים בחברות שונות. בתמורה, על פי החשד, התקבלו כספים וטובות הנאה נוספות. בר־דוד נעצר במסגרת הפרשה והורחק מתפקידו.