וריפון וכיל שמרו על העליות בבורסה: זינקו ב-18% ו-3.7% בהתאמה
הבורסה בת"א ממשיכה להיסחר בעליות שערים הודות למניות וריפון וכיל אשר משכו מעלה את המעו"ף. בארה"ב נפתח יום המסחר בתנודתיות כאשר המדדים המובילים נעים בין ירידות קלות לעליות קלות. מצד אחד, מניות הטכנולוגיה בולטות לחיוב לאור דוחות טובים של HP, אולם מנגד מניות הפיננסים ממשיכות להעיק.
בשוק המקומי ממשיכים הדוחות הכספיים לתת את הטון. אמש, לאחר סגירת המסחר בוול סטריט,
אך מלבד וריפון וכיל, יש לא מעט חדשות שליליות היום בשוק.
הבוקר היה נראה כי גל הירידות שפקד את שוקי חו"ל בימים האחרונים נבלם. מדדי אסיה עלו בשיעור של עד 2.1% (למעט יפן שירדה ב-0.1%), כאשר שנחאי זינקה ב-7.6% לאור דיווחים בתקשורת הסינית כי סגן הנשיא מציע להעביר חבילת תמרוץ כלכלית לעודד את הצרכן הסיני, כפי שהעביר לפני מספר חודשים ממשל בוש. המטרה היא לסייע לכלכלה הסינית להתמודד עם המשבר העולמי שפוגע גם בסין. בוול סטריט מתקיים המסחר בעליות של 0.2% בדאו ג'ונס ו-0.4% בנאסד"ק נכון למועד סגירת המסחר בת"א.
המשך המועקה מבית מדרשן של המניות הפיננסיות מעיקה על השוק האמריקני. הצרה אליה נקלעו ענקיות המשכנתאות פרדי-מק ופאני-מיי כנראה תמשיך ללוות את המשקיעים בתקופה הקרובה עד אשר יימצא פתרון מוחלט, כאשר לפי הדיווחים האחרונים בתקשורת האמריקנית - לממשל האמריקני לא תיוותר ברירה אלא להלאים אותן.
מדדים מובילים: המעו"ף הוסיף 1.08% ל-1,033 נקודות, ת"א-100 טיפס 1.1%, מדד הנדל"ן עלה ב-3.4% ורק מדד הבנקים איבד 0.1% בשל הירידות במניות הפיננסים בחו"ל.
מניות במרכז
כיל, שמניותיה הפכו לנסחרות ביותר בבורסה מתחילת השנה דיווחה הבוקר על רווח נקי של 709 מיליון דולר בהשוואה ל-125 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות החברה הסתכמו ב-2.079 מיליארד דולר לעומת 963.1 מיליון דולר ברבעון השני של 2007. קונצנזוס התחזיות עמד על הכנסות של 1.69 מיליארד דולר ורווח נקי של 513 מיליון דולר. ל
חברה נוספת מקבוצת החברה לישראל, הלא היא טאואר, פרסמה גם היא את דוחותיה הרבעוניים ומסרה כי ההכנסות הסתכמו ב-58 מיליון דולר ברבעון השני. אולם הדוחות לא עמדו במרכז הבמה, אלא הודעת החברה על הסדר עם הבנקים ועם החברה לישראל בנוגע למצבה הפיננסי. החברה לישראל תזרים 20 מיליון דולר לטאואר וייתכן כי תזרים לה 20 מיליון דולר נוספים תמורת שטרי הון. במקביל, הבנקים ימחקו 200 מיליון דולר - כמחצית מהחוב של החברה - תמורת הנפקת שטרי הון לפי מחיר של 1.4 דולר למניה - כפול ממחיר המניה בשוק היום.
מניות וריפון נסקו היום. מדוחותיה של החברה עולה, כי לרבעון השלישי שהגיע לסיומו ב-31 ליולי 2008, וריפון צפויה לדווח על הכנסות בטווח של 256-258 מיליון דולר, המייצגים צמיחת הכנסות בהיקף של 10%-11% בהשוואה לשנת 2007. הרווחים השוליים צפויים להשתפר בעקבות מספר תוכניות לשיפור היעילות, הפחתת עלויות הייצור ושינוי אסטרטגיית התמחור.
אפריקה דיווחה היום על התקדמות של אפי פיתוח בפרויקט הדגל שלה ברוסיה. החברה אישורים מעיריית מוסקבה להתחלת פרויקט קונצובו אשר שוויו מוערך ב-7.6 מיליארד דולר. יובל בן זאב מכלל פיננסים הגיב: "בחברה מייחסים להודעה זו חשיבות רבה ביותר, ולדעתי בצדק". השלמת הפרויקט צפויה ב-2012.
אוסיף, חברת הנדל"ן הנשלטת ע"י ארקדי גאידמק, הכחישה היום את הדיווח ב"גלובס" לפיו גאידמק אינו מנהל מו"מ עם צביקה ויוסי ויליגר למכירת החברה.
דיווח מוטעה נוסף שייך לעיתון "דה-מרקר", אשר פרסם היום כי בנק מזרחי טפחות מחק את מלוא השקעותיו ב-SIV (מכשירי השקעה מורכבים שנפגעו כתוצאה ממשבר האשראי) ברבעון השני. הבנק פרסם בתגובה הודעה בה נמסר כי הוא כבר ביצע את המחיקה ברבעון הראשון, והדגיש כי "הידיעה מטעה, חסרת שחר ומנותקת לחלוטין מהעובדות הגלויות על פני הדוחות הכספיים לרבעון השני של שנת 2008".
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
