וריפון וכיל שמרו על העליות בבורסה: זינקו ב-18% ו-3.7% בהתאמה

אפריקה הוסיפה 2.5% והובילה את מדד הנדל"ן לעלייה של 3.4%. טאואר זינקה 6.2% לאור ההסכם עם הבנקים
עדי בן ישראל |

הבורסה בת"א ממשיכה להיסחר בעליות שערים הודות למניות וריפון וכיל אשר משכו מעלה את המעו"ף. בארה"ב נפתח יום המסחר בתנודתיות כאשר המדדים המובילים נעים בין ירידות קלות לעליות קלות. מצד אחד, מניות הטכנולוגיה בולטות לחיוב לאור דוחות טובים של HP, אולם מנגד מניות הפיננסים ממשיכות להעיק.

בשוק המקומי ממשיכים הדוחות הכספיים לתת את הטון. אמש, לאחר סגירת המסחר בוול סטריט, לראשונה מאז סוף 2007, כאשר גולת הכותרת הייתה התחזיות החזקות שפרסמה החברה לשנתיים הקרובות. המניה מזנקת ב-24% בוול סטריט וקפצה 18% בת"א (לעומת עלייה של 25% עד הצהריים). כמו כן, כיל דיווחה על רווח נקי של 709 מיליון דולר בהשוואה ל-125 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, ניפצה את תחזיות האנליסטים בכל הפרמטרים - ומניותיה ניתרו בכ-3.7% (לאחר שפתחה את היום בזינוק של כ-6%).

אך מלבד וריפון וכיל, יש לא מעט חדשות שליליות היום בשוק. , אשר מהווה אינדיקציה לקצב הצמיחה של הפעילות הכלכלית במשק, ירד ב-0.3% בחודש יולי, לאחר שלא צמח כלל בחודש יוני - מה שמעיד על כך שההאטה הכלכלית כבר כאן.

הבוקר היה נראה כי גל הירידות שפקד את שוקי חו"ל בימים האחרונים נבלם. מדדי אסיה עלו בשיעור של עד 2.1% (למעט יפן שירדה ב-0.1%), כאשר שנחאי זינקה ב-7.6% לאור דיווחים בתקשורת הסינית כי סגן הנשיא מציע להעביר חבילת תמרוץ כלכלית לעודד את הצרכן הסיני, כפי שהעביר לפני מספר חודשים ממשל בוש. המטרה היא לסייע לכלכלה הסינית להתמודד עם המשבר העולמי שפוגע גם בסין. בוול סטריט מתקיים המסחר בעליות של 0.2% בדאו ג'ונס ו-0.4% בנאסד"ק נכון למועד סגירת המסחר בת"א.

המשך המועקה מבית מדרשן של המניות הפיננסיות מעיקה על השוק האמריקני. הצרה אליה נקלעו ענקיות המשכנתאות פרדי-מק ופאני-מיי כנראה תמשיך ללוות את המשקיעים בתקופה הקרובה עד אשר יימצא פתרון מוחלט, כאשר לפי הדיווחים האחרונים בתקשורת האמריקנית - לממשל האמריקני לא תיוותר ברירה אלא להלאים אותן.

מדדים מובילים: המעו"ף הוסיף 1.08% ל-1,033 נקודות, ת"א-100 טיפס 1.1%, מדד הנדל"ן עלה ב-3.4% ורק מדד הבנקים איבד 0.1% בשל הירידות במניות הפיננסים בחו"ל.

מניות במרכז

כיל, שמניותיה הפכו לנסחרות ביותר בבורסה מתחילת השנה דיווחה הבוקר על רווח נקי של 709 מיליון דולר בהשוואה ל-125 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות החברה הסתכמו ב-2.079 מיליארד דולר לעומת 963.1 מיליון דולר ברבעון השני של 2007. קונצנזוס התחזיות עמד על הכנסות של 1.69 מיליארד דולר ורווח נקי של 513 מיליון דולר. ל

חברה נוספת מקבוצת החברה לישראל, הלא היא טאואר, פרסמה גם היא את דוחותיה הרבעוניים ומסרה כי ההכנסות הסתכמו ב-58 מיליון דולר ברבעון השני. אולם הדוחות לא עמדו במרכז הבמה, אלא הודעת החברה על הסדר עם הבנקים ועם החברה לישראל בנוגע למצבה הפיננסי. החברה לישראל תזרים 20 מיליון דולר לטאואר וייתכן כי תזרים לה 20 מיליון דולר נוספים תמורת שטרי הון. במקביל, הבנקים ימחקו 200 מיליון דולר - כמחצית מהחוב של החברה - תמורת הנפקת שטרי הון לפי מחיר של 1.4 דולר למניה - כפול ממחיר המניה בשוק היום.

מניות וריפון נסקו היום. מדוחותיה של החברה עולה, כי לרבעון השלישי שהגיע לסיומו ב-31 ליולי 2008, וריפון צפויה לדווח על הכנסות בטווח של 256-258 מיליון דולר, המייצגים צמיחת הכנסות בהיקף של 10%-11% בהשוואה לשנת 2007. הרווחים השוליים צפויים להשתפר בעקבות מספר תוכניות לשיפור היעילות, הפחתת עלויות הייצור ושינוי אסטרטגיית התמחור.

אפריקה דיווחה היום על התקדמות של אפי פיתוח בפרויקט הדגל שלה ברוסיה. החברה אישורים מעיריית מוסקבה להתחלת פרויקט קונצובו אשר שוויו מוערך ב-7.6 מיליארד דולר. יובל בן זאב מכלל פיננסים הגיב: "בחברה מייחסים להודעה זו חשיבות רבה ביותר, ולדעתי בצדק". השלמת הפרויקט צפויה ב-2012.

אוסיף, חברת הנדל"ן הנשלטת ע"י ארקדי גאידמק, הכחישה היום את הדיווח ב"גלובס" לפיו גאידמק אינו מנהל מו"מ עם צביקה ויוסי ויליגר למכירת החברה.

דיווח מוטעה נוסף שייך לעיתון "דה-מרקר", אשר פרסם היום כי בנק מזרחי טפחות מחק את מלוא השקעותיו ב-SIV (מכשירי השקעה מורכבים שנפגעו כתוצאה ממשבר האשראי) ברבעון השני. הבנק פרסם בתגובה הודעה בה נמסר כי הוא כבר ביצע את המחיקה ברבעון הראשון, והדגיש כי "הידיעה מטעה, חסרת שחר ומנותקת לחלוטין מהעובדות הגלויות על פני הדוחות הכספיים לרבעון השני של שנת 2008".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.