וריפון וכיל שמרו על העליות בבורסה: זינקו ב-18% ו-3.7% בהתאמה
הבורסה בת"א ממשיכה להיסחר בעליות שערים הודות למניות וריפון וכיל אשר משכו מעלה את המעו"ף. בארה"ב נפתח יום המסחר בתנודתיות כאשר המדדים המובילים נעים בין ירידות קלות לעליות קלות. מצד אחד, מניות הטכנולוגיה בולטות לחיוב לאור דוחות טובים של HP, אולם מנגד מניות הפיננסים ממשיכות להעיק.
בשוק המקומי ממשיכים הדוחות הכספיים לתת את הטון. אמש, לאחר סגירת המסחר בוול סטריט,
אך מלבד וריפון וכיל, יש לא מעט חדשות שליליות היום בשוק.
הבוקר היה נראה כי גל הירידות שפקד את שוקי חו"ל בימים האחרונים נבלם. מדדי אסיה עלו בשיעור של עד 2.1% (למעט יפן שירדה ב-0.1%), כאשר שנחאי זינקה ב-7.6% לאור דיווחים בתקשורת הסינית כי סגן הנשיא מציע להעביר חבילת תמרוץ כלכלית לעודד את הצרכן הסיני, כפי שהעביר לפני מספר חודשים ממשל בוש. המטרה היא לסייע לכלכלה הסינית להתמודד עם המשבר העולמי שפוגע גם בסין. בוול סטריט מתקיים המסחר בעליות של 0.2% בדאו ג'ונס ו-0.4% בנאסד"ק נכון למועד סגירת המסחר בת"א.
המשך המועקה מבית מדרשן של המניות הפיננסיות מעיקה על השוק האמריקני. הצרה אליה נקלעו ענקיות המשכנתאות פרדי-מק ופאני-מיי כנראה תמשיך ללוות את המשקיעים בתקופה הקרובה עד אשר יימצא פתרון מוחלט, כאשר לפי הדיווחים האחרונים בתקשורת האמריקנית - לממשל האמריקני לא תיוותר ברירה אלא להלאים אותן.
מדדים מובילים: המעו"ף הוסיף 1.08% ל-1,033 נקודות, ת"א-100 טיפס 1.1%, מדד הנדל"ן עלה ב-3.4% ורק מדד הבנקים איבד 0.1% בשל הירידות במניות הפיננסים בחו"ל.
מניות במרכז
כיל, שמניותיה הפכו לנסחרות ביותר בבורסה מתחילת השנה דיווחה הבוקר על רווח נקי של 709 מיליון דולר בהשוואה ל-125 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות החברה הסתכמו ב-2.079 מיליארד דולר לעומת 963.1 מיליון דולר ברבעון השני של 2007. קונצנזוס התחזיות עמד על הכנסות של 1.69 מיליארד דולר ורווח נקי של 513 מיליון דולר. ל
חברה נוספת מקבוצת החברה לישראל, הלא היא טאואר, פרסמה גם היא את דוחותיה הרבעוניים ומסרה כי ההכנסות הסתכמו ב-58 מיליון דולר ברבעון השני. אולם הדוחות לא עמדו במרכז הבמה, אלא הודעת החברה על הסדר עם הבנקים ועם החברה לישראל בנוגע למצבה הפיננסי. החברה לישראל תזרים 20 מיליון דולר לטאואר וייתכן כי תזרים לה 20 מיליון דולר נוספים תמורת שטרי הון. במקביל, הבנקים ימחקו 200 מיליון דולר - כמחצית מהחוב של החברה - תמורת הנפקת שטרי הון לפי מחיר של 1.4 דולר למניה - כפול ממחיר המניה בשוק היום.
מניות וריפון נסקו היום. מדוחותיה של החברה עולה, כי לרבעון השלישי שהגיע לסיומו ב-31 ליולי 2008, וריפון צפויה לדווח על הכנסות בטווח של 256-258 מיליון דולר, המייצגים צמיחת הכנסות בהיקף של 10%-11% בהשוואה לשנת 2007. הרווחים השוליים צפויים להשתפר בעקבות מספר תוכניות לשיפור היעילות, הפחתת עלויות הייצור ושינוי אסטרטגיית התמחור.
אפריקה דיווחה היום על התקדמות של אפי פיתוח בפרויקט הדגל שלה ברוסיה. החברה אישורים מעיריית מוסקבה להתחלת פרויקט קונצובו אשר שוויו מוערך ב-7.6 מיליארד דולר. יובל בן זאב מכלל פיננסים הגיב: "בחברה מייחסים להודעה זו חשיבות רבה ביותר, ולדעתי בצדק". השלמת הפרויקט צפויה ב-2012.
אוסיף, חברת הנדל"ן הנשלטת ע"י ארקדי גאידמק, הכחישה היום את הדיווח ב"גלובס" לפיו גאידמק אינו מנהל מו"מ עם צביקה ויוסי ויליגר למכירת החברה.
דיווח מוטעה נוסף שייך לעיתון "דה-מרקר", אשר פרסם היום כי בנק מזרחי טפחות מחק את מלוא השקעותיו ב-SIV (מכשירי השקעה מורכבים שנפגעו כתוצאה ממשבר האשראי) ברבעון השני. הבנק פרסם בתגובה הודעה בה נמסר כי הוא כבר ביצע את המחיקה ברבעון הראשון, והדגיש כי "הידיעה מטעה, חסרת שחר ומנותקת לחלוטין מהעובדות הגלויות על פני הדוחות הכספיים לרבעון השני של שנת 2008".
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
