הקסאם ומפעלי שדרות: הסיפור של הולנדיה

הסיפור של מפעל הולנדיה. אבי ברססט, המנכ"ל והבעלים: "אולמרט לחש לי באוזן 'שומרים עליכם מלמעלה'. 50 פעם ביום לרוץ למקלט ואם לא אז יש רעש של פגזי צה"ל - ועוד צריך לעבוד". כתבה ראשונה בסדרה
ישראל הס |

תושבי שדרות החליטו בימים האחרונים להרחיב את המאבק שלהם להכרה במצבם אל הערים המרכזיות. הכוונה ברורה ונכונה - כל עוד הפלסטינים משתקים לחלוטין עיר שלמה בישראל, על תושבי הערים האחרות להביע סולידריות אקטיבית (כלומר לעשות משהו מעבר לשיחה בבית הקפה).

לנוכח ההחמרה במצב וזעקתם של תושבי העיר הדרומית, אתר Bizportal מתחיל היום ללוות את בעלי העסקים בשדרות ויוצא בסידרת כתבות. בכדי שנבין את גודל המצוקה, נציין כי הפסד ההכנסה של המפעלים בשדרות בשנת 2007 בלבד, שווה להפסד ההכנסה הכולל של המפעלים משנת 2000 ועד שנת 2006. נתון זה מלמד אותנו כי המצב בשנה האחרונה הוא החמור ביותר בכל 7 השנים האחרונות בעיר.

הסיפור של חברת הולנדיה

אבי ברססט, המנכ"ל והבעלים של חברת הולנדיה המעסיקה כ-120 עובדים בשדרות: "משנת 2007 בלבד יש לנו הפסד הכנסה של 6 מיליון שקל ואם אני מעריך את הפגיעה הכוללת בהכנסות מאז שהקסאם הראשון נפל בעיר בשנת 2000, אני אגיע לסכום של 15 מיליון שקל".

האם לנוכח המצב קיים צורך לפטר עובדים? "על איזה פיטורי עובדים אתה מדבר, לא הייתי צריך לפטר את העובדים הם פשוט עזבו לבד. תחלופת העובדים היא הבעיה הקשה ביותר איתה מתמודד המפעל. רק בשנה האחרונה עזבו 50% מעובדי המפעל. כמובן שהיינו צריכים להחליף אותם בעובדים אחרים אבל עלויות ההכשרה הן גבוהות מאוד ואין מחיר לניסיון שרכשו העובדים שעזבו".

"אני לא רואה את העתיד של המפעל בשדרות ובקרוב אעתיק אותו למרכז הארץ. כרגע אין שום הנחה שהמפעל יכול לקבל מהמדינה. ההנחות הן שטויות וכדי לקבל אותן, או יותר נכון כדי לקחת אותן, אתה צריך להיות נוכל".

ברססט מסכם את הבעיה העיקרית של המפעל: "לפני 10 שנים הגעתי לעיר מקריית מלאכי והגעתי בשביל להפריח את השממה. בתקופה ההיא היו כאן 16% אבטלה. נכון להיום אני רשום בכל לשכות התעסוקה ואף אחד לא רוצה לבוא לכאן. כרגע אנחנו נמצאים במצב בו יש לנו כוח אדם שאנחנו מאוד לא מרוצים ממנו".

"אלי ישי, שר התמ"ת ניסה להוציא צו לרתק את העובדים בשדרות, זאת על רקע המחסור בעובדים. זאת חוצפה שאין כדוגמתה, שהוא יעתיק את הלשכה שלו לשדרות, בוא נראה אותו. את הפעולות הכי פשוטות העובדים כאן מתקשים לבצע, יש ימים שאנחנו רצים 50 פעמים למקלטים ובימים שאין נפילות, יש רעש אדיר של ההפגזות של צה"ל. אנחנו לא אמורים להבין אם זו יציאה של פגז צה"ל או נחיתה של קסאם. הלחץ הוא תמידי".

"בשנים הקודמות היינו מלוכדים והצלחנו לעבור תקופות לא קלות אבל השנה האחרונה זה משהו אחר. אתה רואה אנשים עצובים וחסי שמחת חיים. המפעל רווחי ויצירתי ותאמין לי שאני לא יודע איך, זה ממש פלא"

"תבין, אנחנו לא ששים אלי קרב וההחלטה לעבור התקבלה בכאב לב אדיר. ביום שהקסאם הראשון נפל אצלנו במפעל, היה זה הקש ששבר את גב הגמל. הציונות נגמרה, קיבלנו הצהרה חד משמעית מהמדינה כי היא לא רואה אותנו ממטר. אני אגיד לך גם יותר מכך, אהוד אולמרט בכבודו ובעצמו לחש באוזני 'שומרים עליכם מלמעלה' את הרמז תבין לבד".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.41%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

כיתה
צילום: ללא

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מורים שכר

האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים. 

השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה. 


משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה. 

מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי

מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל. 

השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך

שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.