חודש קשה לישראליות בוול סטריט: צורן התרסקה 43%
לאחר ששוק ההון האמריקאי חתם את שנת 2007 באקורד צורם, נפתחה גם 2008 בסערה, כשבורסות העולם רוחשות וגועשות. החשש הגובר מפני מיתון במעצמה הכלכלית המובילה בעולם, החל להיראות ממשי מתמיד והעלה את מפלס הדאגה בקרב הכלכלנים והמשקיעים, כאחד.
המשקיעים, שהתאכזבו מהראלי המסורתי, שבושש להגיע השנה, הבינו ש"אפקט ינואר", כנראה, לא יופיע, אך לא תיארו לעצמם שהחודש החולף יהיה הקשה ביותר בין חודשי ינואר ב-40 השנה האחרונות.
"ינואר השחור" לא פסח על המניות הישראליות בוול סטריט
מסיכומי חברת מיטב לגבי ביצועי המניות הישראליות הנסחרות בארה"ב עולה, כי מדד מיטב ניו יורק 40 Online ירד ב- 8.6% בינואר 2008, לעומת ירידה של 9.0% במדד הנאסד"ק, כאשר 8 מניות בלבד מתוך 40 מניות מדד הישראליות השיגו תשואה חיובית.
חשוב לזכור, כי מכיוון שההשקעות במניות הישראליות בנאסד"ק נעשות באמצעות דולרים, הרי שלנוכח התיסוף החד של השקל מול הדולר, התשואה במונחי שקלים היא גרועה אף הרבה יותר.
בלטו בעלייה: ביגבנד: 20.8%, סינרון: 15.0% ואלרון: 14.3%
הראשונה, הפתיעה והגיעה לראש טבלת המניות הטובות, לאחר שבדצמבר כיכבה דוקא בטבלת הגרועות. ביג בנד הודיעה, כי תפרסם את דוחותיה הכספיים לרבעון האחרון של 2007, לקראת סוף השבוע הקרוב, ונראה, כי בעת שהמשקיעים ממתינים בציפיה לתוצאותיה של החברה, מנייתה טיפסה ופילסה דרכה בביטחה למקומה בטבלה.
השנייה, סינרון, סבלה בשנת 2007 מסנטימנט שלילי, אך עם פתיחת 2008 החלה מניית סינרון לטפס בעקשנות, כשהיא מתעלמת מהורדת המלצתו של קולינס סטיוארט מ"קנייה" ל"החזק" ומהציפייה, כי המיתון בארה"ב ישפיע גם על תוצאותיה הכספיות של החברה.
מניית אלרון, נסחרה במהלך רוב ימי החודש בטריטוריה השלילית, אך בשבוע האחרון התהפכה המגמה, וזינוק חד של כ- 18% שרשמה אלרון תוך יומיים בלבד, ללא סיבה נגלית לעין, הוביל אותה היישר למקומה בטבלת המניות הטובות.
בלטו בירידה: צורן: 43.6%-, אומריקס: 41.2%- וסיוה: 32.4%-
הראשונה, החלה את דרכה דרומה כבר בחודש שעבר, אך בינואר התחזקו הירידות ושלחו אותה למקום הראשון בטבלת המניות הגרועות. הורדות המלצה על ידי דויטשה בנק ו- RBC, תחזיות מאכזבות לרבעון הראשון של שנת 2008 והחולשה המסתמנת בשוק השבבים, בו פועלת צורן, הרתיעו את המשקיעים.
השנייה, אומריקס, קיבלה אישור מה- FDA לשימוש באוויסל - דבק ביולוגי המופק מן הפלאזמה האנושית, ומשמש כחומר קרישה לעצירת דימומים בניתוחים. אולם נראה, כי המשקיעים בחרו להתרכז דווקא בפתרון המקביל של מתחרתה, זימוג'נטיקס, שקיבל גם הוא אישור FDA.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
