חודש קשה לישראליות בוול סטריט: צורן התרסקה 43%
לאחר ששוק ההון האמריקאי חתם את שנת 2007 באקורד צורם, נפתחה גם 2008 בסערה, כשבורסות העולם רוחשות וגועשות. החשש הגובר מפני מיתון במעצמה הכלכלית המובילה בעולם, החל להיראות ממשי מתמיד והעלה את מפלס הדאגה בקרב הכלכלנים והמשקיעים, כאחד.
המשקיעים, שהתאכזבו מהראלי המסורתי, שבושש להגיע השנה, הבינו ש"אפקט ינואר", כנראה, לא יופיע, אך לא תיארו לעצמם שהחודש החולף יהיה הקשה ביותר בין חודשי ינואר ב-40 השנה האחרונות.
"ינואר השחור" לא פסח על המניות הישראליות בוול סטריט
מסיכומי חברת מיטב לגבי ביצועי המניות הישראליות הנסחרות בארה"ב עולה, כי מדד מיטב ניו יורק 40 Online ירד ב- 8.6% בינואר 2008, לעומת ירידה של 9.0% במדד הנאסד"ק, כאשר 8 מניות בלבד מתוך 40 מניות מדד הישראליות השיגו תשואה חיובית.
חשוב לזכור, כי מכיוון שההשקעות במניות הישראליות בנאסד"ק נעשות באמצעות דולרים, הרי שלנוכח התיסוף החד של השקל מול הדולר, התשואה במונחי שקלים היא גרועה אף הרבה יותר.
בלטו בעלייה: ביגבנד: 20.8%, סינרון: 15.0% ואלרון: 14.3%
הראשונה, הפתיעה והגיעה לראש טבלת המניות הטובות, לאחר שבדצמבר כיכבה דוקא בטבלת הגרועות. ביג בנד הודיעה, כי תפרסם את דוחותיה הכספיים לרבעון האחרון של 2007, לקראת סוף השבוע הקרוב, ונראה, כי בעת שהמשקיעים ממתינים בציפיה לתוצאותיה של החברה, מנייתה טיפסה ופילסה דרכה בביטחה למקומה בטבלה.
השנייה, סינרון, סבלה בשנת 2007 מסנטימנט שלילי, אך עם פתיחת 2008 החלה מניית סינרון לטפס בעקשנות, כשהיא מתעלמת מהורדת המלצתו של קולינס סטיוארט מ"קנייה" ל"החזק" ומהציפייה, כי המיתון בארה"ב ישפיע גם על תוצאותיה הכספיות של החברה.
מניית אלרון, נסחרה במהלך רוב ימי החודש בטריטוריה השלילית, אך בשבוע האחרון התהפכה המגמה, וזינוק חד של כ- 18% שרשמה אלרון תוך יומיים בלבד, ללא סיבה נגלית לעין, הוביל אותה היישר למקומה בטבלת המניות הטובות.
בלטו בירידה: צורן: 43.6%-, אומריקס: 41.2%- וסיוה: 32.4%-
הראשונה, החלה את דרכה דרומה כבר בחודש שעבר, אך בינואר התחזקו הירידות ושלחו אותה למקום הראשון בטבלת המניות הגרועות. הורדות המלצה על ידי דויטשה בנק ו- RBC, תחזיות מאכזבות לרבעון הראשון של שנת 2008 והחולשה המסתמנת בשוק השבבים, בו פועלת צורן, הרתיעו את המשקיעים.
השנייה, אומריקס, קיבלה אישור מה- FDA לשימוש באוויסל - דבק ביולוגי המופק מן הפלאזמה האנושית, ומשמש כחומר קרישה לעצירת דימומים בניתוחים. אולם נראה, כי המשקיעים בחרו להתרכז דווקא בפתרון המקביל של מתחרתה, זימוג'נטיקס, שקיבל גם הוא אישור FDA.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
