חודש קשה לישראליות בוול סטריט: צורן התרסקה 43%
לאחר ששוק ההון האמריקאי חתם את שנת 2007 באקורד צורם, נפתחה גם 2008 בסערה, כשבורסות העולם רוחשות וגועשות. החשש הגובר מפני מיתון במעצמה הכלכלית המובילה בעולם, החל להיראות ממשי מתמיד והעלה את מפלס הדאגה בקרב הכלכלנים והמשקיעים, כאחד.
המשקיעים, שהתאכזבו מהראלי המסורתי, שבושש להגיע השנה, הבינו ש"אפקט ינואר", כנראה, לא יופיע, אך לא תיארו לעצמם שהחודש החולף יהיה הקשה ביותר בין חודשי ינואר ב-40 השנה האחרונות.
"ינואר השחור" לא פסח על המניות הישראליות בוול סטריט
מסיכומי חברת מיטב לגבי ביצועי המניות הישראליות הנסחרות בארה"ב עולה, כי מדד מיטב ניו יורק 40 Online ירד ב- 8.6% בינואר 2008, לעומת ירידה של 9.0% במדד הנאסד"ק, כאשר 8 מניות בלבד מתוך 40 מניות מדד הישראליות השיגו תשואה חיובית.
חשוב לזכור, כי מכיוון שההשקעות במניות הישראליות בנאסד"ק נעשות באמצעות דולרים, הרי שלנוכח התיסוף החד של השקל מול הדולר, התשואה במונחי שקלים היא גרועה אף הרבה יותר.
בלטו בעלייה: ביגבנד: 20.8%, סינרון: 15.0% ואלרון: 14.3%
הראשונה, הפתיעה והגיעה לראש טבלת המניות הטובות, לאחר שבדצמבר כיכבה דוקא בטבלת הגרועות. ביג בנד הודיעה, כי תפרסם את דוחותיה הכספיים לרבעון האחרון של 2007, לקראת סוף השבוע הקרוב, ונראה, כי בעת שהמשקיעים ממתינים בציפיה לתוצאותיה של החברה, מנייתה טיפסה ופילסה דרכה בביטחה למקומה בטבלה.
השנייה, סינרון, סבלה בשנת 2007 מסנטימנט שלילי, אך עם פתיחת 2008 החלה מניית סינרון לטפס בעקשנות, כשהיא מתעלמת מהורדת המלצתו של קולינס סטיוארט מ"קנייה" ל"החזק" ומהציפייה, כי המיתון בארה"ב ישפיע גם על תוצאותיה הכספיות של החברה.
מניית אלרון, נסחרה במהלך רוב ימי החודש בטריטוריה השלילית, אך בשבוע האחרון התהפכה המגמה, וזינוק חד של כ- 18% שרשמה אלרון תוך יומיים בלבד, ללא סיבה נגלית לעין, הוביל אותה היישר למקומה בטבלת המניות הטובות.
בלטו בירידה: צורן: 43.6%-, אומריקס: 41.2%- וסיוה: 32.4%-
הראשונה, החלה את דרכה דרומה כבר בחודש שעבר, אך בינואר התחזקו הירידות ושלחו אותה למקום הראשון בטבלת המניות הגרועות. הורדות המלצה על ידי דויטשה בנק ו- RBC, תחזיות מאכזבות לרבעון הראשון של שנת 2008 והחולשה המסתמנת בשוק השבבים, בו פועלת צורן, הרתיעו את המשקיעים.
השנייה, אומריקס, קיבלה אישור מה- FDA לשימוש באוויסל - דבק ביולוגי המופק מן הפלאזמה האנושית, ומשמש כחומר קרישה לעצירת דימומים בניתוחים. אולם נראה, כי המשקיעים בחרו להתרכז דווקא בפתרון המקביל של מתחרתה, זימוג'נטיקס, שקיבל גם הוא אישור FDA.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
