השטר הירוק ממשיך להתדרדר אל מול האירו

הדולר פותח את שבוע המסחר בירידות כנגד מרבית המטבעות העיקריים. "אנו עומדים בפתחו של שבוע עמוס בנתונים כלכליים מארה"ב, ברובם הצפיות הן למספרים מאכזבים עבור השטר הירוק", כך נמסר מחדר העסקאות של פינוטק

הדולר פותח את שבוע המסחר בירידות כנגד מרבית המטבעות העיקריים. "אנו עומדים בפתחו של שבוע עמוס בנתונים כלכליים מארה"ב, ברובם הצפיות הן למספרים מאכזבים עבור השטר הירוק", כך נמסר מחדר העסקאות של פינוטק. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 1.4865 אל מול האירו, סביב הרמות של 108.35 אל מול היין וסביב הרמות של 1.9620 אל מול הסטרלינג.

עפ"י הערכות בשווקים יחד עם שיכלול החוזים העתידיים ישנו סיכוי סביר לקיצוץ אגרסיבי נוסף של 0.5% בריבית בארה"ב לרמה של 3.75% . על רקע תחזית זו אנו מבחינים בהתחזקותו של האירו לשיא של יותר מחמישה שבועות אל מול הדולר.

המטבע האוסטרלי המכונה "אוזי", רושם אף הוא מהלך מרשים של עליות כנגד הדולר והיין היפני. "הנתונים הכלכליים החזקים המגיעים מאוסטרליה מגבירים את ההערכות כי אנו לקראת העלאת ריבית נוספת", כך נמסר מחדר העסקאות של פינוטק. כיום שיעור הריבית הינו 6.75%. תמיכה נוספת מקבל האוסטרלי כתוצאה מהעלייה החדה במחירי הזהב שנסחרים מעל למחיר של 900$ לאונקיה. כעת נסחר האוזי סביב 0.8960 אל מול הדולר וסביב הרמות של 97.10 אל מול היין.

היום את מרכז הבמה יתפסו נתוני מדד המחירים ליצרן מבריטניה בשעה 11:30(שעון ישראל), הציפייה היא עליה מתונה של 0.8% במדד, כל מספר נמוך ממס' זה עשוי להחליש את השטר המלוכני. מבט נוסף נכוון אל עבר נתוני הבנק המרכזי בקנדה בשעה 17:30(שעון ישראל), זהו סקר עסקי הנערך ע"י הבנק המרכזי בקנדה (BOC) ועשוי לתת מבט מקיף אל עבר האקלים העסקי בקנדה, יש בו בכדי לטלטל את הדולר הקנדי.

דולר/שקל: הדולר אינו מצליח למצוא תחתית וממשיך במרץ את מסע היחלשותו אל מול השקל. "השטר הישראלי נהנה מיציבות מתמשכת לאורך זמן בגיבוי מדיניות מוניטארית אחראית, כמו כן נתוני מאקרו כלכלה מעודדים המושכים זרם בלתי פוסק של השקעות זרות פנימה אל תוך המשק", כך נמסר מחדר העסקאות של פינוטק. כעת הדולר נסחר סביב 3.7650 אל מול השקל, פריצה של 3.7550 עשויה לשלוח את הצמד אל עבר רמת תמיכה משמעותית סביב 3.7000.

זהב: העליות החדות במחירי הזהב נמשכות כשהמתכת הזהובה פורצת את המחסום של 900.0$ לכיוון מעלה. היחלשותו של הדולר סוחפת משקיעים רבים לקנות זהב על מנת לנסות ולשמר את ערכו הריאלי של כספם. בנוסף הגל האינפלציוני בעולם גורר עימו עליות מחירים כמעט בכל ענף הסחורות וכך גם נדחף הזהב לעליות חדות. כעת נסחר חוזה עתידי על הזהב סביב הרמות של 907.0$ לאונקיה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.