השטר הירוק ממשיך להתדרדר אל מול האירו
הדולר פותח את שבוע המסחר בירידות כנגד מרבית המטבעות העיקריים. "אנו עומדים בפתחו של שבוע עמוס בנתונים כלכליים מארה"ב, ברובם הצפיות הן למספרים מאכזבים עבור השטר הירוק", כך נמסר מחדר העסקאות של פינוטק. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 1.4865 אל מול האירו, סביב הרמות של 108.35 אל מול היין וסביב הרמות של 1.9620 אל מול הסטרלינג.
עפ"י הערכות בשווקים יחד עם שיכלול החוזים העתידיים ישנו סיכוי סביר לקיצוץ אגרסיבי נוסף של 0.5% בריבית בארה"ב לרמה של 3.75% . על רקע תחזית זו אנו מבחינים בהתחזקותו של האירו לשיא של יותר מחמישה שבועות אל מול הדולר.
המטבע האוסטרלי המכונה "אוזי", רושם אף הוא מהלך מרשים של עליות כנגד הדולר והיין היפני. "הנתונים הכלכליים החזקים המגיעים מאוסטרליה מגבירים את ההערכות כי אנו לקראת העלאת ריבית נוספת", כך נמסר מחדר העסקאות של פינוטק. כיום שיעור הריבית הינו 6.75%. תמיכה נוספת מקבל האוסטרלי כתוצאה מהעלייה החדה במחירי הזהב שנסחרים מעל למחיר של 900$ לאונקיה. כעת נסחר האוזי סביב 0.8960 אל מול הדולר וסביב הרמות של 97.10 אל מול היין.
היום את מרכז הבמה יתפסו נתוני מדד המחירים ליצרן מבריטניה בשעה 11:30(שעון ישראל), הציפייה היא עליה מתונה של 0.8% במדד, כל מספר נמוך ממס' זה עשוי להחליש את השטר המלוכני. מבט נוסף נכוון אל עבר נתוני הבנק המרכזי בקנדה בשעה 17:30(שעון ישראל), זהו סקר עסקי הנערך ע"י הבנק המרכזי בקנדה (BOC) ועשוי לתת מבט מקיף אל עבר האקלים העסקי בקנדה, יש בו בכדי לטלטל את הדולר הקנדי.
דולר/שקל: הדולר אינו מצליח למצוא תחתית וממשיך במרץ את מסע היחלשותו אל מול השקל. "השטר הישראלי נהנה מיציבות מתמשכת לאורך זמן בגיבוי מדיניות מוניטארית אחראית, כמו כן נתוני מאקרו כלכלה מעודדים המושכים זרם בלתי פוסק של השקעות זרות פנימה אל תוך המשק", כך נמסר מחדר העסקאות של פינוטק. כעת הדולר נסחר סביב 3.7650 אל מול השקל, פריצה של 3.7550 עשויה לשלוח את הצמד אל עבר רמת תמיכה משמעותית סביב 3.7000.
זהב: העליות החדות במחירי הזהב נמשכות כשהמתכת הזהובה פורצת את המחסום של 900.0$ לכיוון מעלה. היחלשותו של הדולר סוחפת משקיעים רבים לקנות זהב על מנת לנסות ולשמר את ערכו הריאלי של כספם. בנוסף הגל האינפלציוני בעולם גורר עימו עליות מחירים כמעט בכל ענף הסחורות וכך גם נדחף הזהב לעליות חדות. כעת נסחר חוזה עתידי על הזהב סביב הרמות של 907.0$ לאונקיה.
ח"כ קטי שטרית בדיוני הועדה לזכויות הילד קרדיט: מתוך אתר הכנסת"מצב חירום ממשי": 80% מהמטפלות במעונות היום לא קיבלו את השכר המגיע להן
לפני שנתיים סוכם כי המדינה תממן העלאת השכר למטפלות במעונות היום בעלות של כחצי מיליארד שקלים, אך בפועל 80% מהמטפלות לא קיבלו אותו ורק כעת נערכת בדיקה לאן נעלמו הכספים
הבוקר קיימה הוועדה לזכויות הילד ישיבה הנוגעת למעונות היום וקיבלה לידיה את הנתונים המבהילים הבאים: על-פי הערכות של משרד העבודה והרווחה חסרות כיום כ-3,000 מטפלות במערכת, ובדוח של המכון הישראלי לחינוך בגיל הרך לשנת 2024 נמסר כי למעלה מ־500 מעונות יום נסגרו ב-שנים האחרונות בשל מחסור בכוח אדם מקצועי. בישיבה דיווח נציג משרד האוצר כי בבדיקה שביצעו בשנת תשפ״ד נמצא כי יותר מ-80% מהמטפלות לא קיבלו את השכר שנקבע למקצוע. מי שהציג את הדברים היה נציג משרד האוצר, רום אריאב, נתונים שגרמו להפתעה בקרב חברי הכנסת ונציגי הארגונים. לדבריו, שיעור התחלופה של המטפלות זהה במעונות המפוקחים ("מעונות סמל") ובמעונות הפרטיים, מה שלדעתו מעיד כי ייתכן והבעיה איננה נובעת רק מגובה השכר אלא מפרמטרים נוספים כמו סביבת העבודה, תנאי העסקה, עומס, או חוסר בליווי מקצועי.
אריאב הוסיף כי ביוני 2023 עודכן המחיר המפוקח למעונות בשל העלאה ניכרת בשכר המטפלות, ובאותה שנה הוחלט במשותף בין משרד החינוך למשרד האוצר כי המדינה תממן את מלוא העלאת התעריף סכום של יותר מחצי מיליארד שקלים. אולם, הבדיקה שנערכה בשנת תשפ״ד נמצא כי מעל 80% מהמטפלות לא קיבלו בפועל את השכר שנקבע, למרות שהכספים הועברו לארגונים המפעילים את המעונות. נציג האוצר הבהיר כי לפי שיטת התקצוב הנוכחית, הסבסוד במעונות ניתן להורים והארגונים מהווים רק צינור להעברת הכסף אך ציין כי בימים אלה נערכת בדיקה מעמיקה גם לשנת תשפ״ה כדי להבין לאן זרמו התקציבים.
דבריו של אריאב עוררו תגובה חריפה מצד יו״ר הוועדה, ח״כ קטי שטרית (ליכוד), שאמרה כי היא “נדהמת לשמוע שהכסף שיועד להעלאת שכר המטפלות לא הגיע ליעדו”. לדבריה, “לא ייתכן שהמדינה תקצה מאות מיליונים לשיפור תנאי העובדות אך בפועל הכסף יישאר בידי הארגונים. לפי הנתונים שעלו בוועדה, כמעט 80% מהמעונות לא העבירו את התוספת לשכר המטפלות. אני דורשת ממשרד האוצר לספק תשובות ברורות ולברר מי הגוף שאמור לפקח על עמידה בכללי הסבסוד. מדובר באזלת יד במקרה הטוב, ובעבירה של ממש במקרה הרע”. שטרית הדגישה כי הוועדה דורשת להצמיד את שכר המטפלות לשכר הסייעות בגני הילדים, ולבחון אפשרות להעביר את התשלומים ישירות דרך הרשויות המקומיות ולא דרך הארגונים המפעילים, כדי להבטיח שהכסף הציבורי יגיע ליעדו.
שטרית הוסיפה כי "האחריות והפיקוח על גילאי אפס עד 3 איננה רק עניין של חינוך, זו משימה לאומית. לצערי, מערכת המעונות לגיל הרך מצויה כיום במצוקה קשה של כוח אדם, מדובר במצב חירום ממשי ”.- "רוצה שאעשה גם שיעורי בית בחשבון?" - האם ה-AI מרסקת את מערכת החינוך?
- שנתיים אחרי השקת ChatGPT: לאן הולכת מהפכת ה-AI?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת הדיון הציעה שטרית לתעדף את ענף החינוך לגיל הרך מבין תחומי השירות הלאומי-אזרחי. מנכ״ל רשות השירות הלאומי‑אזרחי, ראובן פינסקי, השיב כי ישנם כ-20,000 צעירים המשרתים בשירות הלאומי כיום מתוכם רק עשרות בודדות משרתות במעונות והדגיש כי אין מאגר בלתי נדלה של מתנדבים שניתן להעביר באופן אוטומטי למעונות היום. גם ראש עיריית מעלה אדומים, גיא יפרח, הזהיר: “אם לא יקרה משהו משמעותי, בשנה הקרובה לא יהיה עוד מערך גיל הרך ואתם תראו הורים שלא הולכים לעבודה בגלל זה”. ח״כ סימון דוידסון (יש עתיד) אף הזהיר: “אנחנו רגע לפני להביא עובדים זרים שיטפלו בילדים שלנו.”
