השטר הירוק ממשיך להתדרדר אל מול האירו
הדולר פותח את שבוע המסחר בירידות כנגד מרבית המטבעות העיקריים. "אנו עומדים בפתחו של שבוע עמוס בנתונים כלכליים מארה"ב, ברובם הצפיות הן למספרים מאכזבים עבור השטר הירוק", כך נמסר מחדר העסקאות של פינוטק. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 1.4865 אל מול האירו, סביב הרמות של 108.35 אל מול היין וסביב הרמות של 1.9620 אל מול הסטרלינג.
עפ"י הערכות בשווקים יחד עם שיכלול החוזים העתידיים ישנו סיכוי סביר לקיצוץ אגרסיבי נוסף של 0.5% בריבית בארה"ב לרמה של 3.75% . על רקע תחזית זו אנו מבחינים בהתחזקותו של האירו לשיא של יותר מחמישה שבועות אל מול הדולר.
המטבע האוסטרלי המכונה "אוזי", רושם אף הוא מהלך מרשים של עליות כנגד הדולר והיין היפני. "הנתונים הכלכליים החזקים המגיעים מאוסטרליה מגבירים את ההערכות כי אנו לקראת העלאת ריבית נוספת", כך נמסר מחדר העסקאות של פינוטק. כיום שיעור הריבית הינו 6.75%. תמיכה נוספת מקבל האוסטרלי כתוצאה מהעלייה החדה במחירי הזהב שנסחרים מעל למחיר של 900$ לאונקיה. כעת נסחר האוזי סביב 0.8960 אל מול הדולר וסביב הרמות של 97.10 אל מול היין.
היום את מרכז הבמה יתפסו נתוני מדד המחירים ליצרן מבריטניה בשעה 11:30(שעון ישראל), הציפייה היא עליה מתונה של 0.8% במדד, כל מספר נמוך ממס' זה עשוי להחליש את השטר המלוכני. מבט נוסף נכוון אל עבר נתוני הבנק המרכזי בקנדה בשעה 17:30(שעון ישראל), זהו סקר עסקי הנערך ע"י הבנק המרכזי בקנדה (BOC) ועשוי לתת מבט מקיף אל עבר האקלים העסקי בקנדה, יש בו בכדי לטלטל את הדולר הקנדי.
דולר/שקל: הדולר אינו מצליח למצוא תחתית וממשיך במרץ את מסע היחלשותו אל מול השקל. "השטר הישראלי נהנה מיציבות מתמשכת לאורך זמן בגיבוי מדיניות מוניטארית אחראית, כמו כן נתוני מאקרו כלכלה מעודדים המושכים זרם בלתי פוסק של השקעות זרות פנימה אל תוך המשק", כך נמסר מחדר העסקאות של פינוטק. כעת הדולר נסחר סביב 3.7650 אל מול השקל, פריצה של 3.7550 עשויה לשלוח את הצמד אל עבר רמת תמיכה משמעותית סביב 3.7000.
זהב: העליות החדות במחירי הזהב נמשכות כשהמתכת הזהובה פורצת את המחסום של 900.0$ לכיוון מעלה. היחלשותו של הדולר סוחפת משקיעים רבים לקנות זהב על מנת לנסות ולשמר את ערכו הריאלי של כספם. בנוסף הגל האינפלציוני בעולם גורר עימו עליות מחירים כמעט בכל ענף הסחורות וכך גם נדחף הזהב לעליות חדות. כעת נסחר חוזה עתידי על הזהב סביב הרמות של 907.0$ לאונקיה.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
