בי.וי.אר פותחת את השנה ברגל ימין: זוכה בעסקה של 70 מ' שקל

בי.וי.אר מערכות פותחת את שנת 2008 עם חוזה בהיקף 18.4 מיליון דולר לאספקת מערכות "אהוד" לאימון קרבות אוויר ללקוח בינלאומי. מניות החברה, הנסחרות כחלק מאינדקס הנאסד"ק, צפויות לרכז היום
אילן קליקה |

בי.וי.אר מערכות (סימול: BVRSF), מובילה עולמית בפיתוח וייצור מערכות סימולציה ואימון, הכריזה היום על זכייתה בחוזה לאספקת מערכות "אהוד" לאימון ותחקור קרבות אוויר בהיקף של 18.4 מיליון דולר עבור לקוח בינלאומי.

המערכות שיסופקו יאפשרו אימון רשתי מוטס בזמן אמת, תוך שמירה על תאימות מלאה למערכות מדור קודם, שסופקו לאותו לקוח בעבר.מערכת "אהוד" היא המובילה מסוגה בעולם ועד היום כ-18 חילות אוויר מובילים בעולם, ביניהם מדינות נאט"ו רבות, טסים עימה.

מערכת ה"אהוד" הינה חליפה כוללת לאימון, תחקור ובטיחות טיסה עבור טייסי קרב. המערכת נועדה להרחיב את יכולות האימון של טייסים תוך כדי טיסה, במגוון רחב של משימות. המערכת מאפשרת אימון אינטראקטיבי של קרבות אוויר ותרחישי אוויר-קרקע ומתן תוצאות בזמן אמת, ללא תלות במטווח קרקעי. המערכת גם מתריעה מפני סכנות כמו התנגשות במטוסים אחרים, או בעצמים הנמצאים על הקרקע. בנוסף, מאפשרת המערכת ניטור בזמן אמת של מהלך הקרב מתחנות קרקעיות ותחקור מקיף של הגיחות בתלת-מימד.

מנכ"ל בי.וי.אר, אילן גילס, מסר: "זו ההזמנה הראשונה של בי.וי.אר לשנת 2008, והיא באה לאחר שהחברה הודיעה בתחילת חודש נובמבר 2007 על זכייה נוספת בחוזה לאספקת מערכת "אהוד" בהיקף של 19.5 מיליון דולר. בי.וי.אר מסיימת את שנת 2007 עם חוזים חדשים בשווי 42 מיליון דולר, גידול משמעותי לעומת שנת 2006.

"אנו גאים לזכות בעסקה זו, המחזקת את מעמדה של מערכת "אהוד" כמערכת המובילה בעולם לאימון קרבות אוויר. העסקה מצביעה על המוניטין שצברה המערכת ביצירת ערך אימוני מוסף ושיפור המוכנות המבצעית של חילות אוויר מובילים באסיה, בנאט"ו וברחבי העולם. החוזה הוא עדות נוספת לאמון שרוכש הלקוח לטיבה ואמינותה של המערכת המסופקת, להובלה הטכנולוגית של בי.וי.אר וליתרונה התחרותי של החברה בתחום מערכות אימון מוטסות המוכללות בפלטפורמה המבצעית", הוסיף גילס.

לחברה מכירות ללקוחות המובילים בעולם בארבע יבשות, בכללן מדינות נאט"ו מובילות (לרבות ארה"ב, אנגליה, צרפת, גרמניה, איטליה ומדינות נוספות), כמו גם קוריאה, הודו וישראל וצבאות מובילים נוספים באסיה ודרום אמריקה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נשיא צרפת מקרון
צילום: איי.פי

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?

מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים

משה כסיף |

שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.

הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי,  בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.

מדינה על הנייר, כיבוש במציאות

הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.

הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.

ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.