גאידמק עומד במילה: ויליפוד רוכשת את סלטי שמיר
ארקדי גאידמק, בעל השליטה בחברת וילי פוד (42.26%), מאשר הבוקר את הפרסומים לפיהם הוא מתכוון להרחיב את עסקי המזון של החברה אשר עיקר פעילותה בייבוא, שיווק והפצה של מוצרי מזון מחו"ל בישראל.
חברת ויל יפוד הודיעה היום (ה') כי חברת הבת שלה ג. ויליפוד אינטרנשיונל אשר בשליטתה (62%) שניירות הערך שלה נסחרים בבורסת נאסד"ק בניו יורק, חתמה ב-2 בינואר 2008 על הסכם לרכישת 51% ממניות חברת סלטי שמיר 2006, אשר רובן ימכרו על ידי הבעלים של סלטי שמיר, מר יעקב גינצבורג ומר עמירם גיא, וחלקן יוקצו על ידי סלטי שמיר.
סלטי שמיר הינה חברה פרטית שהתאגדה בישראל בשנת 2006 , העוסקת בייצור ושווק של סלטים מצוננים בעיקר תחת השם המסחרי "סלטי שמיר" וכדו'. התמורה שתשלם אינטרנשיונל בגין 51% ממניות סלטי שמיר תהיה שווה לסכום הרווח הנקי המבוקר בנטרול רווחי הון שתציג סלטי שמיר בדוחות הכספיים המבוקרים בשנת 2008 כפול 2.55.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
