המועד הקובע לבחינת הזכאות לדמי אבטלה
העובדות -------- קנט אלן כהן (להלן: "המערער") הועסק בחברת סי.די.איי כארבע שנים וסיים את עבודתו בחברה עקב פיטורין. המערער פנה לראשונה ללשכת האקדמאים בשירות התעסוקה במודיעין, כ-8 חודשים לאחר הפסקת עבודתו, והגיש למוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") תביעה לדמי אבטלה. תביעתו לדמי אבטלה נדחתה מן הטעם, שצבר תקופת אכשרה של 300 ימים בלבד ולא 360 ימים, מתוך 540 הימים שקדמו לתקופת האבטלה, כנדרש לצורך זכאות לדמי אבטלה. החלטת בית הדין האזורי ---------------------- המחלוקת בין הצדדים בבית הדין האזורי נסבה על הפרשנות המשפטית של הוראות פרק ז' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"). לטענת המערער, הפרשנות התכליתית של סעיפי החוק היא, כי יש למנות את תקופת 540 הימים שקדמו לתקופת האבטלה, ממועד סיום עבודתו בפועל של מחוסר העבודה, ואין לקחת בחשבון ב-540 הימים שקדמו לתקופת האבטלה, את התקופה שמיום סיום עבודתו ועד יום התייצבותו לראשונה בשירות התעסוקה. המל"ל טען מנגד, כי הפרשנות הנכונה של החוק מביאה לכך, שתקופת 540 הימים, שקדמו לתקופת האבטלה, נמנית רק מיום ההתייצבות הראשונה של המערער בשרות התעסוקה. מיום זה צבר המערער רק 300 ימי אכשרה מתוך 360 הימים הנדרשים בחוק, ולפיכך תביעתו לתשלום דמי אבטלה נדחתה. בית הדין האזורי קיבל את טענת המל"ל וקבע, שהוראות החוק, קרי סעיף 158 לחוק, המגדיר את "התאריך הקובע" לספירת 540 הימים שקודמים לתקופת האבטלה, וסעיף 161 לחוק, הקובע את תקופת האכשרה, הן מפורשות ואין מקום לסטות מהן. פסק הדין --------- תכלית תשלום דמי אבטלה, היא בעיקרו של דבר, לסייע בעד מי שנפלט ממעגל העבודה בעל כורחו, ודמי האבטלה אמורים לשמש במקרה כזה תחליף הכנסה, שאבדה למחוסר עבודה. על מחוסר העבודה לעשות כל אשר לאל ידו, כדי להשיב את הכנסתו שאבדה, ורק כאשר לא נמצאה לו עבודה מתאימה, יהיה הוא זכאי לתשלום דמי אבטלה בכפוף למילוי יתר תנאי הזכאות הקבועים לו בחוק. בית הדין הבחין בין משמעות המונח "מובטל" בחוק לבין המשמעות המילונית של מונח זה. המונח המשפטי "מובטל", הקבוע בחוק, אינו מתייחס רק למחוסר עבודה, אלא בנוסף למשמעות המילונית הרגילה שלו נתווספו תנאים אחדים, שבהתקיימם יהיה זכאי המובטל לדמי אבטלה. תקופת האכשרה, היא תנאי מתנאי הזכאות לתשלום דמי האבטלה, הדורש תקופת מינימום של תשלום דמי ביטוח עבור המבוטח, המקנים לו את אחד מ"כרטיסי הכניסה" לזכאות בדמי אבטלה. תקופת האכשרה נמדדת במכסת ימים הנמנית "מהתאריך הקובע" המוגדר בסעיף 158 לחוק, כ"ראשון בחודש בו התחילה תקופת האבטלה". "תקופת האבטלה" מתפרשת כתקופה בה רואים אדם כמובטל. רואים אדם כמובטל על פי פרק ביטוח אבטלה שבחוק, רק מעת רישומו והתייצבותו של מחוסר העבודה בלשכת שירות התעסוקה לפי התנאים הקבועים בתקנות. הקשר בין הרישום וההתייצבות בלשכת שירות התעסוקה והזכאות לדמי אבטלה הוא קשר מהותי בלתי ניתן להפרדה, והוא בא להבטיח את העיקרון, שדמי אבטלה ישולמו בדרך כלל, למי שטרח למצוא עבודה באמצעות שירות, התעסוקה ולא נמצאה לו עבודה מתאימה. המערער התייצב לראשונה רק ביום 05.07.2004, כ-8 חודשים לאחר הפסקת עבודתו. לפיכך ה-01.07.2004 הינו התאריך הקובע לצורך מניין 540 הימים האמורים בסעיף 161 לחוק. מאחר ומיום זה צבר המערער רק 300 ימים מתוך 360 הימים הנדרשים על פי החוק לצורך זכאות דמי האבטלה, ומשכך בדין דחה המל"ל את תביעת המערער.
ורד חיימוביץ׳ סמנכ״לית מערכי מל״ט, אלביט מערכות, צילום מסך מכנס אוניברסיטת ת"א"80% משעות הטיסה של חיל האוויר - כטב"מים" - על לקחי המלחמה ועסקת הענק של אלביט
משרד הביטחון ירכוש מאלביט חימושים ב־900 מיליון שקל; ורד חיימוביץ' סמנכ"לית באלביט חשפה אמש את היקף השימוש בכטב"מים, האתגרים המבצעיים והשלב הבא - כשכטב"מים ומל"טים יקבלו החלטות תקיפה בעצמם
משרד הביטחון חתם על שתי עסקאות נפרדות עם אלביט בהיקף כולל של כ-900 מיליון שקל, לאספקת חימושים אוויריים מתקדמים. ההזמנה כוללת בין היתר טילי רמפייג', שפותחו לתקיפות מדויקות מעומק השטח, ומסוגלים לפגוע במטרות במרחק רב, מבלי להיחשף לטווח הפגיעה של מערכות ההגנה האווירית. לפי פרסומים זרים, טילים אלה שימשו בתקיפה רחבת היקף על אדמת איראן במבצע "עם כלביא" לפני כחודשיים, שגם כללה פגיעה במתקני גרעין ובמפעלי ייצור של טילים בליסטיים. צה"ל גם מזמין כטב"מים בכמות הולכת וגדלה מאלביט ומהתעשייה הביטחונית.
ורד חיימוביץ': "80% משעות הטיסה של חיל האוויר - על ידי מל"טים"
יום לפני ההודעה על העסקה, הופיעה ורד חיימוביץ’, סמנכ"לית מערכי מל"ט באלביט מערכות, בכנס "עם כלביא" שנערך באוניברסיטת תל אביב, שם הציגה סקירה רחבה שכינתה "אבולוציית מערכי הכטב"ם בלחימה". חיימוביץ’, שמנהלת את היחידה העסקית למל"טים באלביט וצברה ניסיון של מעל 25 שנה בפיתוח כלי טיס בלתי מאוישים, חיברה בין ההתפתחות ההיסטורית של המערכים לבין השימושים המבצעיים של השנים האחרונות, ובייחוד אלה שהגיעו לשיאם באירועי התקיפה באיראן. "היום כבר 80% מהשעות טיסה בצה"ל, בחיל האוויר, נעשות על ידי המלטים – שזה נתון מדהים בפני עצמו", אמרה.
היא חזרה להתחלה, בשנות השמונים ובראשית שנות התשעים, כאשר גובש המערך זה היה במחשבה לתת מענה אפשרי למתקפות על השריון ברמת הגולן. "המערכים האלה כמעט ולא שימשו לייעוד שלשמו הם נוצרו, וזה מה שיפה במערכי המלטים - הם יועדו למטרה אחת, ומבצעים היום הרבה משימות אחרות, כולל משימות עצמוניות מדהימות". לדבריה, ההתפתחות נבעה מהבנה שמל"ט הוא לא רק פלטפורמה טכנית אלא מערכת שלמה, עם יכולת לבצע משימות מגוונות ולהתפתח עם הצרכים המשתנים של שדה הקרב.
לדברי חיימוביץ', המערכה באיראן הוכיחה את יכולתם של הכלים הללו לפעול גם בתנאים מאתגרים במיוחד. חיימוביץ' הציגה סרטון מחיסול משגרים באמצעות מל"טים שפורסם על ידי דובר צה"ל, וציינה כי "במלחמת חרבות ברזל, 60% מהתקיפות של חיל האוויר נעשו על ידי כטב"מים". היא הוסיפה כי במהלך הלחימה נאספו "עשרות מיליונים של קמ"ר של מידע חזותי ברזולוציה גבוהה גם מלוויינים כמובן, אבל גם ובעיקר ממל"טים, מידע שהוא נכס לא רק בזמן אמת אלא גם לניתוח עתידי".
- אלביט זכתה בחוזה מערכות הגנה בהיקף של 260 מיליון דולר
- מכה לשוק הביטחוני? השפעת הסכם הסחר על השוק בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האתגרים והלקחים
חיימוביץ' הצביעה על שלושה אפקטים עיקריים מהמערכה הנוכחית: "האפקט של הגודל והכמות, לא הכרנו כמות כזאת של משימות מעולם; העובדה שהדברים קורים בו זמנית ומשתנים כל הזמן; והצורך שהמערך יתאים את עצמו לתכונות האלה". מערך המל"טים פעל 24/7, והתעשייה נדרשה לתמוך בכך סביב השעון. "הפעילו מל"טים מכל הסוגים והגדלים זה לא רק כלים קטנים, כפי שנוצרה תפיסה בעקבות מלחמת אוקראינה אלא כלים בכל הגדלים, עם מגוון סנסורים ואפקטורים, שידעו לשאת משימות מגוונות".
הקרן הנורבגית מוכרת מניות ב-11 חברות ומפסיקה ניהול חיצוני בישראל
קרן ההשקעות הגדולה בעולם, עם נכסים של כ-2 טריליון דולר, הודיעה על מכירת החזקות ב-11 חברות ישראליות והעברת כלל הניהול לידי צוות פנימי, בעקבות בדיקה דחופה על רקע ההשקעה בבית שמש שעוררה סערה; הקרן מחזיקה מניות ב-61 חברות ישראליות וממשיכה לבחון מכירה במניות נוספות
קרן העושר הנורבגית קרן העושר הנורבגית, הגדולה בעולם עם נכסים בהיקף של כ-2 טריליון דולר, הודיעה היום כי היא מסיימת את ההתקשרויות עם מנהלי נכסים חיצוניים המנהלים את השקעותיה בישראל, ומעבירה את כל הניהול לידי הצוות הפנימי שלה. במקביל, הקרן מכרה בימים האחרונים את החזקותיה
ב-11 חברות ישראליות ,צעד שננקט לאחר בדיקה דחופה בעקבות דיווחים בתקשורת כי הקרן הגדילה את חלקה בבית שמש בית שמש 3.4% , יצרנית מנועי הסילון המספקת שירותים לחיל האוויר, כולל תחזוקת מטוסי קרב.
המהלך בוצע בעקבות
בקשה רשמית של משרד האוצר הנורבגי לבחון את ניהול ההשקעות בישראל ולהציע צעדים נוספים לפי הצורך. הקרן נמצאת כעת בתהליך סקירה מואץ, בשיתוף מועצת האתיקה ובדיאלוג שוטף עם משרד האוצר, כאשר המענה הרשמי צפוי להינתן עד ה-20 באוגוסט.
בהודעת הקרן נמסר כי
כלל ההשקעות בישראל שינוהלו מעתה באופן פנימי יוגבלו לחברות הכלולות במדד המניות שבו היא פועלת, אך לא בהכרח לכל החברות במדד. “מכרנו לחלוטין את הפוזיציות ב־11 החברות הללו, ואנו ממשיכים בבחינת חברות נוספות בישראל לשם מכירה אפשרית,” נכתב בהודעה. הקרן הבהירה כי ההחלטה
מתקבלת "במצב קונפליקט מיוחד מאוד" על רקע "משבר הומניטרי חמור" ברצועת עזה, כהגדרת מנכ"ל הקרן ניקולאי טנגן.
הצעדים המעשיים כוללים מכירה מלאה של כל ההחזקות בחברות ישראליות שאינן במדד ההשוואה, העברת כלל ההשקעות המנוהלות על ידי מנהלים חיצוניים לניהול
פנימי, וסיום ההתקשרויות עם כל מנהלי הנכסים המקומיים. המהלך, לדבריהם, נועד לפשט את ניהול ההשקעות בשוק זה ולהפחית את מספר החברות שעליהן נדרש פיקוח צמוד של הקרן ומועצת האתיקה.
- העסקה שחושפת: הקרן הנורבגית מכרה ומי עלולה להיות הבאה בתור?
- המטרה: למנוע מכירת ציוד לצה"ל; הדרך: "אם תמכרו לישראל - נמכור את המניות שלכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון לסוף יוני 2025, החזיקה הקרן מניות ב-61 חברות ישראליות, כאשר בסוף 2024 המספר עמד על 65 חברות, בשווי כולל של כ-1.95 מיליארד דולר. בשנה האחרונה היא כבר מכרה את החזקותיה בחברת אנרגיה ובקבוצת תקשורת ישראליות, עקב שיקולים אתיים, אחרונה דיווחה סוכנות רויטרס כי ועדת האתיקה של הקרן בוחנת גם את השקעותיה בחמשת הבנקים הגדולים בישראל.
