מגלים מניה בארה"ב: למה swing-trading ולמה עכשיו?
אין ספק שהכסף הגדול נעשה בגלים הגדולים, כאלה אשר חווינו בשנים האחרונות. שוק שוורים אמיתי שמטפס כמעט ללא תיקונים ולא מצריך מאמץ על מנת להרוויח.
כל מניית מדד שרק הינו קונים לפני שנתיים שלוש ללא ידע וללא ניסיון הייתה מספקת תשואה של עשרות אם לא מאות אחוזים – תלוי במזל של המשקיע.
אולם הסטטיסטיקה גורסת שרוב המשקיעים חסרי הידע המקצועי יחזירו את כספם לשוק במוקדם או במאוחר. התקופה האחרונה רק מוכיחה למי שחשב לרגע להתפטר מהעבודה ולהתחיל "לחיות" מהבורסה שהדבר מצריך קצת יותר מאסטרטגיית "שגר ושכח".
את האמרה "הבורסה תמיד עולה" או "תקנה טבע ותעשה 40% בשנה" שמעתי אין ספור פעמיים. זה אולי נכון בתקופות מסוימות עד שזה מפסיק לעבוד ואז באמת ניתן להבדיל בין ברי המזל לברי הידע.
בבורסה כמו בכל תחום בחיים אין ארוחות חינם ובטח שלא כסף קל. משקיע ללא ידע רלוונטי אולי יצליח להרוויח בהזדמנות זו או אחרת אך לא יוכל להתפרנס מכך בעקביות ולאורך זמן. משקיע נבון ידע לקרוא את המצב בכל רגע נתון, לשמור על גמישות ולהתאים את אופן הפעולה שלו לתנאי השוק המשתנים.
אחת משיטות המסחר החביבות עלי בשוק מדשדש חסר מגמה היא SWING-TRADING. מדובר על שיטת מסחר לטווחים קצרים אשר נעים בין 2-10 ימים. מטרת השיטה היא לנצל תנודות מהירות וחדות במניות לצורך יצירת הכנסה שוטפת כמקצוע עיקרי או נוסף.
הסוחר בשיטה זו לא יתעניין בדוחות החברה, במוצרים, בסקטור או בכל נתון כלכלי אחר אלה רק בתנועת המחיר באופן הטהור ביותר.
לרוב מדובר במהלכים עם פוטנציאל רווח שבין 5-10% תלוי בשוק ובמניה. ההוראה לבלימת הפסד ברוב המקרים לא תעלה על 3% וזאת על מנת לשמור על יחס רווח:הפסד חיובי.
יש לזכור שכל אסטרטגיה,טובה ככל שתהיה תעבוד רק בין 50-70% מהמקרים. יותר מזה לא ניתן להשיג וגם אין צורך לנסות, ולכן יש לקבל את הטעויות וההפסדים באהבה ולגודעם בעודם קטנים.
כטיפ קטן למעוניינים לסחור בסוג מסחר זה אומר שכדאי לעקוב במקביל אחר 2 מניות מהמדד. אחת שנמצאת במגמת עליה חזקה, לא מושפעת מהירידות האחרונות ונמצאת באזור רמת התנגדות. ולעומת זאת מניה במגמת ירידה חזקה שזקוקה רק לדחיפה קטנה כדי להתחיל לצנוח ונמצאת באזור רמת תמיכה.
כך ניתן לשמור על גמישות, לסחור מסחר נטול רגש ותקוות, על בסיס שיקול מקצועי וקר במניה הרלוונטית בהתאם לכיוון הפריצה.
המניה אותה נסקור הפעם היא BROADCOM CORP (סימול BRCM)
החברה נסחרת במדד הנאסד"ק 100, מרכזת מחזורי מסחר גבוהים, פעילה מאוד ומייצרת תנודות חדות. בקיצור מניה נהדרת לסוג מסחר זה.
אסטרטגית מסחר SWING -TRADING
מזה כחודשיים נמצאת המניה במגמת ירידה ברורה ובימים האחרונים מנסה לתקוף רמת תמיכה יומית אשר ממוקמת ב אזור ה 25.78$ למניה.
איתות חשוב למכירה בחסר [שורט] לטווח הקצר יתקבל רק בפריצת רמת ה 25.70$ למניה. הדבר מהווה איתות מכירה בסיסי ובמידה והפריצה תתברר אמינה על ידי מחזורי המסחר ומתנדי המומנטום ניתן יהיה לבצע עסקה.
גם הממוצע הנע ל 13 ימי מסחר אותו ניתן לראות בגרף ואשר נחשב אמין לטווחים קצרים מספק אינדיקציה נוספת לאפשרות של ירידות בפתח.
את הסטופ יש למקם יחסית צמוד למחיר הכניסה לא יותר משלושה אחוזים במקרה הנוכחי וזאת לצורך הגנה מפני מצבים לא צפויים.
יעד המחיר על פי חישובי הינו ברמת ה- 24 דולר למניה- 7% לערך מהמחיר הנוכחי. חשוב לציין שמדובר במהלך שבמידה ויצא לדרך סביר ויהיה מהיר מאוד וחד, טווח זמן של מספר ימים מרגע הפריצה.
*מניות אלה מסוכנות ביותר ויחד עם פוטנציאל רווח גבוה מגלמות סיכון רב. לכן ניתוח מניות אלה אינו בגדר המלצה לפעולה כלשהי. סוחר ללא ידע מקצועי או אסטרטגיית מסחר ברורה, מוטב שיתייעץ עם גורם מוסמך לפני ביצוע פעולה.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- משרד התקשורת מבטל את העמלות על הוראות קבע לחברות התקשורת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- משרד התקשורת מבטל את העמלות על הוראות קבע לחברות התקשורת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
