בעלי עניין: גאידמק ממשיך להגדיל אחזקות באוסיף
עד לפני שבוע בלבד ניתן היה לראות על פי התנועות של בעלי העניין את ההתעניינות ההולכת וגוברת של חברת מעבר(ח) בחברת דרבן, אשר בשליטתו של אליעזר פישמן (54.08%) המשמש בה גם כיו"ר הדירקטוריון. עם זאת, כל ביצועי הרכישות של החברה מומשו כלא היו לאחר שבמעבר(ח) החליטו השבוע למכור את כל אחזקותיהם בדרבן. חברת מעבר(ח) מימשה השבוע (ב') את מלוא אחזקותיה בדרבן בכך שמכרה 593,101 מניות בשער ממוצע של 27 שקל למניה ובהיקף כספי של כ-16 מיליון שקל. פעולה זאת נראית תמוהה לאור הרכישות הרבות אשר ביצעה במהלך השבועות האחרונים. נזכיר, כי רק לפני שבוע דיווחנו על כך שביצעה רכישה של 36,500 מניות בשער ממוצע של 27.87 שקל ובהיקף כספי של כמיליון שקל. צעד זה לא היה הראשון במהלך אותה תקופה, שכן קודם לכן ב-16 בנובמבר דיווחנוכי החברה רכשה דאז במהלך שלושת ימי המסחר הראשונים של אותו השבוע 87,945 מניות בשער ממוצע של 23.99 שקל ובהיקף כספי של 2.1 מיליון שקל. עם זאת, נראה כי חברת מעבר(ח) אינה היחידה אשר החליטה לממש אחזקותיה בחברה. אליעזר פישמן, בעל השליטה בחברה, מכר אף הוא מעט מאחזקותיו ונראה כי רונית פישמן החליטה להצטרף למסע המימושים לאחר שמכרה את מלוא אחזקותיה בדרבן. אליעזר פישמן מכר השבוע (ב') 111,808 מניות, בשער ממוצע של 27 שקל ובהיקף כספי של 3 מיליון שקל ובכך הקטין אחזקותיו בחברה לשיעור של 53.86% מהון המניות. רונית פישמן אשר מימשה את מלוא אחזקותיה, מכרה 4,534 מניות בשער ממוצע של 27.04 שקל ובהיקף כספי של 122.6 אלף שקל. כל הצעדים הנ"ל היו כמובן חלק מהמהלך להשארת החברה במדד ת"א-100. נכון להיום (ה'), בעלי המניות של דרבן מחזיקים ב-74.63% ממניות החברה ואילו הציבור מחזיק 25.37% מהמניות. בחודש האחרון מכרו בעלי המניות של דרבן כ-9.26% מהון המניות של החברה. חלק ניכר מהמכירה נעשה בעסקה של טאו עם דלק בעסקת החלפת מניות, בעסקה זו נמכרו כ- 1.9 מיליון מניות של דרבן. גאידמק ממשיך להגדיל אחזקותיו בחברת הנדל"ן שבבעלותו נראה כי גאידמק בעל השליטה בחברת אוסיף ממשיך להראות את חותמו בבורסה המקומית לאחר שהגדיל השבוע בימים א' ו-ב' את אחזקותיו בחברת הנדל"ן שבבעלותו. גאידמק רכש 67,800 מניות החברה בשער ממוצע של 158.2 שקל למניה ובהיקף כספי של כ-10.8 מיליון שקל. בכך הביא את שיעור אחזקותיו בחברה ל-64.07% מהון המניות. ביום ד' שבוע שעבר, ב-5 בדצמבר דיווחנו, כי רכישת ארנסון על ידי אוסיף ב-145 מיליון עלולה להימצא במצב של חוסר ודאות. בחברת אוסיף סבורים כי קיים סיכון סביר שדרישות הבנקים בנושא הערבויות יסבו נזק משמעותי לחברה עד למצב בו יהיה עדיף לאוסיף לשלם את הפיצוי המוסכם בסך 17 מיליון שקל שנקבע בהסכם הרכישה. עקב זאת דיווחה החברה ביום ג' שעבר כי אין מקום להוסיף את נתוני הפרופורמה של א.ארנסון בדו"חות הכספיים לרבעון השלישי. מניית אוסיף רושמת תהפוכות לא מעטות בבורסה המקומית. מניית החברה אשר הגיעה לרמת שיא של 273.4 שקל למניה ב-6 ליוני השנה רשמה צניחה חדה בשיעור של כ-55% עד לאמצע ספטמבר ומאז מנסה לתקן אם כי ללא הצלחה מרובה. המניה רשמה עליה של כ-27% עד לאמצע אוקטובר אולם נסוגה לאחר מכן לרמות השפל שבהן ביקרה חודש קודם לכן. נראה, כי רמות השפל אשר נרשמו בתחילת חודש דצמבר נתמכו בצורה די איתנה על ידי המשקיעים שכן המניה רשמה במהלך החודש האחרון עליה נאה של כ-29%. אולם עליה זו אין בה כדי לעודד את המשקיעים אשר רכשו את המניה במהלך חודש יוני שכן מחיר המניה נכון לכתיבת שורות אלה נמוך בשיעור של כ-40% מאותן ימי הזוהר של המניה. יצחק דנקנר מגדיל אחזקותיו בחברת הכימיקלים שבבעלותו צעד של הבעת אמון ניתן היה לראות השבוע מצידו של יצחק דנקנר (אביו של נוחי דנקנר) אחד מבעלי העניין בחברת דור כימיקלים, העוסקת בייצור ושיווק פורמלין ונגזרותיו וכמו כן עוסקת בתחום הפלסטיקה בייצור ובשיווק יריעות פוליפרופילן. יצחק דנקנר רכש השבוע בימים ב' ו-ג' 824,772 מניות החברה בשער ממוצע של 6.37 שקל ובהיקף כספי של 5.32 מיליון שקל. בכך הביא את שיעור אחזקותיו בחברה ל-4.35% מהון המניות. חברת דור כימיקלים הנסחרת בבורסה לפי שווי שוק של כ-223 מיליון שקל מרכזת מחזור מסחר ממוצע של 400 אלף שקל בחודש ורושמת תנודיות רבה. המשקיעים במניית החברה בשנה האחרונה מצויים במצב לא נעים של מניה הרושמת תנודתיות של עליות ומורדות אשר חוזרים על עצמם ללא כיוון ברור במהלך כל השנה. מניית החברה אמנם רשמה תשואה של 12.82% מתחילת השנה, אולם, תשואה עודפת של 17.5% במניה ניתן היה להשיג עם רכישתה מתחילת החודש הנוכחי בלבד. נכון לכתיבת שורות אלו מחיר המניה בבורסה הינו 6.6 שקל הגבוה בשיעור של כ-3.5% ממחיר רכישת המניה בידי יצחק דנקנר. השאלה האם הרכישה האחרונה מהווה איתות קניה למניה או שמא הכניסה של בעלי העניין נעשתה בפיגור ולאחר עלייה שמיצתה את עצמה.

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
- למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:

"80% משעות הטיסה של חיל האוויר - כטב"מים" - על לקחי המלחמה ועסקת הענק של אלביט
משרד הביטחון ירכוש מאלביט חימושים ב־900 מיליון שקל; ורד חיימוביץ' סמנכ"לית באלביט חשפה אמש את היקף השימוש בכטב"מים, האתגרים המבצעיים והשלב הבא - כשכטב"מים ומל"טים יקבלו החלטות תקיפה בעצמם
משרד הביטחון חתם על שתי עסקאות נפרדות עם אלביט בהיקף כולל של כ-900 מיליון שקל, לאספקת חימושים אוויריים מתקדמים. ההזמנה כוללת בין היתר טילי רמפייג', שפותחו לתקיפות מדויקות מעומק השטח, ומסוגלים לפגוע במטרות במרחק רב, מבלי להיחשף לטווח הפגיעה של מערכות ההגנה האווירית. לפי פרסומים זרים, טילים אלה שימשו בתקיפה רחבת היקף על אדמת איראן במבצע "עם כלביא" לפני כחודשיים, שגם כללה פגיעה במתקני גרעין ובמפעלי ייצור של טילים בליסטיים. צה"ל גם מזמין כטב"מים בכמות הולכת וגדלה מאלביט ומהתעשייה הביטחונית.
ורד חיימוביץ': "80% משעות הטיסה של חיל האוויר - על ידי מל"טים"
יום לפני ההודעה על העסקה, הופיעה ורד חיימוביץ’, סמנכ"לית מערכי מל"ט באלביט מערכות, בכנס "עם כלביא" שנערך באוניברסיטת תל אביב, שם הציגה סקירה רחבה שכינתה "אבולוציית מערכי הכטב"ם בלחימה". חיימוביץ’, שמנהלת את היחידה העסקית למל"טים באלביט וצברה ניסיון של מעל 25 שנה בפיתוח כלי טיס בלתי מאוישים, חיברה בין ההתפתחות ההיסטורית של המערכים לבין השימושים המבצעיים של השנים האחרונות, ובייחוד אלה שהגיעו לשיאם באירועי התקיפה באיראן. "היום כבר 80% מהשעות טיסה בצה"ל, בחיל האוויר, נעשות על ידי המלטים – שזה נתון מדהים בפני עצמו", אמרה.
היא חזרה להתחלה, בשנות השמונים ובראשית שנות התשעים, כאשר גובש המערך זה היה במחשבה לתת מענה אפשרי למתקפות על השריון ברמת הגולן. "המערכים האלה כמעט ולא שימשו לייעוד שלשמו הם נוצרו, וזה מה שיפה במערכי המלטים - הם יועדו למטרה אחת, ומבצעים היום הרבה משימות אחרות, כולל משימות עצמוניות מדהימות". לדבריה, ההתפתחות נבעה מהבנה שמל"ט הוא לא רק פלטפורמה טכנית אלא מערכת שלמה, עם יכולת לבצע משימות מגוונות ולהתפתח עם הצרכים המשתנים של שדה הקרב.
לדברי חיימוביץ', המערכה באיראן הוכיחה את יכולתם של הכלים הללו לפעול גם בתנאים מאתגרים במיוחד. חיימוביץ' הציגה סרטון מחיסול משגרים באמצעות מל"טים שפורסם על ידי דובר צה"ל, וציינה כי "במלחמת חרבות ברזל, 60% מהתקיפות של חיל האוויר נעשו על ידי כטב"מים". היא הוסיפה כי במהלך הלחימה נאספו "עשרות מיליונים של קמ"ר של מידע חזותי ברזולוציה גבוהה גם מלוויינים כמובן, אבל גם ובעיקר ממל"טים, מידע שהוא נכס לא רק בזמן אמת אלא גם לניתוח עתידי".
- אלביט זכתה בחוזה מערכות הגנה בהיקף של 260 מיליון דולר
- מכה לשוק הביטחוני? השפעת הסכם הסחר על השוק בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האתגרים והלקחים
חיימוביץ' הצביעה על שלושה אפקטים עיקריים מהמערכה הנוכחית: "האפקט של הגודל והכמות, לא הכרנו כמות כזאת של משימות מעולם; העובדה שהדברים קורים בו זמנית ומשתנים כל הזמן; והצורך שהמערך יתאים את עצמו לתכונות האלה". מערך המל"טים פעל 24/7, והתעשייה נדרשה לתמוך בכך סביב השעון. "הפעילו מל"טים מכל הסוגים והגדלים זה לא רק כלים קטנים, כפי שנוצרה תפיסה בעקבות מלחמת אוקראינה אלא כלים בכל הגדלים, עם מגוון סנסורים ואפקטורים, שידעו לשאת משימות מגוונות".