הבורסה סגרה בירידות מתונות: סלקום צנחה 5.05%
הבורסה התל אביבית חתמה את יום המסחר בירידות שערים מתונות יחסית, לאחר שבסביבות השעה 15:00 נרשמו ירידות שערים של עד 1.27% במדד המעו"ף. מדד הבנקים היה זה שנסחר היום בניגוד למגמה ורשם דווקא עליה של 0.60%
המדדים המובילים בוול סטריט, פתחו את יום המסחר בירידות שערים. המשקיעים מעלים היום ספקות רבות, לגבי המהלך שיזם אתמול הבנק המרכזי בארה"ב ומפחיתים ביכולתו להקל את מחנק האשראי. במוקד היום יעמדו נתוני המכירות הקמעונאיות ומדד המחירים ליצרן.
בבית ההשקעות UBS פירסמו הבוקר (ה') סקירתם על המשק הישראלי וציינו כי צפוייה האטה בצמיחה של המשק המקומי. עם זאת, מאזן התשלומים צפוי לשמור על איתנות וחוזקה וכך גם השקל הישראלי. ב-UBS מציינים כי הצמיחה בישראל היתה מאוד מרשימה במהלך השנים האחרונות, אולם ההאטה הנרשמת בכלכלה הגדולה בעולם עלולה להעיב גם על המשק המקומי. העודף במאזן התשלומים הוא מרכיב קריטי כעת בתקופה של אי ודאות בשווקים הפיננסיים ועוזרת לעוצמתו של השקל אל מול העיקריים ובכך ממתן את הסיכונים לכניסת המשק לאינפלציה, מציינים ב-UBS בסקירתם.
מדד המעו"ף סגר בירידה של 0.71% לרמה של 1,225 נקודות, מדד תל אביב 100 סגר בירידה של 0.89% לרמה של 1,172 נקודות ומדד התל טק איבד 1.55% לרמה של 361 הנקודות.
מטח: שערו היציג של הדולר סגר בירידה של 0.28% לרמה של 3.927 שקל, שערו היציג של האירו חתם בירידה של 0.27% לרמה של 5.7672 שקל.
מניות במרכז
חברת הנדל"ן דירקט קפיטל, בשליטתם של אריה ודליה פרשקובסקי, מרחיבה את פעילותה בשוק ההודי. חודש לאחר שדיווחה על חתימת הסכם להקמת פרוייקט ראשון בהודו, מדווחת היום (ה') דירקט קפיטל על עיסקה נוספת במדינה זו. דירקט קפיטל באמצעות חברה בת רכשה את השליטה בחברת נדל"ן מקומית, אשר בבעלותה קרקע בת כ-40,500 מ"ר בעיר הידראבד שבהודו. הקרקע מיועדת להקמת פרוייקט, שרובו מיועד למגורים וחלקו למסחר, בהיקף כולל של של כ-50,000 מ"ר. דירקט קפיטל תזרים אל החברה המשותפת כ-7.25 מיליון דולר (כ-28 מיליון שקל) ובתמורה יוקצו לה כ-74% ממניותיה.
חברת מנופים פיננסיים בבעלות אנשי העסקים ג'קי בן זקן ואברהם נניקשוילי, מודיעה היום (ה') כי היא חתמה על הסכם למכירת חלקה בקניון הסיטי באשדוד תמורת 41.5 מיליון שקל וברווח של 18 מיליון שקל בתוך כשנה וחצי בלבד. חלקה של החברה בקניון היה 25%. דני וקנין, מנכ"ל מנופים פיננסיים: "העסקה מביאה לידי ביטוי את יכולותיה היזמיות של החברה ומציגה השבחה של הקניון שנעשתה בתקופה קצרה יחסית. העסקה משקפת תשואה שנתית להון של כ-108%
חברת אאורה הודיעה היום (ה') כי דירקטוריון החברה אישר לחברה לבצע גיוס חוב בהיקף של עד 60 מיליון שקל באג"ח ובאופציות. אגרות החוב וכתבי האופציה יוצעו לציבור באופן שכל יחידה תכלול 500 שקל אגרות חוב יחד עם 25 כתבי אופציה ובסך הכל עד 120 אלף יחידות. בית ההשקעות אנליסט מוביל את ההנפקה. הריבית המוצעת על האג"ח היא של 7%. כמו כן למשקיעים המוסדיים הוקצו כ-80% מהאג"ח המונפק. היום יתבצע שלב ההנפקה לפרטיים. יש לציין כי לאג"ח אין שיעבודים על נכסים ספציפיים.
מניית סלקום סגרה בירידות שערים חדות וריכזה מחזור גדול. לפי פרסומים, בנק לאומי, המחזיק ב-5% ממניות סלקום, אחל לממש חלק ניכר מהחזקותיו.
חברת מדיפאואר אוברסיז, העוסקת בנדל"ן מניב למסחר ולמגורים, הודיעה היום (ה') כי רכשה נכס מסחרי בבולגריה בשטח כולל של 8,400 מ"ר תמורת 5.5 מיליון אירו (כ-32 מיליון שקלים). בנוסף תשקיע החברה כ-2.5 מליון יורו (כ-14.5 מיליון שקלים) נוספים בשיפוץ הבניין והפיכתו למרכז היי-טק.
ענקית הגנריקה טבע חו"ל, הודיעה אתמול (ד'), כי מנהל התרופות והמזון האמריקני (FDA) העניק לה אישור סופי לשיווק גרסה גנרית לתרופת Trileptal, של חברת התרופות נוברטיס. טבע מסרה שמשלוחי התרופה יחולו בקרוב. מכירות תרופת המקור ב-12 החודשים האחרונים נאמדים ב-690 מיליון דולר בארה"ב, לפי נתוני IMS. חברת טבע כרגע מעורבת בתביעה בנוגע לפטנט התרופה בבית המשפט המחוזי בארה"ב.
"למרות הריצה החזקה שראינו בשנת 2007, המנייה מציעה עדיין אפסייד נוסף", כך נפתחת אתמול (ד') סקירתה של ענקית הבנקאות האמריקנית, סיטי גרופ, על מניית כימיקלים לישראל. מניית כיל סגרה אתמול בזינוק של 4.64% ורכזה את המחזור הכי גבוה בבורסה, כ-200 מיליון שקל. לסיכום, כתבו הכלכלנים, כי הם מתחילים לסקר את כימיקלים לישראל עם מחיר יעד של 56 שקל למניה, הגבוה ביותר מ-24% ממחירה הפתיחה של המנייה אתמול בבוקר.
מניית לאומי סגרה היום בעליות נאות וגם הפועלים לא נותרה מאחור. בסיטי גרופ הותירו היום את ההמלצה למניית לאומי על "קניה" אבל הורידו את ההמלצה לפועלים ל"החזק".
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית; קרדיט: רשתות חברתיותהאיחוד האירופאי מאיים להעניש את ישראל - האם זה יקרה?
נשיאת האיחוד האירופי, אורסולה פון דר ליין, הודיעה בנאום "מצב האיחוד" כי תבקש לעצור חלק מהתשלומים הדו-צדדיים לישראל, להטיל סנקציות על שרים ומתנחלים אלימים ולהשעות את ההטבות המסחריות בהסכם האסוציאציה; סער הגיב: "אירופה מעבירה מסר שגוי, שמחזק את חמאס והציר
הרדיקלי במזרח התיכון"
בנאומה בפרלמנט האירופי בשטרסבורג, הציגה נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין שורה של צעדים מדיניים וכלכליים חריפים כלפי ישראל. בין ההצעות שהוצגו: השעיה חלקית של הסכם האסוציאציה עם ישראל, המתמקד בהטבות מסחריות ובפרט במשטר הפטור ממכס על מוצרים ישראליים. עצירת תשלומים ותכניות שיתוף פעולה דו־צדדיות, למעט תמיכה בחברה האזרחית ובמוסדות ייחודיים כגון "יד ושם". דבר נוסף שהעלתה הוא הטלת סנקציות אישיות על "שרים קיצונים" ועל מתנחלים ביהודה ושומרון. עוד אמרה פון דר ליין כי תוקם קבוצת תורמים פלסטינית שתכלול מנגנון ייחודי לשיקום רצועת עזה.
לדברי פון דר ליין, מדובר בצורך מוסרי נוכח "רעב מעשה ידי אדם" ותשלום כבד שמוטל על האוכלוסייה הפלסטינית. עם זאת, היא הודתה כי "יהיה קשה למצוא רוב" למהלכים, שכן חלק מהמדינות החברות מתנגדות לקו תקיף מול ישראל. הנשיאה צייצה ברשת ה-X וכתבה, "מה שמתרחש בעזה טלטל את מצפונה של הקהילה הבינלאומית. רעב מעשה ידי אדם לעולם אינו יכול לשמש כנשק מלחמה. הדבר הזה חייב להיפסק. הסיוע של האיחוד האירופי לעזה עולה בהרבה על זה של כל שותף אחר. אבל ברור שאירופה צריכה לעשות יותר. הנה צעדים אפשריים להמשך הדרך:
1. השעיית התמיכה שלנו בישראל, מבלי לפגוע בחברה האזרחית או ביד ושם.
2. הצעות חדשות בנושא: סנקציות על שרים קיצוניים ומתנחלים אלימים. השעיה חלקית של הסכם השותפות בנושאים הקשורים לסחר.
3. הקמת קבוצת תורמים לפלסטין, כולל מנגנון ייעודי לשיקום עזה.
המשמעות הכלכלית והתגובה הישראלית
שר החוץ גדעון סער הגיב מיידית ואמר כי "דבריה של נשיאת הנציבות האירופית הבוקר - מצערים. חלקם גם נגוע בהדהוד תעמולת הכזב של חמאס ושותפיו. פעם נוספת מעבירה אירופה מסר שגוי, שמחזק את חמאס והציר הרדיקלי במזרח התיכון. ישראל, המדינה היהודית היחידה בעולם והדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, נלחמת מלחמת קיום נגד אויבים קיצוניים הפועלים לחיסולה. הקהילה הבינ״ל צריכה לגבות את ישראל במאבקה זה".
- הלחץ המדיני על ישראל מתורגם לצעדים כלכליים; מה המשמעות?
- טראמפ לוחץ, האיחוד מתקפל: איום המכסים דוחף את אירופה לעסקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל, עם נתח של כ-32% מהסחר הכולל בשנת 2024. במהלך 2024, הסתכם היקף היצוא של האיחוד לישראל בכ-26.7 מיליארד אירו , בעיקר בציוד מכני, כלי תחבורה וכימיקלים. לכן, כל פגיעה במשטר הפטור ממכס צפויה להיות בעלת השפעה משמעותית על הכלכלה הישראלית. עם זאת, כדי לבצע מהלך של השעיה חלקית של הסכם האסוציאציה נדרש רוב מוסמך (Qualified Majority), כלומר, תמיכה של 55% מהמדינות המייצגות לפחות 60% מאוכלוסיית האיחוד.
