HP רכשה את נור ב-117 מיליון דולרים
HP הודיעה אתמול (ב') על חתימת הסכם לרכישת נור מקרופרינטרס הישראלית ב-117.5 מיליון דולרים מקרן פורטיסימו אשר קנתה יותר 55% מנור ב-2005 ב-12 מיליון דולרים. נור היא יצרנית וספקית פתרונות הדפסה בפורמט רחב, המיועדות לבתי דפוס העוסקים בתצוגה גרפית, הדפסת שילוט חוצות ופרסום בנקודות מכירה, דפסי משי וכו'. HP רוכשת את מרבית נכסיה של נור, כשמתוך סכום הרכישה הכולל - 14.5 מיליון דולרים יופקדו בחשבון נאמנות לטובת צורכי צד ג'. הרכישה תתבצע בכפוף לתנאי סגירה מקובלים ועם אישורה תשולב נור כחלק מסאיטקס ויז'ן, שהינה חלק מחטיבת הדפסה והדמייה של HP העולמית. על פי HP, פעילות נור משלימה את פעילותה של חטיבת דפוס בפורמט רחב שמבוססת על סאיטקס ויז'ן, אותה רכשה לפני כשנתיים. רכישת נור, נמסר, מרחיבה את קו המוצרים של HP - בעיקר במערכות מבוססות UV.
יובל כהן, מנכ"ל פורטיסימו ויו"ר נור, אמר בראיון ל-ThePeople, כי "רכשנו 55% מנור לפני שנתיים ומאז השקענו את כל מרצנו כדי להבריא חברה שהייתה עם רכישתה על סף פשיטת רגל, עם חובות בסך 44 מיליון דולרים ועם הכנסות שלא כיסו את ההוצאות ולא סיפקו את הכסף הדרוש כדי להחזיר את האשראי שקיבלו מהבנקים. המפנה בנור היה כרוך בעבודה אינטנסיבית על יישום אסטרטגיה חדשה, ובשורה של צעדים אופרטיביים, שהחלו בגיוס הנהלה מהשורה הראשונה בתעשייה, ובראשה מינוי המנכ"ל דיוויד רייס, הרחבה וביסוס של סל המוצרים, כניסה לשווקים גיאוגרפיים חדשים וטיפול מתמיד בהורדת עלויות הייצור והגדלת הרווחיות הגולמית של המוצרים. בנוסף, יחד עם הבנקים, נפרס מחדש החוב הבנקאי".
כהן הוסיף, כי "אנו מאמינים שבנקודת הזמן הנוכחית, לאחר שהחברה הבריאה וביצועי החברה העסקיים והכספיים מראים שיפור מרשים ומתמשך, זהו עיתוי נכון להעביר את הפעילות לגורם בינלאומי מוביל כ-HP, שבוודאי ישכיל להוביל את החברה לשיאים חדשים".
המפנה בנור בא לידי ביטוי בביצועיה הפיננסיים והעסקיים החל מההכנסות הצומחות דרך שיעור הרווח הגולמי שטיפס לרמות של כ-40%, לעומת כ-25% בעת הרכישה וכלה ב-EBITDA של החברה שהפך משלילי לחיובי וצומח. כמו כן, סך ההתקנות של מדפסות חדשות אצל לקוחות שהחברה מבצעת כיום הינו כפול בהיקפו מזה שהתבצע בסמוך לרכישה.
נור היא החברה הישראלית הרביעית אותה רוכשת HP בחמש השנים האחרונות: ב-2002 רכשה HP את אינדיגו תמורת 629 מיליון דולרים; ב-2005, כאמור, רכשה את סאיטקס ויז'ן תמורת 230 מיליון דולרים; וב-2006 רכשה HP את מרקורי תמורת 4.5 מיליארד דולרים.
יריב אבישר, סגן נשיא ומנכ"ל חטיבת הדפסה בפורמט רחב, HP ישראל, מסר כי "הרכישה מעצימה את נוכחות HP בשוק ספקי השירות לתחום ההדפסה ממש במקום בו הדפסות דיגיטליות ואנלוגיות מתרחשות. רכישת נור הינה צעד נוסף למימוש האסטרטגי להרחבת פורטפוליו הפתרונות של חטיבת ההדפסה הדיגיטלית בפורמט הרחב התעשייתי".
דויד רייס, נשיא ומנכ"ל נור מקרופרינטרס, אמר כי "נור עברה מהפכה של ממש בשנתיים האחרונות ובנתה מגוון מוצרים מוביל בעולם הדפוס הרחב בטכנולוגיית UV. השילוב שבין HP ונור יספק ללקוחותינו ולערוצי ההפצה שלו פתרונות הדפסה רבים במיוחד".

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
התרחישים שעל השולחן וכולם בעייתיים
בהיעדר אופק מדיני, שלושה תרחישים מרכזיים מרחפים מעל האזור. הראשון: המשך המצב הקיים של כיבוש דה-פקטו עם אוטונומיה פלסטינית מוגבלת, מתכון להתפרצויות אלימות מחזוריות. השני הוא סיפוח חד-צדדי של חלקים מהגדה, כפי שמציעים גורמים בישראל, מהלך שעלול להוביל לעימות חזיתי עם הקהילה הבינלאומית ואולי לסנקציות. השלישי: מדינה אחת עם זכויות שוות, פתרון שמשמעותו סוף הפרויקט הציוני כמדינת הלאום של העם היהודי וזה כמובן לא יקרה.
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
ההכרות האירופיות והקנדית הצפויות אינן משנות את המציאות בשטח, אך הן מעבירות מסר שהסטטוס קוו אינו מקובל עליהם והם מאבדים סבלנות. עבור ישראל, המהלך הבינלאומי פגע ופוגע בעסקה להחזרת החטופים וסיום המלחמה. ביום שבו מקרון דיבר על הכרה במדינה פלסטינאית, החמאס דחה את ההצעה של המתווכות. צרפת למעשה גרמה בעקיפין למשבר חמור וגדול במו"מ, ועוד באה בטענות לישראל שניסתה מספר פעמים ותוך כדי וויתורים להגיע להסכם עם החמאס.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
המתווך האמריקאי וגם המתווכות באים בטענות לחמס שלא הסכים לעסקה טובה, ומשום מה בצרפת של עמנואל מקרון באים בטענות לישראל. יש ככל הנראה לחץ גדול מהבית לתמוך בעזה כשזצריך לזכור שיש כמות מאוד גדולה של מהגרים ואזרחים איסלמיים במדינות אירופה, לרבות בצרפת.