לאומי: ירידה של 3.8% בהתחלות הבניה מתחילת השנה

זאת לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם מספר התחלות הבנייה בכ-21.7 אלף דירות. "הירידה בהיקף התחלות הבנייה באה לידי ביטוי גם בנתוני הדירות החדשות שנמכרו במסגרת הבנייה הפרטית"
שי יוכט |

אגף החטיבה לכספים וכלכלה בבנק לאומי פירסם הבוקר (ד') כי ישנו צמצום בהתחלות הבנייה מאז ראשית השנה. כלכלני לאומי מציינים כי בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם מספר התחלות הבנייה בכ-21.7 אלף דירות, ירידה של כ-3.8% בהשוואה למספר התחלות הבנייה בתקופה המקבילה אשתקד.

יחד עם זאת, בחינת הנתונים מנוכי עונתיות, המאפשרים השוואה בין-רבעונית, מצביעה על גידול מסויים בהתחלות הבנייה ברביע השלישי, ביחס לקודמיו, לקצב שנתי העולה על 31 אלף דירות, אם כי, לא ניתן להסיק מנתוני רביע בודד זה על שינוי מגמה. הירידה בהיקף התחלות הבנייה באה לידי ביטוי גם בנתוני הדירות החדשות שנמכרו במסגרת הבנייה הפרטית. נתונים אלה מצביעים על כך שבסוף חודש אוקטובר נותרו למכירה רק כ-10.5 אלף דירות.

כלכלני לאומי מוסיפים, כי ניתוח נתוני המגמה מלמד כי במונחי חודשי היצע (מספר החודשים עד גמר מלאי הדירות לפי היקף המכירות באותו חודש), הרי שבסוף חודש אוקטובר מספר החודשים היה 9 בלבד, נקודת שפל של השנים האחרונות, כאשר מחוז המרכז (ללא תל-אביב) מוסיף לבלוט כאזור עם מספר חודשי ההיצע הנמוך ביותר.

בלאומי מציינים, כי זוהי תוצאה של בנייה בהיקף נמוך מזה הרצוי בתקופה בה הביקושים לדיור גדלים, על רקע שיפור תנאי הרקע המקרו-כלכליים בישראל ועלייה ברכישת נכסי נדל"ן על ידי תושבי חוץ. השפעת עודפי הביקושים נותנת אותותיה ומביאה לעלייה במחירי הדירות (בפרט באזורי הביקוש), להם השפעה משמעותית על מדד המחירים לצרכן. בהעדר ההשפעה הממתנת של התחזקות השקל מול הדולר, עשויות היו עליות מחירים אלה להביא לחריגה מיעד יציבות המחירים. מצב זה עלול להתרחש בעתיד אם לא יחול גידול משמעותי יותר בצד ההיצע.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.