ירום אריאב יעמוד בראש ועדה לפיתוח והגברת התחרות בשוק ההון בישראל

אחרי ועדות ברודט ובכר ינסה אריאב פעם נוספת למצב את שוק ההון הישראלי בשורה אחת עם המדינות המפותחות. הדגש הפעם יהיה על מערכת התיווך הפיננסי ובפיתוח שוק הכספים ושכלולו
דותן לוי |

נגיד בנק ישראל, פרופסור סטנלי פישר ושר האוצר, רוני בר-און, מינו היום את מנכ"ל משרד האוצר, ירום אריאב, לעמוד בראש ועדה לפיתוח והגברת התחרות במערכת הבנקאית ובשוק ההון בישראל.

פישר ובר-און, ציינו כי הועדה הוקמה מתוך הכרה בחשיבותו של פיתוח שוק הון מודרני, תחרותי ויעיל להמשך הצמיחה במשק הישראלי. וכן למיצובו של שוק ההון הישראלי, כך שיעמוד בשורה אחת עם המדינות המתקדמות בעולם.

לדבריהם, המשק הישראלי מאופיין באיכות גבוהה של כח אדם, ביצירתיות וברמת יזמות גבוהה. רמה זו יכולה וצריכה להתפתח גם בשוק ההון הישראלי בדרך של פיתוח וייצוא של תעשיית שירותים פיננסיים כמנוע נוסף לצמיחה במשק. ועדת אריאב, תבחן כאמור ותמליץ על הצעדים והפעולות הנדרשים בכדי לפתח את שוק ההון הישראלי, להגביר את האטרקטיביות שלו למשיכת הון זר וזאת לצורך מיצובו כשחקן גלובלי משמעותי ולהגברת התחרות והיעילות בו.

מבנה שוק ההון ורמת התחרותיות בו העסיקו בעשורים האחרונים מספר וועדות. וועדת ברודט שמונתה ב-1995 בחנה את המשמעות המשקית הכוללת של אחזקת הבנקים בתאגידים ריאליים ועמדה על הסכנה הקיימת לתפקודו התקין של המשק בהיבטים של צמצום התחרות, עלייה ברמת המחירים, פגיעה בכושר התחרות של המשק וצמצום הפעילות הכלכלית.

כזכור, גם הצוות הבין משרדי (ועדת בכר) שהוקם באפריל 2004 נדרש להמליץ על הפעולות הדרושות לביסוס מבנה תחרותי בשוק ההון. המלצות הצוות גובשו לכדי חקיקה במהלך קיץ 2005, כאשר אחת מאבני הבסיס המרכזיות בחקיקה שיישמה את המלצות הועדה התייחסה למכירת קופות הגמל וקרנות הנאמנות על ידי הבנקים. מכירת גופים אלו על ידי הבנקים נועדה להביא לצמצום ניגודי העניינים של הבנקים ולפיתוחו ולביסוסו של שוק אשראי חוץ בנקאי בישראל אל מול האלטרנטיבה הבנקאית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קניות
צילום: freepik

הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות

רן קידר |

מה כוללת הרפורמה של בצלאל סמוטריץ' בקשר למע"מ על יבוא אישי?

הכפלת פטור ממע"מ ביבוא אישי מ-75 דולר ל-150 דולר החל מינואר 2026.

למה נועד הפטור?

להוזיל עלויות לצרכן ולהגביר תחרות מול רשתות ומחירים גבוהים בישראל.

מה החשש של הקמעונאים?

תחרות לא הוגנת שתביא לסגירת אלפי חנויות קטנות ועסקים מקומיים.

טענת המתנגדים העיקרית?

אובדן של כ-2 מיליארד שקל הכנסות מע"מ ופגיעה קשה במסחר.

הצרכנים באמת יחסכו?

כן, עד 18% על אופנה, קוסמטיקה ולייף-סטייל, אבל לא משמעותי לטווח ארוך.

מי ירוויח הכי הרבה?

עליאקספרס, אמזון, חברות שילוח והצרכן הפרטי הישראלי.

איך דואר ישראל יתמודד?

כבר עמוס מאוד, יצטרך הרחבה משמעותית של מיון ושליחויות.

מה עם נקודות איסוף?

יקבלו יותר תנועת לקוחות אך רווחיות נמוכה מעמלות.

השפעה על חברות ישראליות?

פגיעה קשה באופנה וקוסמטיקה, חלקן ישקלו מעבר לחו"ל.

כמה המדינה תפסיד?

כ-2 עד 2.25 מיליארד שקל בשנה מהפסד גביית מע"מ.

יש קשר פוליטי?

רבים רואים בזה צעד פופוליסטי לקראת בחירות 2026.

עמדת אתרי הסחר הישראליים?

חוששים מאובדן לקוחות, שוקלים להקים מחסנים בקפריסין או ירדן.

יש חלופות טובות יותר?

פטור מדורג או הטבות לעסקים מקומיים – כרגע לא מתוכנן.

מתי זה נכנס לתוקף?

צפוי להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2026 לאחר אישור הצו.

מה אומר הדרג המקצועי?

התנגדות חריפה, המליץ לבטל את הפטור ממע"מ לגמרי.

ילכו לבג"ץ?

איגודי סוחרים ותעשיינים מאיימים בעתירה לבג"ץ לעצירת הרפורמה.