ירום אריאב יעמוד בראש ועדה לפיתוח והגברת התחרות בשוק ההון בישראל

אחרי ועדות ברודט ובכר ינסה אריאב פעם נוספת למצב את שוק ההון הישראלי בשורה אחת עם המדינות המפותחות. הדגש הפעם יהיה על מערכת התיווך הפיננסי ובפיתוח שוק הכספים ושכלולו
דותן לוי |

נגיד בנק ישראל, פרופסור סטנלי פישר ושר האוצר, רוני בר-און, מינו היום את מנכ"ל משרד האוצר, ירום אריאב, לעמוד בראש ועדה לפיתוח והגברת התחרות במערכת הבנקאית ובשוק ההון בישראל.

פישר ובר-און, ציינו כי הועדה הוקמה מתוך הכרה בחשיבותו של פיתוח שוק הון מודרני, תחרותי ויעיל להמשך הצמיחה במשק הישראלי. וכן למיצובו של שוק ההון הישראלי, כך שיעמוד בשורה אחת עם המדינות המתקדמות בעולם.

לדבריהם, המשק הישראלי מאופיין באיכות גבוהה של כח אדם, ביצירתיות וברמת יזמות גבוהה. רמה זו יכולה וצריכה להתפתח גם בשוק ההון הישראלי בדרך של פיתוח וייצוא של תעשיית שירותים פיננסיים כמנוע נוסף לצמיחה במשק. ועדת אריאב, תבחן כאמור ותמליץ על הצעדים והפעולות הנדרשים בכדי לפתח את שוק ההון הישראלי, להגביר את האטרקטיביות שלו למשיכת הון זר וזאת לצורך מיצובו כשחקן גלובלי משמעותי ולהגברת התחרות והיעילות בו.

מבנה שוק ההון ורמת התחרותיות בו העסיקו בעשורים האחרונים מספר וועדות. וועדת ברודט שמונתה ב-1995 בחנה את המשמעות המשקית הכוללת של אחזקת הבנקים בתאגידים ריאליים ועמדה על הסכנה הקיימת לתפקודו התקין של המשק בהיבטים של צמצום התחרות, עלייה ברמת המחירים, פגיעה בכושר התחרות של המשק וצמצום הפעילות הכלכלית.

כזכור, גם הצוות הבין משרדי (ועדת בכר) שהוקם באפריל 2004 נדרש להמליץ על הפעולות הדרושות לביסוס מבנה תחרותי בשוק ההון. המלצות הצוות גובשו לכדי חקיקה במהלך קיץ 2005, כאשר אחת מאבני הבסיס המרכזיות בחקיקה שיישמה את המלצות הועדה התייחסה למכירת קופות הגמל וקרנות הנאמנות על ידי הבנקים. מכירת גופים אלו על ידי הבנקים נועדה להביא לצמצום ניגודי העניינים של הבנקים ולפיתוחו ולביסוסו של שוק אשראי חוץ בנקאי בישראל אל מול האלטרנטיבה הבנקאית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.