נתונים כלכליים, מה עומד מאחורי המספרים!
המסקנה הבסיסית היא שהמספרים לא תמיד משקפים את המציאות צריך להסתכל "בין השורות". בכדי לעשות כך ,אנסה להדגיש כמה הכרזות ספציפיות שהיו בתחילת החודש בארה"ב שמביאות אותי לסיפור דיי מעניין.
קודם כל, נתוני התמ"ג רבעון לרבעון באמריקה ,הצביעו על צמיחה של 3.8%, זאת כאשר ציפיות השוק עמדו על צמיחה מתונה יותר של 3.1% בלבד, לכאורה נתון חיובי. בנוסף, ראינו עליה דרמטית של המשרות החדשות ללא המגזר החקלאי לרמה של 166 אלף שהתווספו ,פי שתיים מציפיות האנליסטים שעמדו על גידול של 82 אלף משרות חדשות בלבד.
עכשיו באה השאלה, אם הנתונים כל כך טובים אז למה הדולר ממשיך להדרדר ומה באמת קורה בכלכלה שאמורה להיות מספר אחד בעולם? תנסו לזכור את הנתונים שאתם כבר יודעים.
ואם במקרה שכחתם אני אזכיר לכם. אתם יודעים שארה"ב נמצאת כבר לא מעט זמן בהאטה כלכלית (על אף המידע שהדגשתי למעלה), אתם מודעים לשוק הנדל"ן האמריקאי שממשיך להתמוטט. נכון עברה בראשכם המחשבה,"כן ,נו אז מה?" .לכן אני יתן לכם עוד כמה מספרים נוספים כדי להבין את התמונה.
נגיד הפדרל רזרב, בן ברננקי המשיך במדיניות המוניטרית של קיצוצים והוריד את הריבית של הבנק המרכזי בעוד 0.25% כצפוי והעמיד את שעור הריבית על 4.5%. פעולה זו מדגישה כי ישנה האטה והכלכלה זקוקה לתמריץ, ם זה בשל משבר האשראי או הדיור. ההוצאה הפרטית קטנה בעשירית האחוז לרמה של 0.3%, לא מעודד כלל. והשכר הממוצע לשעה ירד ב0.1% לרמה של 0.2%.
נכון, הנתונים אכן מעורבים ,מה הלאה? נלך עם מה שאנו כבר יודעים.
כדי להבין מה המספרים אומרים צריך לראות את התמונה הרחבה יותר ולהבין את הבעייתיות המתרחשת במשק האמריקאי, לכן אני אתאר מצב שיביא קצת סדר בבלגן.
המקור לבעיה נעוץ בשתי נקודות. ראשית, בריבית גבוהה על המשכנתאות עקב המדיניות המוניטרית של הפד שהיתה נהוגה קודם לכן ודגלה בעליות ריבית הבנק המרכזי עד לרמה של 5.25%, הפעולה גרמה לגידול במספר הלווים שאינם עומדים בהתחייבויותיהם. נראה ,כי הפד החל לטפל בנושא על ידי קיצוץ בריבית הפד ושעור הנכיון, כדי להוריד את גובה תשלומי המשכנתאות החודשיים ולהקל על הלווים ועל שוק הנדל"ן בארה"ב. על מנת להמחיש את הנושא ,נחזור אחורה בזמן, הלווה בשוק המשכנתאות המשני (הסאבפריים) שלקח כמה שנים קודם משכנתא של 300 אלף דולר לקניית ביתו, בריבית משתנה המקובעת בשנתיים הראשונות על 4%, נאלץ לשלם עתה תשלומי ריבית גבוהים יותר ובכך מעלה את הסיכויים לפיגור בתשלומים ולבסוף חדלות פרעון והפסד הבית.
הנקודה השניה היא שאם הלווה רוצה לבצע פרעון מוקדם במילים אחרות להחזיר את ההלוואה, בכך שימכור את הבית, נתקל בבעיה קשה. ערך הבית שהיה שווה 300 אלף דולר ירד ל255 אלף דולר וזאת בשל הירידה בממוצע ב-15% בשוק הנדל"ן ובפועל היום הוא חייב 307 אלף לבנק, כך ללווה נשאר להתמקח על הסכום של 52 אלף דולר ולהמשיך את לשלם את יתר החוב אבל כבר ללא הבית.
השאלה היא מה עושים כעת? משיגים עבודה שניה. אותו לווה הולך ומוצא עבודה נוספת או לחילופין נשאר שעות נוספות ,העיקרון הבסיסי דומה.
ננסה להבין, מה זה עבודה שניה ואיך היא משפיעה על המשק? בדרך כלל, העבודה הנוספת אינה בדיוק "מקצועית" וההשתכרות בה לרוב נמוכה. עולה השאלה ,איפה ניתן למצוא משרה כזו, ביתר קלות? והתשובה בתעשיית השירות כגון: קמעונאות ,מכירות, בניה ,אוכל ,מכולות וכדומה.
איזה סקטור מקיף את הרוב? נכון, המשרות החדשות ללא המגזר החקלאי. יותר ויותר אנשים מוצאים עבודה נוספת, ובכך בעצם יוצרים יותר משרות בתחום השירותים, המספרים מדברים בעד עצמם. למרות זאת, אין אנו רואים עליה בהוצאה הפרטית, אלא יותר ויותר כסף לתשלום החובות.
שכר הממוצע לשעה יורד, כי אם העובד משתכר בעבודתו העיקרית ב-20$ על כל שעת עבודה אזי בעבודתו השניה משתכר רק ב-10$ לשעה. נניח שהוא עובד 20 שעות בשבוע במשרה המשנית ,המצב יביא לירידה בשכר הממוצע לשעה לרמה של 16.66$.
התפוקה עולה (תמ"ג) ,בעיקר על רקע המשרות המשניות אשר מביאות עמם באופן טבעי ליותר עבודה. אולם זה לא נתוני צמיחה "טובים" ובטח לא נתוני תמ"ג בריאים ,השיפור רק מחזיק את הכלכלה האמריקאית עם הראש מעל המים.
ברמה הבסיסית ,מס' רב של אזרחים בארה"ב עובדים כעת בשני עבודות ונאבקים כדי לא להפסיד את הנכס העיקרי שבידם , אפשרויות שברשותו אזלו ,מימון מחודש כלל לא בא בחשבון ואם כל זאת במקרים רבים גם שני עבודת זה לא מספיק.
הכלכלה האמריקנית מצויה נכון לעכשיו במצב שברירי למדי. בשבוע שעבר העיד בן ברננקה ,בקונגרס בוושינגטון והמסכנות מהנאמר להורדה נוספת של ריבית הפד דבר המדגיש פעם נוספת ,כי ישנה האטה כלכלית בארה"ב והיא זקוקה לטיפול חריף.
כמה מילים לסיכום , להערכתי עוד מוקדם לחשוב שהשוק משנה כיוון ,אם נבחן את האינדיקאטורים הכלכליים בכללותם ,נראה כי הם מורים על פגיעה מסוימת בשני הצדדים של הכלכלה - הביקוש וההיצע ודבר יתורגם לשורה התחתונה לקצב הצמיחה. כמו כן ,דעות האנליסטים עדיין מצביעים על נתונים חלשים שעתידם לבוא כגון מכירות קמעונאיות ,מדד המחירים ליצרן ועוד. מה שקרוב לוודאי יביא לעליית מחירים וצמיחה מתונה. לכן בטווח הבינוני הדולר עשוי להגדיל הפסדים וכנראה באמת נשלם 1.5 דולר עבור אירו בודד.
*מאת רודיאן רחאנייב,
**מחלקת אנליזה פינוטק.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
גלי צה"ל אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
