נתונים כלכליים, מה עומד מאחורי המספרים!

הרבה פעמים אני שומע את סוחרי המט"ח אומרים לי "הנתונים היו חזקים והפתיעו לטובה , אז למה המטבע אמריקני נחלש?"

המסקנה הבסיסית היא שהמספרים לא תמיד משקפים את המציאות צריך להסתכל "בין השורות". בכדי לעשות כך ,אנסה להדגיש כמה הכרזות ספציפיות שהיו בתחילת החודש בארה"ב שמביאות אותי לסיפור דיי מעניין.

קודם כל, נתוני התמ"ג רבעון לרבעון באמריקה ,הצביעו על צמיחה של 3.8%, זאת כאשר ציפיות השוק עמדו על צמיחה מתונה יותר של 3.1% בלבד, לכאורה נתון חיובי. בנוסף, ראינו עליה דרמטית של המשרות החדשות ללא המגזר החקלאי לרמה של 166 אלף שהתווספו ,פי שתיים מציפיות האנליסטים שעמדו על גידול של 82 אלף משרות חדשות בלבד.

עכשיו באה השאלה, אם הנתונים כל כך טובים אז למה הדולר ממשיך להדרדר ומה באמת קורה בכלכלה שאמורה להיות מספר אחד בעולם? תנסו לזכור את הנתונים שאתם כבר יודעים.

ואם במקרה שכחתם אני אזכיר לכם. אתם יודעים שארה"ב נמצאת כבר לא מעט זמן בהאטה כלכלית (על אף המידע שהדגשתי למעלה), אתם מודעים לשוק הנדל"ן האמריקאי שממשיך להתמוטט. נכון עברה בראשכם המחשבה,"כן ,נו אז מה?" .לכן אני יתן לכם עוד כמה מספרים נוספים כדי להבין את התמונה.

נגיד הפדרל רזרב, בן ברננקי המשיך במדיניות המוניטרית של קיצוצים והוריד את הריבית של הבנק המרכזי בעוד 0.25% כצפוי והעמיד את שעור הריבית על 4.5%. פעולה זו מדגישה כי ישנה האטה והכלכלה זקוקה לתמריץ, ם זה בשל משבר האשראי או הדיור. ההוצאה הפרטית קטנה בעשירית האחוז לרמה של 0.3%, לא מעודד כלל. והשכר הממוצע לשעה ירד ב0.1% לרמה של 0.2%.

נכון, הנתונים אכן מעורבים ,מה הלאה? נלך עם מה שאנו כבר יודעים.

כדי להבין מה המספרים אומרים צריך לראות את התמונה הרחבה יותר ולהבין את הבעייתיות המתרחשת במשק האמריקאי, לכן אני אתאר מצב שיביא קצת סדר בבלגן.

המקור לבעיה נעוץ בשתי נקודות. ראשית, בריבית גבוהה על המשכנתאות עקב המדיניות המוניטרית של הפד שהיתה נהוגה קודם לכן ודגלה בעליות ריבית הבנק המרכזי עד לרמה של 5.25%, הפעולה גרמה לגידול במספר הלווים שאינם עומדים בהתחייבויותיהם. נראה ,כי הפד החל לטפל בנושא על ידי קיצוץ בריבית הפד ושעור הנכיון, כדי להוריד את גובה תשלומי המשכנתאות החודשיים ולהקל על הלווים ועל שוק הנדל"ן בארה"ב. על מנת להמחיש את הנושא ,נחזור אחורה בזמן, הלווה בשוק המשכנתאות המשני (הסאבפריים) שלקח כמה שנים קודם משכנתא של 300 אלף דולר לקניית ביתו, בריבית משתנה המקובעת בשנתיים הראשונות על 4%, נאלץ לשלם עתה תשלומי ריבית גבוהים יותר ובכך מעלה את הסיכויים לפיגור בתשלומים ולבסוף חדלות פרעון והפסד הבית.

הנקודה השניה היא שאם הלווה רוצה לבצע פרעון מוקדם במילים אחרות להחזיר את ההלוואה, בכך שימכור את הבית, נתקל בבעיה קשה. ערך הבית שהיה שווה 300 אלף דולר ירד ל255 אלף דולר וזאת בשל הירידה בממוצע ב-15% בשוק הנדל"ן ובפועל היום הוא חייב 307 אלף לבנק, כך ללווה נשאר להתמקח על הסכום של 52 אלף דולר ולהמשיך את לשלם את יתר החוב אבל כבר ללא הבית.

השאלה היא מה עושים כעת? משיגים עבודה שניה. אותו לווה הולך ומוצא עבודה נוספת או לחילופין נשאר שעות נוספות ,העיקרון הבסיסי דומה.

ננסה להבין, מה זה עבודה שניה ואיך היא משפיעה על המשק? בדרך כלל, העבודה הנוספת אינה בדיוק "מקצועית" וההשתכרות בה לרוב נמוכה. עולה השאלה ,איפה ניתן למצוא משרה כזו, ביתר קלות? והתשובה בתעשיית השירות כגון: קמעונאות ,מכירות, בניה ,אוכל ,מכולות וכדומה.

איזה סקטור מקיף את הרוב? נכון, המשרות החדשות ללא המגזר החקלאי. יותר ויותר אנשים מוצאים עבודה נוספת, ובכך בעצם יוצרים יותר משרות בתחום השירותים, המספרים מדברים בעד עצמם. למרות זאת, אין אנו רואים עליה בהוצאה הפרטית, אלא יותר ויותר כסף לתשלום החובות.

שכר הממוצע לשעה יורד, כי אם העובד משתכר בעבודתו העיקרית ב-20$ על כל שעת עבודה אזי בעבודתו השניה משתכר רק ב-10$ לשעה. נניח שהוא עובד 20 שעות בשבוע במשרה המשנית ,המצב יביא לירידה בשכר הממוצע לשעה לרמה של 16.66$.

התפוקה עולה (תמ"ג) ,בעיקר על רקע המשרות המשניות אשר מביאות עמם באופן טבעי ליותר עבודה. אולם זה לא נתוני צמיחה "טובים" ובטח לא נתוני תמ"ג בריאים ,השיפור רק מחזיק את הכלכלה האמריקאית עם הראש מעל המים.

ברמה הבסיסית ,מס' רב של אזרחים בארה"ב עובדים כעת בשני עבודות ונאבקים כדי לא להפסיד את הנכס העיקרי שבידם , אפשרויות שברשותו אזלו ,מימון מחודש כלל לא בא בחשבון ואם כל זאת במקרים רבים גם שני עבודת זה לא מספיק.

הכלכלה האמריקנית מצויה נכון לעכשיו במצב שברירי למדי. בשבוע שעבר העיד בן ברננקה ,בקונגרס בוושינגטון והמסכנות מהנאמר להורדה נוספת של ריבית הפד דבר המדגיש פעם נוספת ,כי ישנה האטה כלכלית בארה"ב והיא זקוקה לטיפול חריף.

כמה מילים לסיכום , להערכתי עוד מוקדם לחשוב שהשוק משנה כיוון ,אם נבחן את האינדיקאטורים הכלכליים בכללותם ,נראה כי הם מורים על פגיעה מסוימת בשני הצדדים של הכלכלה - הביקוש וההיצע ודבר יתורגם לשורה התחתונה לקצב הצמיחה. כמו כן ,דעות האנליסטים עדיין מצביעים על נתונים חלשים שעתידם לבוא כגון מכירות קמעונאיות ,מדד המחירים ליצרן ועוד. מה שקרוב לוודאי יביא לעליית מחירים וצמיחה מתונה. לכן בטווח הבינוני הדולר עשוי להגדיל הפסדים וכנראה באמת נשלם 1.5 דולר עבור אירו בודד.

*מאת רודיאן רחאנייב,

**מחלקת אנליזה פינוטק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.