נתונים כלכליים, מה עומד מאחורי המספרים!
המסקנה הבסיסית היא שהמספרים לא תמיד משקפים את המציאות צריך להסתכל "בין השורות". בכדי לעשות כך ,אנסה להדגיש כמה הכרזות ספציפיות שהיו בתחילת החודש בארה"ב שמביאות אותי לסיפור דיי מעניין.
קודם כל, נתוני התמ"ג רבעון לרבעון באמריקה ,הצביעו על צמיחה של 3.8%, זאת כאשר ציפיות השוק עמדו על צמיחה מתונה יותר של 3.1% בלבד, לכאורה נתון חיובי. בנוסף, ראינו עליה דרמטית של המשרות החדשות ללא המגזר החקלאי לרמה של 166 אלף שהתווספו ,פי שתיים מציפיות האנליסטים שעמדו על גידול של 82 אלף משרות חדשות בלבד.
עכשיו באה השאלה, אם הנתונים כל כך טובים אז למה הדולר ממשיך להדרדר ומה באמת קורה בכלכלה שאמורה להיות מספר אחד בעולם? תנסו לזכור את הנתונים שאתם כבר יודעים.
ואם במקרה שכחתם אני אזכיר לכם. אתם יודעים שארה"ב נמצאת כבר לא מעט זמן בהאטה כלכלית (על אף המידע שהדגשתי למעלה), אתם מודעים לשוק הנדל"ן האמריקאי שממשיך להתמוטט. נכון עברה בראשכם המחשבה,"כן ,נו אז מה?" .לכן אני יתן לכם עוד כמה מספרים נוספים כדי להבין את התמונה.
נגיד הפדרל רזרב, בן ברננקי המשיך במדיניות המוניטרית של קיצוצים והוריד את הריבית של הבנק המרכזי בעוד 0.25% כצפוי והעמיד את שעור הריבית על 4.5%. פעולה זו מדגישה כי ישנה האטה והכלכלה זקוקה לתמריץ, ם זה בשל משבר האשראי או הדיור. ההוצאה הפרטית קטנה בעשירית האחוז לרמה של 0.3%, לא מעודד כלל. והשכר הממוצע לשעה ירד ב0.1% לרמה של 0.2%.
נכון, הנתונים אכן מעורבים ,מה הלאה? נלך עם מה שאנו כבר יודעים.
כדי להבין מה המספרים אומרים צריך לראות את התמונה הרחבה יותר ולהבין את הבעייתיות המתרחשת במשק האמריקאי, לכן אני אתאר מצב שיביא קצת סדר בבלגן.
המקור לבעיה נעוץ בשתי נקודות. ראשית, בריבית גבוהה על המשכנתאות עקב המדיניות המוניטרית של הפד שהיתה נהוגה קודם לכן ודגלה בעליות ריבית הבנק המרכזי עד לרמה של 5.25%, הפעולה גרמה לגידול במספר הלווים שאינם עומדים בהתחייבויותיהם. נראה ,כי הפד החל לטפל בנושא על ידי קיצוץ בריבית הפד ושעור הנכיון, כדי להוריד את גובה תשלומי המשכנתאות החודשיים ולהקל על הלווים ועל שוק הנדל"ן בארה"ב. על מנת להמחיש את הנושא ,נחזור אחורה בזמן, הלווה בשוק המשכנתאות המשני (הסאבפריים) שלקח כמה שנים קודם משכנתא של 300 אלף דולר לקניית ביתו, בריבית משתנה המקובעת בשנתיים הראשונות על 4%, נאלץ לשלם עתה תשלומי ריבית גבוהים יותר ובכך מעלה את הסיכויים לפיגור בתשלומים ולבסוף חדלות פרעון והפסד הבית.
הנקודה השניה היא שאם הלווה רוצה לבצע פרעון מוקדם במילים אחרות להחזיר את ההלוואה, בכך שימכור את הבית, נתקל בבעיה קשה. ערך הבית שהיה שווה 300 אלף דולר ירד ל255 אלף דולר וזאת בשל הירידה בממוצע ב-15% בשוק הנדל"ן ובפועל היום הוא חייב 307 אלף לבנק, כך ללווה נשאר להתמקח על הסכום של 52 אלף דולר ולהמשיך את לשלם את יתר החוב אבל כבר ללא הבית.
השאלה היא מה עושים כעת? משיגים עבודה שניה. אותו לווה הולך ומוצא עבודה נוספת או לחילופין נשאר שעות נוספות ,העיקרון הבסיסי דומה.
ננסה להבין, מה זה עבודה שניה ואיך היא משפיעה על המשק? בדרך כלל, העבודה הנוספת אינה בדיוק "מקצועית" וההשתכרות בה לרוב נמוכה. עולה השאלה ,איפה ניתן למצוא משרה כזו, ביתר קלות? והתשובה בתעשיית השירות כגון: קמעונאות ,מכירות, בניה ,אוכל ,מכולות וכדומה.
איזה סקטור מקיף את הרוב? נכון, המשרות החדשות ללא המגזר החקלאי. יותר ויותר אנשים מוצאים עבודה נוספת, ובכך בעצם יוצרים יותר משרות בתחום השירותים, המספרים מדברים בעד עצמם. למרות זאת, אין אנו רואים עליה בהוצאה הפרטית, אלא יותר ויותר כסף לתשלום החובות.
שכר הממוצע לשעה יורד, כי אם העובד משתכר בעבודתו העיקרית ב-20$ על כל שעת עבודה אזי בעבודתו השניה משתכר רק ב-10$ לשעה. נניח שהוא עובד 20 שעות בשבוע במשרה המשנית ,המצב יביא לירידה בשכר הממוצע לשעה לרמה של 16.66$.
התפוקה עולה (תמ"ג) ,בעיקר על רקע המשרות המשניות אשר מביאות עמם באופן טבעי ליותר עבודה. אולם זה לא נתוני צמיחה "טובים" ובטח לא נתוני תמ"ג בריאים ,השיפור רק מחזיק את הכלכלה האמריקאית עם הראש מעל המים.
ברמה הבסיסית ,מס' רב של אזרחים בארה"ב עובדים כעת בשני עבודות ונאבקים כדי לא להפסיד את הנכס העיקרי שבידם , אפשרויות שברשותו אזלו ,מימון מחודש כלל לא בא בחשבון ואם כל זאת במקרים רבים גם שני עבודת זה לא מספיק.
הכלכלה האמריקנית מצויה נכון לעכשיו במצב שברירי למדי. בשבוע שעבר העיד בן ברננקה ,בקונגרס בוושינגטון והמסכנות מהנאמר להורדה נוספת של ריבית הפד דבר המדגיש פעם נוספת ,כי ישנה האטה כלכלית בארה"ב והיא זקוקה לטיפול חריף.
כמה מילים לסיכום , להערכתי עוד מוקדם לחשוב שהשוק משנה כיוון ,אם נבחן את האינדיקאטורים הכלכליים בכללותם ,נראה כי הם מורים על פגיעה מסוימת בשני הצדדים של הכלכלה - הביקוש וההיצע ודבר יתורגם לשורה התחתונה לקצב הצמיחה. כמו כן ,דעות האנליסטים עדיין מצביעים על נתונים חלשים שעתידם לבוא כגון מכירות קמעונאיות ,מדד המחירים ליצרן ועוד. מה שקרוב לוודאי יביא לעליית מחירים וצמיחה מתונה. לכן בטווח הבינוני הדולר עשוי להגדיל הפסדים וכנראה באמת נשלם 1.5 דולר עבור אירו בודד.
*מאת רודיאן רחאנייב,
**מחלקת אנליזה פינוטק.
בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.
