מניית כן-פייט מזנקת 4.5%: מכוונת לשוק של 5 מיליארד ד'

ניסויים ראשונים של תרופת ה-CF101 מלמדים, כי היא מתאימה גם לטיפול במחלת הקרוהן, המונה כ-500,000 חולים בארה"ב
אריאל אטיאס |

חברת כן פייט ביופרמה מדווחת היום, כי תרופת ה-CF101 שפיתחה עשויה לשמש גם בטיפול במחלת המעיים הקשה קרוהן. ממצאים אלה תציג כן-פייט השבוע בכנס הראומטולוגי האמריקאי השנתי (ACR). כן פייט מציינת, כי מתוצאות בניסויי מעבדה שביצעה עולה, שהמטרה אותה תוקפת תרופת ה-CF101 - הקולטן לאדנוזין מסוג A3 - נמצאת ברמה גבוהה בבדיקת רקמות שנלקחו ממעי ודגימות דם של חולים במחלת הקרוהן. ממצא זה תומך גם במודלים פרה-קליניים שבחנה החברה בעבר.

נוכחות הקולטן על פני התאים החולים מהווה בסיס איתן לטפל באוכלוסיית חולים זו בתרופת ה-CF101 אשר נקשרת למטרה זו, ומובילה למוות מתוכנן של תאי הדלקת. יודגש עוד, כי התרופה פוגעת באופן ספציפי בתאי הדלקת, ולא במערכות הגוף התקינות.

מחלת הקרוהן (Crohn's Disease) הינה מחלה דלקתית על רקע אוטואימוני, המתפרצת בעיקר במעי הדק. המחלה מאופיינת בדלקות חוזרות ונשנות, הידבקויות של חלקים במעי והיווצרות חסימות מעיים. המחלה מתפרצת לראשונה בגיל ההתבגרות או בתחילת שנות העשרים והיא נחשבת לכרונית ולחשוכת מרפא. הטיפול המקובל כיום במחלה כולל מתן סטרואודים ותרופות ביולוגיות, כגון תרופת הרמיקייד (anti-TNF) שמביאות להקלה בתסמיני המחלה, אך גורמות לתופעות לוואי בלתי רצויות.

בדומה לתרופות הביולוגיות שנרשמו לראשונה לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית, ולאחרונה הוכחו כיעילות לטיפול במחלת הקרוהן, גם תרופת ה-CF101 שפועלת במנגנון דומה נמצאה כראויה לפיתוח כתרופה למחלה זו. בהבדל מהתרופות הביולוגיות, הניתנות בערוי או בהזרקה, תרופת ה-CF101 ניתנת בקפסולות במתן פומי ונמצאה כבר בעבר כבעלת פרופיל בטיחותי מירבי.

בכן פייט מציינים, כי מספר החולים במחלת הקרוהן בארה"ב בלבד מוערך היום ביותר מ-500,000 וכן מדי שנה מאובחנים כ-20,000 חולים חדשים. גודלו של שוק פוטנציאלי זה, בארה"ב בלבד, מוערך בכ-5 מיליארד דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.