איגרות חוב ממשלתיות בעולם

בסיכום השבועיים האחרונים בארה"ב, נרשמה עליית תשואות קלה לאורך כל העקום. במרכז עמד דו"ח התעסוקה של חודש ספטמבר, שהיה חיובי וכלל בתוכו גם עדכון מהותי לנתוני התעסוקה המאכזבים של חודש אוגוסט.

בסיכום השבועיים נסחרו האיגרות לשנתיים בעלייה של 4 נקודות בסיס בתשואתן ברמה של 4.07%. האיגרות ל- 10 שנים הוסיפו 2 נקודות בסיס לתשואתן וסגרו את השבועיים ברמה של 4.64%.

השבועיים האחרונים עמדו בסימן פרסום דו"ח התעסוקה של חודש ספטמבר, שאומנם התפרסם רק ביום שישי ה- 5 באוקטובר, יום המסחר האחרון ואולם הצליח לגרום לשינוי קיצוני במגמת המסחר ולהפוך את ירידת התשואות של השבועיים האחרונים, לעליית תשואות תוך יומית חדה ולגרום בסיכום דו-שבועי לעליית תשואות מתונה לאורך כל העקום.

דו"ח התעסוקה הצביע על תוספת של 110 אלף משרות במגזר הלא חקלאי במהלך חודש ספטמבר, זאת לעומת תחזית לתוספת של 100 אלף משרות בלבד. אבל מה שהפתיע את המשקיעים היה תיקון כלפי מעלה של תוספת המשרות בחודשים יולי ואוגוסט, כאשר התיקון לחודש אוגוסט היה משמעותי יותר ומאיבוד של 4,000 משרות במגזר הלא חקלאי, תוקן הנתון לתוספת של 89 אלף משרות. גם נשיא ארה"ב George Bush, התייחס לדו"ח והביע שמחתו על כך שלא נשבר רצף בן 49 חודשים של תוספת משרות במשק האמריקאי.

המשקיעים פירשו את מצבו הטוב של שוק העבודה, כולל קצב גידול שנתי של 4.1% בשכר, גורם העלול לעודד את האינפלציה וכירידת ההסתברות שהפד ימשיך במהלך ישיבתו בחודש אוקטובר, את תהליך הורדת הריבית בו החל בחודש ספטמבר. כך החוזים העתידיים על הריבית המוניטארית צופים כעת 48% סיכוי להורדה נוספת של הריבית בחודש אוקטובר, לעומת 84% סיכויים לפני שבוע.

למרות דו"ח התעסוקה החיובי חשוב לציין כי עיקר תוספת המשרות בחודש אוגוסט היה בסקטור הממשלתי וכי עדיין הנתונים של החודשיים האחרונים נמוכים משמעותית ממוצע תוספת המשרות החודשית העומד על 160 אלף מתחילת 2006, כמו כן גם שיעור הבלתי מועסקים הכולל עלה מרמה של 4.6% לרמה של 4.7%. בנוסף יש לזכור כי הנתונים מענף הנדל"ן שהתפרסמו בשבועיים האחרונים הראו על המשך חולשת הענף וכי בינתיים לא ניכרת התאוששות, כמו כן מדד מנהלי הרכש במגזרי הייצור והשירותים בחודש ספטמבר עמדו על 52 ו- 54.8 נקודות בהתאמה, בהשוואה ל- 52.9 ו- 55.8 נקודות בחודש הקודם ובשני המגזרים מדובר על התוצאה הנמוכה ביותר שנמדדה מאז חודש מארס השנה.

עד לתום שנת 2007 יתקיימו 2 ישיבות ריבית של הבנק המרכזי, האחת בחודש אוקטובר והשנייה בחודש דצמבר, למרות סימנים להתייצבות שוק האשראי ולמרות הנתונים החיוביים משוק העבודה, אנו צופים כי הבנק המרכזי יוריד את הריבית פעם נוספת בשיעור של 0.25%, במהלך אחת מ- 2 ישיבותיו עד לתום השנה, עם סבירות גבוהה יותר להורדה בחודש דצמבר. אנו נסמכים על דבריו של סגן יו"ר הבנק המרכזי, Donald Kohn, שאמר כי המשק האמריקאי יעבור לצמיחה מתונה לאחר חולשה צפויה במהלך העתיד הקרוב. להערכתנו, כדי לקדם את החולשה הצפויה ובעיקר את החולשה בענף הנדל"ן, יוריד הבנק המרכזי את הריבית עוד פעם אחת עד לתום השנה. לאור זאת אנו סבורים כי זהו עיתוי מתאים להיות בשוק אג"ח הממשלתי, המשקיעים הנועזים יכולים להאריך את המח"מ.

ציפיות האינפלציה המגולמות באג"ח הצמודות למדד (TIPS), עומדות על כ- 1.89% בטווחים הקצרים (לעומת 1.77% לפני שבוע) ו- 2.31% בארוכים (לעומת 2.32% לפני שבוע). בשל העלייה החדה בציפיות לאינפלציה השקעה ב- TIPS הקצרות איבדו מאטרקטיביות ההשקעה שהייתה להן בחודשים האחרונים, מה עוד ששיעור השינוי השנתי של מדד כלל המוצרים לצרכן העירוני, נמצא במגמת ירידה ועמד בחודש אוגוסט על 2% בלבד.

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל
בדיקת ביזפורטל

גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה?

"החתול ששומר על השמנת" גירסת בנק ישראל: מאז תחילת שנות ה-60 כיהנו 12 מפקחים על הבנקים מתוכם 8 מפקחים המשיכו לאחר סיום כהונתם לתפקידים בכירים בבנקים עצמם - כיו״רים, מנכ״לים, סמנכ״לים או דירקטורים - אתם אלו שמשלמים את מחיר הפיקוח ה"מלאכותי" הזה

מנדי הניג |

אנשים שנכנסים למערכת הציבורית צריכים לדעת שהם שליחי ציבור. זו אחריות גדולה וזה הרבה יותר גדול מכסף.  אנשים שנמצאים בפיקוח על הבנקים אמורים להבין שבמקביל לשמירה על יציבות הבנקים הם אמורים לדאוג לציבור. זה משחק סכום אפס - אם הבנקים מרוויחים יותר מדי, הציבור נפגע. הפיקוח על הבנקים אמור לאזן בין השניים. אבל לאורך כמעט כל ההיסטוריה הוא שם פס על הציבור. מנסים להפחיד אותו, לכופף אותו, אבל בנק ישראל והפיקוח על הבנקים כגוף האחראי על הבנקים לא זז. הוא מתחבר בכסות מקצועית, אקדמית, אבל מאחורי המסכות עומד דבר אחד גדול שגורם להם להעדיף את הבנקים - כסף. 

אנשים הם אנשים, וכל עוד לא יהיה מפקח AI, הם יחשבו על הג'וב הבא וההמשך. הסברנו כאן אתמול, ונחזור על רגל אחת שמפקח על הבנקים שנלחם בבנקים ופוגע ברווחים שלהם הוא טרבל מייקר והסיכוי שלו למצוא עבודה בהמשך במערכת הבנקאית קלוש. אם הוא ישחק אותה מול הציבור כאילו הוא נלחם בשבילו אבל מול הבנקים הוא יהיה רך ונחמד הוא מרוויח פעמיים - הציבור חושב שהוא נלחם בשבילו, והוא נשאר ביחסים טובים עם החברים במערכת הבנקאית. זה שוק קטן, כולם מכירים את כולם, לכו תדעו, אולי עוד שנתיים-שלוש יחפשו דירקטור לבנק. 

 :



דירקטור זה תפקיד חלומות. מכובד, מעט שעות והמון כסף. הפיתוי גובר על התפקיד. שאחרים יהיו "שליח ציבור", המפקחים רוצים לרוב להיות בסדר עם כולם, ועוד שנתיים-שלוש לקבל ג'וב חלומות. בעצם למה שנתיים, אפשר לצאת לאיזה חברת קריפטו, או מסחר בקריפטו לקבל מיליונים ואז אחרי שנתיים לקבל עוד ג'וב כדירקטור בבנק - זה היה המסלול של חדוה בר, אבל חדוה לא לבד. גם מאיר, גם גליה, גם אמנון, גם יצחק וגם רוני. מסתבר שרוב המפקחים על הבנקים התגלגלו לג'ובים נוצצים במערכת הבנקאית


בדקנו את הקריירה של כל אחד ממפקחי הבנקים. הנה הטבלה: