רשות נירות ערך העבירה לפרקליטות את תיק תממ

רשות ניירות ערך העבירה לאחרונה לפרקליטות את תיק ת.מ.מ., בו נחשדים בעל השליטה רפאל אלון וסמנכ"ל הכספים עדי שביט ב"שיפוץ" הדוחות הכספיים של ת.מ.מ לשנת 2004, בדרך של הקטנת הוצאות של החברה מחד והגדלת הכנסותיה מאידך, והסתרת עסקאות שערכה החברה עם חברות שבבעלותו. הכללת פרטים מטעים אלה אפשרה לבעל השליטה להציג לבעלי השליטה בחברה, לבנקים שמימנו אותה ולציבור המשקיעים שלה, מצג שווא לפיו סיימה ת.מ.מ את שנת 2004 ברווח, בעוד שבפועל סבלה מהפסדים כבדים בשנה זו. את החקירה ניהלה מחלקת החקירות של הרשות בראשות עתליה ארד. נזכיר, כי חברת ת.מ.מ תעשיות מחזור משולבות היא חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל-אביב. ת.מ.מ עוסקת בשני מגזרי פעילות עיקריים - איסוף פסולת והקמה ותפעול של תחנות מעבר ומטמנות לפסולת. עד לשנת 2000 היה רפאל אלון, בעל השליטה בת.מ.מ. בשנה זו רכשה חברה זרה - ברתולמי אחזקות, מקבוצת קונצרן ואוליה מצרפת, הנסחרת בבורסה בניו יורק, את השליטה בת.מ.מ, ואלון עבר לשמש כמנכ"ל החברה (עד לחודש 11/05) ולאחר מכן כנשיא החברה. במחלקת החקירות של רשות ניירות ערך נבדק החשד לפיו אלון, פעל לשם יצירת מצגי שווא בדוחות הכספיים של ת.מ.מ לשנת 2004. בהתאם לחשד, אלון פעל בכדי להסתיר מידע בנוגע לעסקאות שערכה ת.מ.מ עם חברות פרטיות שבבעלותו, כלל פרטים מטעים בנוגע למצבה הכספי האמיתי של החברה והסתיר הפסדים שנוצרו לה במהלך השנה. פעילות זו של אלון נועדה, על פי החשד, להטעות את בעלי השליטה של החברה, את הבנקים שמימנו אותה ואת ציבור המשקיעים מן הציבור. לאור כל האמור לעיל, חשוד אלון בביצוע העבירות הבאות: עבירות לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך - עבירת דיווח בכדי להטעות משקיע סביר; עבירות לפי סעיף 415 לחוק העונשין - קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות; עבירות לפי סעיף 423 לחוק העונשין - רישום כוזב במסמכי תאגיד; עבירות לפי סעיף 425 לחוק העונשין - מרמה והפרת אמונים בתאגיד. בנוסף לאמור לעיל ולהלן, קיימים כנגד אלון חשדות נוספים, אשר חקירתם טרם מוצתה. חשדות אלה יפורטו, במידת הצורך, בפני בית המשפט בלבד במסמך נפרד. בממצאי החקירה: מממצאי החקירה עולה לכאורה כי בשורה של פרשות שיפורטו להלן, אלון פעל בכדי "לשפץ" ו"לייפות" את הדוחות הכספיים של ת.מ.מ לשנת 2004, בדרך של הקטנת הוצאות של החברה מחד והגדלת הכנסותיה מאידך, והסתרת עסקאות שערכה החברה עם חברות שבבעלותו. הכללת פרטים מטעים אלה אפשרה לאלון להציג לבעלי השליטה בחברה, לבנקים שמימנו אותה ולציבור המשקיעים שלה, מצג שווא לפיו סיימה ת.מ.מ את שנת 2004 ברווח, בעוד שבפועל סבלה מהפסדים כבדים בשנה זו. 1. עסקאות בין ת.מ.מ ובין חברות בשליטת אלון א. מפעל המחזור בראשון לציון – עסקה עם חברת אלון מתכת במהלך השנים 2001-2003 הקימה ת.מ.מ מפעל מחזור בראשון לציון. ההערכות בנוגע להקמתו של מפעל זה עמדו על 7-8 מליון שקל, אך בפועל השקיעה ת.מ.מ כ-15 מליון שקל לשם הקמתו. בהתאם לחשדות, חלק גדול מהציוד לשם הקמת המפעל נרכש מחברת אלון מתכת - חברה פרטית בבעלות אלון. חשד נוסף שעלה הינו כי למרות שמפעל המחזור הסב לת.מ.מ הפסדים כבדים ועל אף ממצאי הערכת שווי שביצעה החברה, נמנעה החברה לבצע הפחתה משמעותית ונדרשת בשווי המפעל. לפיכך, החשד הוא שפרויקט מפעל המחזור שימש את אלון, בשלב הראשון, לשם הוצאת כספים מהחברה הציבורית - ת.מ.מ והעברתם לחברה פרטית שבבעלותו, ובשלב השני לשם ניפוח מלאכותי של שווי החברה בדוחות הכספיים שלה לשנת 2004. ב. חכירת משאיות – עסקה עם חברת טראק ליסינג במהלך שנת 2004 חכרה ת.מ.מ משאיות מחברה בשם טראק ליסינג - חברה פרטית הנמצאת בבעלות אלון. מממצאי החקירה עולה כי למרות שת.מ.מ רק חכרה את המשאיות מטראק ליסינג, ת.מ.מ הייתה זו שנשאה בסיכון בקשר לרכישת המשאיות על ידי טראק ליסינג, ולשם כך הפקידה המחאות בטחון בסכום של כ-3 מליון שקל שנדרשו לשם מימון רכישת המשאיות על ידי טראק ליסינג. עוד עולה מממצאי החקירה כי למרות שהעסקה בין ת.מ.מ לטראק ליסינג היוותה עסקה של חברה עם בעל עניין בה (אלון – מנכ"ל החברה), נמנעה ת.מ.מ מלדווח על העסקה, ובכלל זה על הפקדת המחאות הביטחון כאמור לעיל, בפרק העוסק בעסקאות עם בעלי עניין. בעקבו זאת, החשד הוא שבמסגרת עסקת חכירת המשאיות מטראק ליסינג נוצלה ת.מ.מ לטובתה של חברה פרטית בבעלות אלון, וכי עובדה זו הוסתרה מהדוחות הכספיים של החברה לשנת 2004. מממצאי החקירה עולה גם כי בשתי פרשות שונות, נמנעה ת.מ.מ להקטין את הכנסותיה בדוחות הכספיים לשנת 2004, בסכום כולל של כ-1.5 מליון שקל. בהתאם לחשד, פעולה זו נועדה להציג מצג שווא בדבר מצבה הכלכלי של החברה, ולהסתיר הפסדים שנוצרו לחברה במהלך שנה זו. מממצאי החקירה עולה, כי בדוחות הכספיים של ת.מ.מ לשנת 2004 הוצגה עסקת רכישה, בסכום של 8 מליון שקל, שבוצעה בדרך של ליסינג מימוני (דהיינו – רכישת הנכס בפועל וקבלת מימון לשם הרכישה), כעסקת ליסינג תפעולי (דהיינו – חכירה של הנכס ותשלום של דמי שכירות). בהתאם לחשד, הצגה כוזבת זו נועדה להציג מצג שווא בדבר מצבה הכלכלי של החברה ולהקטין בדרכי כזב את הוצאות החברה לשנה זו. לסיכום, מהחקירה עולה, כאמור, החשד כי אלון גרם להכללה של פרטים מטעים רבים בדוחות הכספיים של ת.מ.מ לשנת 2004, פעולה אשר אפשרה לו להציג חברה שסבלה מהפסדים של מיליוני שקל במהלך שנה זו, כחברה רווחית ומצליחה. עוד עולה חשד לפיו אלון פעל בכדי להסתיר מציבור המשקיעים עסקאות שקיימה ת.מ.מ עם חברות פרטיות בבעלותו, והסוותה את מערכת היחסים איתו אשר גרמה לפגיעה בחברה.