רשות נירות ערך העבירה לפרקליטות את תיק תממ
רשות ניירות ערך העבירה לאחרונה לפרקליטות את תיק ת.מ.מ., בו נחשדים בעל השליטה רפאל אלון וסמנכ"ל הכספים עדי שביט ב"שיפוץ" הדוחות הכספיים של ת.מ.מ לשנת 2004, בדרך של הקטנת הוצאות של החברה מחד והגדלת הכנסותיה מאידך, והסתרת עסקאות שערכה החברה עם חברות שבבעלותו. הכללת פרטים מטעים אלה אפשרה לבעל השליטה להציג לבעלי השליטה בחברה, לבנקים שמימנו אותה ולציבור המשקיעים שלה, מצג שווא לפיו סיימה ת.מ.מ את שנת 2004 ברווח, בעוד שבפועל סבלה מהפסדים כבדים בשנה זו. את החקירה ניהלה מחלקת החקירות של הרשות בראשות עתליה ארד.
נזכיר, כי חברת ת.מ.מ תעשיות מחזור משולבות היא חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל-אביב. ת.מ.מ עוסקת בשני מגזרי פעילות עיקריים - איסוף פסולת והקמה ותפעול של תחנות מעבר ומטמנות לפסולת. עד לשנת 2000 היה רפאל אלון, בעל השליטה בת.מ.מ.
בשנה זו רכשה חברה זרה - ברתולמי אחזקות, מקבוצת קונצרן ואוליה מצרפת, הנסחרת בבורסה בניו יורק, את השליטה בת.מ.מ, ואלון עבר לשמש כמנכ"ל החברה (עד לחודש 11/05) ולאחר מכן כנשיא החברה. במחלקת החקירות של רשות ניירות ערך נבדק החשד לפיו אלון, פעל לשם יצירת מצגי שווא בדוחות הכספיים של ת.מ.מ לשנת 2004.
בהתאם לחשד, אלון פעל בכדי להסתיר מידע בנוגע לעסקאות שערכה ת.מ.מ עם חברות פרטיות שבבעלותו, כלל פרטים מטעים בנוגע למצבה הכספי האמיתי של החברה והסתיר הפסדים שנוצרו לה במהלך השנה. פעילות זו של אלון נועדה, על פי החשד, להטעות את בעלי השליטה של החברה, את הבנקים שמימנו אותה ואת ציבור המשקיעים מן הציבור.
לאור כל האמור לעיל, חשוד אלון בביצוע העבירות הבאות:
עבירות לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך - עבירת דיווח בכדי להטעות משקיע סביר; עבירות לפי סעיף 415 לחוק העונשין - קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות; עבירות לפי סעיף 423 לחוק העונשין - רישום כוזב במסמכי תאגיד; עבירות לפי סעיף 425 לחוק העונשין - מרמה והפרת אמונים בתאגיד.
בנוסף לאמור לעיל ולהלן, קיימים כנגד אלון חשדות נוספים, אשר חקירתם טרם מוצתה. חשדות אלה יפורטו, במידת הצורך, בפני בית המשפט בלבד במסמך נפרד.
בממצאי החקירה: מממצאי החקירה עולה לכאורה כי בשורה של פרשות שיפורטו להלן, אלון פעל בכדי "לשפץ" ו"לייפות" את הדוחות הכספיים של ת.מ.מ לשנת 2004, בדרך של הקטנת הוצאות של החברה מחד והגדלת הכנסותיה מאידך, והסתרת עסקאות שערכה החברה עם חברות שבבעלותו.
הכללת פרטים מטעים אלה אפשרה לאלון להציג לבעלי השליטה בחברה, לבנקים שמימנו אותה ולציבור המשקיעים שלה, מצג שווא לפיו סיימה ת.מ.מ את שנת 2004 ברווח, בעוד שבפועל סבלה מהפסדים כבדים בשנה זו.
1. עסקאות בין ת.מ.מ ובין חברות בשליטת אלון
א. מפעל המחזור בראשון לציון – עסקה עם חברת אלון מתכת
במהלך השנים 2001-2003 הקימה ת.מ.מ מפעל מחזור בראשון לציון. ההערכות בנוגע להקמתו של מפעל זה עמדו על 7-8 מליון שקל, אך בפועל השקיעה ת.מ.מ כ-15 מליון שקל לשם הקמתו.
בהתאם לחשדות, חלק גדול מהציוד לשם הקמת המפעל נרכש מחברת אלון מתכת - חברה פרטית בבעלות אלון.
חשד נוסף שעלה הינו כי למרות שמפעל המחזור הסב לת.מ.מ הפסדים כבדים ועל אף ממצאי הערכת שווי שביצעה החברה, נמנעה החברה לבצע הפחתה משמעותית ונדרשת בשווי המפעל.
לפיכך, החשד הוא שפרויקט מפעל המחזור שימש את אלון, בשלב הראשון, לשם הוצאת כספים מהחברה הציבורית - ת.מ.מ והעברתם לחברה פרטית שבבעלותו, ובשלב השני לשם ניפוח מלאכותי של שווי החברה בדוחות הכספיים שלה לשנת 2004.
ב. חכירת משאיות – עסקה עם חברת טראק ליסינג
במהלך שנת 2004 חכרה ת.מ.מ משאיות מחברה בשם טראק ליסינג - חברה פרטית הנמצאת בבעלות אלון.
מממצאי החקירה עולה כי למרות שת.מ.מ רק חכרה את המשאיות מטראק ליסינג, ת.מ.מ הייתה זו שנשאה בסיכון בקשר לרכישת המשאיות על ידי טראק ליסינג, ולשם כך הפקידה המחאות בטחון בסכום של כ-3 מליון שקל שנדרשו לשם מימון רכישת המשאיות על ידי טראק ליסינג.
עוד עולה מממצאי החקירה כי למרות שהעסקה בין ת.מ.מ לטראק ליסינג היוותה עסקה של חברה עם בעל עניין בה (אלון – מנכ"ל החברה), נמנעה ת.מ.מ מלדווח על העסקה, ובכלל זה על הפקדת המחאות הביטחון כאמור לעיל, בפרק העוסק בעסקאות עם בעלי עניין.
בעקבו זאת, החשד הוא שבמסגרת עסקת חכירת המשאיות מטראק ליסינג נוצלה ת.מ.מ לטובתה של חברה פרטית בבעלות אלון, וכי עובדה זו הוסתרה מהדוחות הכספיים של החברה לשנת 2004.
מממצאי החקירה עולה גם כי בשתי פרשות שונות, נמנעה ת.מ.מ להקטין את הכנסותיה בדוחות הכספיים לשנת 2004, בסכום כולל של כ-1.5 מליון שקל.
בהתאם לחשד, פעולה זו נועדה להציג מצג שווא בדבר מצבה הכלכלי של החברה, ולהסתיר הפסדים שנוצרו לחברה במהלך שנה זו.
מממצאי החקירה עולה, כי בדוחות הכספיים של ת.מ.מ לשנת 2004 הוצגה עסקת רכישה, בסכום של 8 מליון שקל, שבוצעה בדרך של ליסינג מימוני (דהיינו – רכישת הנכס בפועל וקבלת מימון לשם הרכישה), כעסקת ליסינג תפעולי (דהיינו – חכירה של הנכס ותשלום של דמי שכירות).
בהתאם לחשד, הצגה כוזבת זו נועדה להציג מצג שווא בדבר מצבה הכלכלי של החברה ולהקטין בדרכי כזב את הוצאות החברה לשנה זו.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
