שוקי המטבעות: במעקב אחר צמצום פער הריביות

רון אייכל מסביר, כי מדוע הסיכון בהשקעה בשוק מתעורר כבר נעשה משתלם פחות?
רון אייכל |

בשבוע המסחר האחרון נחלשו ה-14 מתוך 16 מטבעות הסחר המרכזיים. הסיבות העיקריות שהביאו לחולשה זו היו:

1. עלייה מחודשת של החשש מפני משכנתאות ה-Sub-prime. הנושא חזר לכותרות לאחר דבריו של יו"ר מועצת הנגידים של ה-Fed, בן ברננקי, לפיהם יחול הפסד פיננסי מהותי בשוק המשכנתאות (ראה הרחבה בפרק האג"ח).

2. דיווח, לפיו הכלכלה האנגלית צמחה ברבע השני של השנה בשיעור נאה של 3.2% (לעומת הרבע הראשון, במחירים קבועים ובמונחים שנתיים). נתוני הצמיחה היו גבוהים מהצפי שעמד על 2.8%. פרסום זה הביא לעוד התחזקות של ה-GBP (ליש"ט) כנגד הדולר אשר הגיע לשיא של 2.0587, שהיא רמת שיא של 26 השנים האחרונות.

3. אי-הודאות מכיוון ארצות-הברית הביא לכדי התחזקות של מטבעות הסחורות ה-AUD (דולר אוסטרלי) וה-NZD (הניו זילנדי) הנהנים מריבית גבוהה. נציין כי ה-NZD נהנה גם מההעלאה הצפויה השבוע ככל הנראה של ריבית הבנק המרכזי במדינה ל-8.25% (מועד ההודעה - יום ה', ה-26/7).

כך, בסיכום שבועי נחלש ה-USD במיוחד כנגד ה-ZAR (הרנד הדרום אפריקני) (1.2%), ה-GBP (ליש"ט בריטי) (1.0%) וה-AUD האוסטרלי (1.0%). בסוף השבוע נסחר ה-USD בשער של 1.3827 לאירו ו-121.27 ינים יפניים לדולר.

יתרון ה-Carry Trade הולך ומצטמצם אחת האסטרטגיות המעניינות והידועות ביותר של השנים האחרונות, בתחום המט"ח, הייתה מסוג Carry Trade. רבות כבר התייחסנו, וככל הנראה גם נמשיך לנתח אסטרטגיה זו בעתיד. כידוע, שחקני ה-Carry מונעים משני גורמים מרכזיים: (1) פערי ריביות (2) תנודתיות.

באופן כללי, ככל שפער הריביות בין שני משקים הולך ומתרחב, כך גם גדלה מידת האטרקטיביות של האסטרטגיה.

לאחרונה אנו עדים למהלך של צמצום בפערי הריביות בין המשקים בעלי הריביות הגבוהות, שהם בדרך כלל מתעוררים ובין המשקים בעלי ה-Carry השלילי ומשקים מפותחים אחרים.

במה דברים אמורים? בזמן האחרון אנו עדים למהלכי הרחבות מוניטאריות בשווקים מתעוררים. לדוגמה, הפחתת הריבית בברזיל הביאה את הריבית הרשמית לרמה של 11.5%, לעומת 13.25% בדצמבר 2006. באינדונזיה הופחתה הריבית השנה ב-1.5%, לכדי 8.25%. בדצמבר 2006 הייתה הריבית בגובה של 9.75%. מדד המחירים לצרכן בטורקיה הפתיע לטובה, 3 חודשים ברציפות של ירידה בסביבה האינפלציונית, וכבר הערכות השוק השתנו לכדי הפחתת ריבית. מנגד, אפשר לציין את העלאת הריבית הצפויה השבוע (ביום ה') בצ'כיה מ-2.75% ל-3.0%.

כאמור, אלה מצמצמים את פערי הריביות אל מול השווקים בעלי ה-Carry השלילי ומפחיתים מכדאיות ביצוע האסטרטגיה.

יתר על כן, כמה שווקים מפותחים נמצאים בעיצומו של מהלך העלאת ריבית, בין השאר נציין את גוש האירו, אנגליה, קנדה, ניו-זילנד (צפויה העלאה השבוע) ואוסטרליה. לפיכך, הסיכון בהשקעה בשוק מתעורר כבר נעשה משתלם פחות. שהרי אפשר להניב תשואה דומה למדי בעת השקעה בנכסים של מדינות מפותחות ובמטבעות מובילים.

אנו לא חושבים כי אסטרטגיית ה-Carry Trade תיעלם בן לילה, אך אין ספק כי הסביבה הופכת להיות פחות ידידותית.

*מאת: רון אייכל, אסטרטג ראשי לשווקים הבינלאומיים, אי.בי.אי. בית-השקעות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.