מכתב גלוי לנשיא המדינה

לכבוד נשיא המדינה, מר שמעון פרס
יהודה קונפורטס |

שלשום, בנאום ההכתרה המרגש שלך, חזרת וציינת כי מספר הטלפון שלך ישאר זמין וביתך - בית הנשיא - יהיה פתוח לכולם. ההצהרה הזו היתה מרגשת לכשעצמה, מפני שהיא מעידה על כוונתך להחזיר לבית הנשיא את הדבר שהכי חסר לו בשנה האחרונה: שקיפות. בית הזכוכית הזה, שהפך יותר לבית "חלונות אדומים", יחזור להיות שקוף, נקי ופתוח לכל אחד.

בנאומך חזרת והדגשת את כוונתך להמשיך לטפל בנושאים הלאומיים שמזה שנים מזוהים איתך: פיתוח הנגב והגליל, צמצום הפערים בחברה הישראלית וקידום החברה והמשק בעזרת מינוף ההון האנושי והטכנולוגי שלה. כניסתך לבית הנשיא יוצרת מן הסתם הרבה מאוד ציפיות אצל הרבה מאוד אוכלוסיות במדינה. התחושה הצינית שמוסד הנשיאות מיותר, מתחלפת באינסוף תוכניות, רעיונות ואפשרויות שאלו שמכירים אותך יודעים שלא תרפה לרגע כדי לממש אותם.

"הרשו לי להמשיך לחלום", אמרת בתום נאומך. בית הנשיא הוא הבית שבו ישבו אנשים שחלמו חלומות בימי חייהם ועשו מאמצים אדירים כדי להגשים אותם. ארץ ישראל ומדינת היהודים לא היתה קיימת לולא חלם מישהו אי שם בגולה הדוויה. בנאום הברכה שלך, ציינה ממלאת מקום נשיא המדינה, דליה איציק, כי יש מגזרים שלמים במשק שמודים לך כל יום על החלום - החל מהפועלים בסרבל הכחול בתעשיות הביטחוניות, המדענים ברשויות השונות שפועלות למען ביטחון המדינה, העובדים בדימונה, העובדים ליד מערכות המחשב שמפתחות את הדור הבא של הטכנולוגיה - את הלייזר הננו טכנולוגיה ואת הדבר הבא שיהפוך את ישראל למתקדמת אף יותר, מובילה ומשגשגת.

במהלך תפקידיך השונים, ובמיוחד בשנים האחרונות, היית אורח רצוי ומכובד בכנסים של תעשיית ההיי-טק. בכל פעם שהופעת, ריתקת את הקהל. מעולם לא חזרת על אותו נאום פעמיים. לפני שלוש שנים, בכנס איל"א, דיברת לראשונה על ננו טכנולוגיה. מעטים נחשפו אז למושג המדובר הזה. אתה הרצית בנושא כאילו היה זה עיסוקף העיקרי מזה שנים.

כניסתך לבית הנשיא מעוררת תקווה רבה בקרב כל מי שהמדינה הזו יקרה לו והוא רואה את צמיחתה ושגשוגה דרך המוח, ההשכלה, ההון האנושי, הסטארט-אפים, היזמים וכל אלו שיודעים לחלום בדיוק כמוך. כניסתך לבית הנשיא מעוררת ציפייה שבשבע השנים הבאות, המדע, הטכנולוגיה, ההיי-טק ובעיקר הדור הצעיר, המשכיל והנמרץ, יחזרו להיות מה שהיו לפני עשור ויותר. הציפייה היא שאתה, עם כל האנרגיה שלך, עם היכולת לחלום ולהגשים חלומות, לא תרפה לרגע ותאפשר לתעשייה הזו לצמוח.

כמי שיהיה חשוף כעת כמעט לכל מידע וקשוב לכל בעיה, בוודאי תוכל לקבל מעוזריך נתונים עדכניים על הדאגה הרבה שקיימת בקרב רבים וטובים מראשי תעשיית ההיי-טק בארץ, לגבי עתידו של המדע בישראל. מי כמוך יודע שהדרך להציל את המצב - ויש עדיין הרבה מה לעשות - אינה מסובכת כל כך. היא לא צריכה לבוא על חשבון אף אחד מהיעדים הלאומיים שאתה הצבת לעצמך בנאומך. ההיי-טק היה הקטר שמשך את המשק ואילו כעת יש חשש שהוא יירד מהפסים. אבל מי שמכיר אותך יאמר שאתה לא תסכים אפילו לשמוע אמירה כואבת זו, כי אתה הרי אופטימיסט חסר תקנה שתמיד רואה את השמש אחרי יום גשם סוער. אם רק תמשיך להוביל את האופיטימיות הזו, ותפעל באמצעות אישיותך וכוחך בנושא זה, תופתע לראות איזה צבא של אנשי היי-טק, מנכ"לים, מדענים ודורות צעירים של חולמים יתייצב לימינך. זה יהיה צבא שיבצע, שימשוך קדימה, לא יאבק באף אחד, לא ייצא למלחמות סרק באנשים ובפקידים - צבא שמאמין שעוד ניתן להציל את המצב.

כבוד הנשיא הטרי פרס,

אתה תהיה ללא ספק נשיא של כל העם - עם שלוחם ללא לאות על חירותו, עם שנחוש בדעתו למצות עד תום את הנשק הכי סודי שתמיד עמד לימינו: ההון האנושי. אז כל שנותר הוא לאחל לך בהצלחה, כי ההצלחה שלך היא ההצלחה של כולנו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

פרופ אמיר ירון
צילום: דוברות בנק ישראל

הריבית ללא שינוי - מה יהיה בהמשך?

בנק ישראל הלך "על בטוח"; איך החלטת הריבית הבאה קשורה למה שיקבע הפד' בארה"ב; ומה הגורמים שמשפיעים על הריבית? 

רן קידר |

בנק ישראל הותיר את הריבית על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, הלכה על בטוח והחליטה על רקע אי הוודאות הביטחונית לא להוריד את הריבית. 


על פי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל מלפני חודש-חודשיים, יבצע בנק ישראל שלוש הורדות דירוג והריבית הממוצעת ברבעון השני של 2026 תהיה 3.75%. עם זאת, תחילת סבב הורדות הריבית הזה נדחה על רקע חששות של בנק ישראל מאי הוודאות בנוגע למצב הגיאופוליטי. יש כלכלנים שמעריכים שהריבית תרד ל-3.25%-3.5% בעוד שנה מהיום.  

ההודעה הבאה צפויה להיות ב-29 בספטמבר, אחרי שיו"ר הפד' ידווח על הריבית בארה"ב שצפויה לרדת. יש סיכוים סבירים כעת שתהיה הורדה אצלנו, אבל בבנק ישראל מציינים שזה יהיה בהתאם לאירועים השוטפים ועל פי ההתפתחויות.



נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, בתגובה על החלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית על כנה: "אנחנו מאד מאוכזבים מההחלטה והססנות הייתר שמגלה בנק ישראל בכל הנוגע לקביעת אחוז הריבית במשק מזה זמן רב. ציפינו שבשלב הזה הנגיד יוריד את הריבית, אפילו ברבע אחוז, רק בשביל לאותת למשק שתקופה ארוכה כבר מצפה להורדת הריבית. כמי שמחוברים לעסקים ולמצב בשטח, על פי הערכות שלנו בלשכת רואי החשבון כ-70% מהעסקים הקטנים שנפתחו בשנתיים האחרונות, מצויים בסכנת קריסה. לכך יש להוסיף כמובן את כלל בעלי העסקים ונוטלי המשכנתאות, שמתקשים מאד להתנהל בסביבת ריבית כל כך גבוהה. גם ההצמדות למה שיעשה נגיד הפד איננה ברורה בכלל , ישראל וארה״ב זה לא אותו גודל, לא אותם השווקים ולא אותם הפרמטרים הכלכליים. לנו רק שוב נותר לקוות שהפעם זו באמת הפעם האחרונה שהריבית במשק אינה יורדת בתקופה הקרובה".