הסטארט-אפ ביוספ השלים גיוס של כ- 3.2 מיליון שקל
קבוצת קפיטל פוינט מודיעה היום (ד'), על השלמת גיוס של כ- 3.2 מיליון שקל לפי שווי של כ- 16 מיליון שקל, אחרי הכסף, לסטארט-אפ ביוספ. ביוספ, מפתח שיטה ייחודית להפרדה והעשרה של תאים ממקורות שונים. כמו כן מודיעה הקבוצה על הצטרפותו של אבי קוריאט לתפקיד יו"ר פעיל בביוספ. קוריאט הוא מייסדה ומנהלה לשעבר של חברת אפלייד אימג'ינג, מובילה עולמית בתחום אנאליזה של כרומוזומים ואספקת תוכנה למעבדות.
הגיוס הנוכחי, בו השתתפו המשקיעים הקיימים – קבוצת קפיטל פוינט וחממת מיט"ג שבבעלותה, חברת אינובטק ומשקיע נוסף, הושלם כשנה לאחר תחילת הפעילות לפי שווי של כ- 16 מיליון שקל אחרי הכסף. הכסף מיועד להאצת תהליך הפיתוח והמסחור.
בשלב הראשון, ביוספ מתמקדת בשני יישומים: הפרדת תאי דם מגורענים של העובר מדם אימהי בשבוע 8-14 להריון והעשרת תאי גזע למטרות טיפול בחולי סרטן. כיום, נהוג לבצע סדרת בדיקות לאבחון מומים גנטיים בעובר; חלקן בלתי מדויקות (חלבון עוברי) וחלקן מסוכנות ונערכות בשלבים מאוחרים של ההיריון (בדיקת מי שפיר). עם השלמת הפיתוח של ביוספ תתאפשר בדיקת מומים בעובר כבר בשבוע השמיני להריון באמצעות בדיקת דם פשוטה מהאם ללא סיכון ובדיוק רב.
"שתי האפליקציות הראשונות מיועדות לשווקים גדולים וצומחים בהיקף של יותר ממיליארד דולר", ציין יו"ר החברה, אבי קוריאט. "שוק בדיקות טרום לידה, מחפש כל העת פתרונות בלתי פולשניים שיוכלו לספק תשובה מהירה לזיהוי בעיות גנטיות בעובר והיישום של ביוספ עונה צורך הזה". קוריאט הוסיף "שוק הטיפולים בחולי סרטן באמצעות השתלת תאי גזע, הולך ומתפתח ובכוונת ביוספ להיות בין החברות המובילות במכשור לייצור תאי גזע בכמויות גדולות".
לדברי ד"ר אוסקר אמבון, מנהל המרכז הרפואי זיו בצפת, "הפיתוח הייחודי של ביוספ, החל במרכז הרפואי זיו בצפת והממשיך בחממת מיט"ג היי-טק ונצ'רס, יאפשר אבחון טרום לידה בטוח ויאפשר טיפול יעיל ואפקטיבי בחולי סרטן באמצעות תאי גזע, באופן שאינו מאבד איכות וניקיון התאים להשתלה, כפי שמתקיים בשיטות אחרות".
הסטארט-אפ ביוספ הוקם במחצית השניה של 2006 במסגרת שיתוף הפעולה שמקיימת קרן המחקרים של המרכז הרפואי זיו בצפת עם חממת מיט"ג היי-טק וצ'רס שבקצרין, חברת בת של קפיטל פוינט. מובילי הפיתוח בחברה הינם היזמים, ד"ר עופר קליין, מנהל האגף למחקר ופיתוח של המרכז הרפואי זיו בצפת, המשמש כמנהל מדעי, ואהרון למיש, מהנדס עם ניסיון בינלאומי בבניית מערכות מכשור רפואי המשמש כ- CTO של ביוספ. חנוך מרקשיד משמש כמנכ"ל.
במחצית השניה של 2006 השקיעה קבוצת קפיטל פוינט השקיעה יותר מ- 2.4 מיליון שקל יחד עם חברת אינובטק בביוספ. בעלי האחזקות בחברה: אינובוטק (כ- 52.5%), קבוצת קפיטל פוינט (כ- 37.5%) ומשקיעים נוספים (כ-10%).
אודות קבוצת קפיטל פוינט
קבוצת קפיטל פוינט, מהמובילות בישראל בהשקעות בחברות בשלב הסיד בעלות טכנולוגיות ייחודיות, בעיקר בתחומי מדעי החיים והמכשור הרפואי, השלימה ביוני 2006 את תהליך הנפקתה בבורסה של ת"א. הקבוצה, מחלוצות תהליך ההפרטה של החממות הטכנולוגיות בישראל, הוקמה בשנת 2000, והינה הבעלים של שתי חממות טכנולוגיות מופרטות פריפריאליות, אופקים היי טק ונצ'רס בע"מ (100%) ומיט"ג היי טק ונצ'רס בע"מ (קצרין) (80%). כמו כן, לחברה החזקות בכ- 27 חברות הפונות לשווקי יעד גדלים וצומחים. קפיטל פוינט, היא בין היחידות שחברת פורטפוליו שלה נמכרה בכ- 20 מיליון שקל (במזומן ובהחלפת מניות) בעודה תחת מסגרת החממה.

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

הריבית ללא שינוי - מה יהיה בהמשך?
בנק ישראל הלך "על בטוח"; איך החלטת הריבית הבאה קשורה למה שיקבע הפד' בארה"ב; ומה הגורמים שמשפיעים על הריבית?
בנק ישראל הותיר את הריבית על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, הלכה על בטוח והחליטה על רקע אי הוודאות הביטחונית לא להוריד את הריבית.
על פי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל מלפני חודש-חודשיים, יבצע בנק ישראל שלוש הורדות דירוג והריבית הממוצעת ברבעון השני של 2026 תהיה 3.75%. עם זאת, תחילת סבב הורדות הריבית הזה נדחה על רקע חששות של בנק ישראל מאי הוודאות בנוגע למצב הגיאופוליטי. יש כלכלנים שמעריכים שהריבית תרד ל-3.25%-3.5% בעוד שנה מהיום.
ההודעה הבאה צפויה להיות ב-29 בספטמבר, אחרי שיו"ר הפד' ידווח על הריבית בארה"ב שצפויה לרדת. יש סיכוים סבירים כעת שתהיה הורדה אצלנו, אבל בבנק ישראל מציינים שזה יהיה בהתאם לאירועים השוטפים ועל פי ההתפתחויות.
- מתי הריבית תתחיל לרדת?
- הורדת הריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, בתגובה על החלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית על כנה: "אנחנו מאד מאוכזבים מההחלטה והססנות הייתר שמגלה בנק ישראל בכל הנוגע לקביעת אחוז הריבית במשק מזה זמן רב. ציפינו שבשלב הזה הנגיד יוריד את הריבית, אפילו ברבע
אחוז, רק בשביל לאותת למשק שתקופה ארוכה כבר מצפה להורדת הריבית. כמי שמחוברים לעסקים ולמצב בשטח, על פי הערכות שלנו בלשכת רואי החשבון כ-70% מהעסקים הקטנים שנפתחו בשנתיים האחרונות, מצויים בסכנת קריסה. לכך יש להוסיף כמובן את כלל בעלי העסקים ונוטלי המשכנתאות, שמתקשים
מאד להתנהל בסביבת ריבית כל כך גבוהה. גם ההצמדות למה שיעשה נגיד הפד איננה ברורה בכלל , ישראל וארה״ב זה לא אותו גודל, לא אותם השווקים ולא אותם הפרמטרים הכלכליים. לנו רק שוב נותר לקוות שהפעם זו באמת הפעם האחרונה שהריבית במשק אינה יורדת בתקופה הקרובה".