האם השר חכם יותר ממיליון וחצי גולשים?
הצעת חוק הגבלת הגישה לאינטרנט למבוגרים, שהוגשה לכנסת על ידי ח"כ אמנון כהן מש"ס ממשיכה לצבור תאוצה. הרקע לא נתון במחלוקת. כל אחד רוצה למנוע מילדיו להיות חשופים לתכנים מזיקים באינטרנט. כל הורה חרד לנפש של גוזליו. התא המשפחתי הנורמלי, אמור לדעת להתמודד עם תופעות כאלו, כאשר אמות המידה של מה הם תכנים אסורים או לא, הן ספציפיות לכל בית ובית. זה היה נכון לפני עידן האינטרנט, כאשר ה"הסרטים הכחולים" חדרו לבתים, זה היה נכון כאשר הופצו עיתונים וספרי זימה, ותמיד קמו צדיקים שניסו לשרוף את הספרים, לחסל את ספריות הוידיאו ועכשיו היעד הוא ספקי האינטרנט ובתיהם של הגולשים.
כזכור, כהן הגיש לכנסת שנועדה, לכאורה, להגן על ציפור נפשם של ילדים וצעירים, ולמנוע מהם את האפשרות לצפות בתכנים אסורים שכוללים מין, אלימות או הימורים. ח"כ כהן דורש בהצעת החוק להטיל את המשימה על ספקי האינטרנט, שיחסמו פיסית את הגישה לאתרים אלו. ח"כ כהן גם לא מהסס לקבוע כי ספק שלא יציית לחוק יישלח אל מאחורי הסורגים למשך שנה וישלם קנס של 20 אלף שקלים. עוד קובעת הצעת החוק המקורית, כי ספק אינטרנט שיורשע - ישלל ממנו רשיונו.
ההצעה הועברה לוועדת הכלכלה של הכנסת, בראשותו של ח"כ גלעד ארדן, בה חברים ח"כים כגון אבישי ברוורמן, יואל חסון, יצחק זיו, אמנון כהן עצמו, רונית תירוש ואחרים. שר התקשורת אריאל אטיאס, שנכח אתמול בדיון, הוא השר שצריך לספק את הסחורה, כלומר להעביר את החוק וגם לאכוף אותו. אבל כבר כיום ברור כי מלאכתו תהיה קשה ביותר. השר, בעזרת המומחים שלו, מבין היטב כי האמירה הפשטנית בהצעת החוק "חסימת אתרים" אינה פשוטה כל כך. הלגיטימיות שלה מוטלת בספק ובג"צ יעיף אותה כנראה מכל המדרגות.
הפתרון לבעיה שח"כ כהן מבקש לפתור הוא טכנולוגי. מבליל הדברים שנאמרו בדיון, שבסופו של דבר הסתיים בלא כלום, אפשר היה להבין כי משרד התקשורת מתכוון ברצינות להרגיז מיליון וחצי גולשים, להתחיל להתכתב איתם ולדרוש מהם תשובות וחתימות שונות. זאת למה? כי על פי הגרסה של המשרד סינון התכנים ייעשה באחת משלוש אפשרויות. א. על ידי ספק האינטרנט שישלח מכתב לגולש ויבקש ממנו לבחור אילו תכנים הוא רוצה לחסום בפני ילדיו. ב. הגולש יגיד לספק, "אל תכנס למחשב שלי, שלח לינק להורדת תוכנה שיודעת לסנן תכנים ואני כבר אסתדר". ג. הגולש התמים יסמוך על הספק ויגיד לו "סנן".
חיים גירון ממשרד התקשורת ניסה להסביר לחברי הוועדה כי עם כל הכבוד לקידמה, סינון תכנים הוא בעייתי, כי לא תמיד אותם אתרים יושבים בכתובות קבועות, אלא מסתתרים בשרתי אירוח (כמה מפתיע...), ושנית, הסינון יכול להכיל אתרים שאין שום מחלוקת לגביהם, כי הם "לבנים" ומתאימים לכל גיל. עוד לא נולדה הטכנולוגיה החכמה שיודעת לקרוא תכנים, היא בקושי יודעת להמציא אינדקס אוטומטי של כתובות שיסרקו על ידי שרתי הספק ויחסמו את אותם אתרים.
בשלושת המקרים הסיכוי שמשרד התקשורת יצליח לרדוף אחר הגולשים הסוררים - במיוחד בני התשחורת מגיל 15 ומטה, שהם ללא ספק קצת יותר חכמים משר אחד, חבר כנסת אחד ואפילו רב חכם בא בימים - נמוך.
שכן, אם נלך על האפשרות הראשונה, המצחיקה, משרד התקשורת מצפה שמיליון וחצי איש יקבלו בקרוב מכתב הביתה שבו יסבירו להם אילו אתרים מסוכנים ומה הם רוצים לעשות. אם הם ישיבו (סיכוי קלוש ביותר) אז הספק ינהג בהתאם לרצונם, כלומר - יסנן מה שהם יבחרו. במידה ולא, תוך פרק זמן של כמה חודשים, הספק יחליט איזה אתרים לחסום ויחשיך להם את המסכים.
חברי הכנסת הנאורים בוועדה הבינו מהר מאוד כי במדינת ישראל, האזרחים לא עונים למכתבים שבאים מהרגולוטור. הם לא עושים זאת בדברים חמורים יותר, כגון רענון ערכות מגן או הסדרת מסגרות אשראי בבנקים. דינם של מכתבים כאלו ממשרד התקשורת להיזרק לפח, והפעם בצדק.
האפשרות השניה, שבה הגולש יבקש את תוכנת הסינון להורדה, גם היא בעייתית. איך ידע השר אם האבא של הגולש הצעיר אכן התקין אותה, ואם כן, כמה זמן יעבור בדיוק עד שהגאוון הצעיר יתגבר עליה? ח"כ ישראל חסון אמר שלבן שלו בן ה-13 זה יקח חצי שעה בדיוק, והוא עושה זאת בעיניים עצומות. האפשרות השלישית הבלתי ריאלית, היא שהספקים יחליטו לבד עבור הגולשים.
הנה דוגמה למחשבה לכאורה נכונה, מניעת תכנים מסוכנים מילדים, שעלולה לגרום לצרות צרורות שאיש לא יידע לצאת מהן. כמה ח"כים בוועדה חזרו ואמרו כי האחריות לחינוך הילדים היא בראש וראשונה של ההורים ואל לה לממשלה לקחת את האחריות הזו על עצמה. האמירה הזו נכונה כפליים דווקא בגלל הצהרתו של השר בוועדה כי בישראל יש שכבות חלשות, אנשים קשיי יום שלא מבינים כלום באינטרנט, ולכן אין להם שום יכולת להשפיע על ילדיהם בקשר לתכנים המסוכנים. על אוכלוסיה זו מבקש השר להגן. איך? על ידי זה שישלח להם מכתבים מפולפלים שנוסחו על ידי עורכי דין ועסקנים למיניהם שאפילו בוגרי תואר שני מתקשים להבין אותם? על מה בונה השר? על הבורות שלהם שתביא אותם לחתום על מסמכים שאיש לא יטרח להסביר להם מה משמעותם? התשובה היא, למרבה הצער, כן.
במדינת לא אכפת לי, שהכל חפיף, והפופוליזם מקדש כל מטרה, הצעת החוק הזו תפגע בחלשים, בחסרי האונים באלו שאין להם כוח להיאבק במוסדות של השלטון ואפילו לא נגד הספקיות. "הנאורים", העשירים, בעלי היכולת, יסתדרו לבד, איתם גם הספקים לא יעזו להתחיל.
ראוי שוב ושוב להבהיר: איש אינו חולק על כך שקיימת בעיה של תכנים לא מוסריים באינטרנט. הדרך לפתרון היא רחוקה ממה שאנשי ש"ס רוצים ומסוגלים לחשוב. הדרך היא הסברה, חינוך, שכנוע, תמריצי עידוד לספקים וגם לגולשים שיטמיעו שיטות סינון. כל אלו אינם דורשים חוק, אינם דורשים רגולציה, אבל הם דורשים מעט הבנה בעולם המודרני שבו אנו חיים. אם לשפוט על פי הדיון אתמול בכנסת, ההבנה הזו היא מעבר לבינתם של חברי הכנסת, שאמורים להחליט בשבילנו במה נצפה ובמה לא.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס?
עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.
ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך.
עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות. בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.
עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו.
- גם בצפון: בכל עסק שלישי נתפסו ליקויי ספרים - האם זה קל מידי?
- משבר מתמשך: העסקים הקטנים בסין עדיין מתקשים להתאושש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.
מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו.
הדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבעאנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום
ענקית השבבים תעתיק את פעילותה למתחם חדש בפארק ההייטק גב-ים בהיקף של כ-3,000 מ"ר; המרכז יורחב עד אמצע 2026 ויתמקד בפיתוח טכנולוגיות AI
ענקית השבבים אנבידיה (NVIDIA Corp. 2.25% ) מודיעה על הרחבת מרכז המחקר והפיתוח בבאר שבע פי שלושה. המתחם החדש, שייבנה בפארק ההייטק גב-ים בעיר, יתפרס על שטח של כ-3,000 מ"ר ועתיד להתחיל לפעול במתכונת מלאה עד סוף המחצית הראשונה של 2026. במקביל, מתכננת החברה לגייס מאות עובדים חדשים באזור הדרום - ובהם מפתחי שבבים, מהנדסי חומרה ותוכנה, ארכיטקטים ובוגרי תארים מתקדמים במדעי המחשב וההנדסה.
מעבר להיבט העסקי, המהלך הזה של אנבידיה צפוי להשפיע על תעסוקת ההייטק בדרום ועל יצירת
סביבת עבודה נוחה ואיכותית יותר למהנדסים שרחוקים מהמרכז. יש לזה פוטנציאל לשנות את מפת ההייטק במדינה, אחרי שחברות גלובליות מעדיפות להתרכז סביב תל אביב והרצליה רבתי, להחלטה של אנבידיה להשקיע דווקא בבאר שבע יש משמעות רחבה - לא רק מבחינת פיתוח טכנולוגי, אלא גם
כחלק ממאמץ לחזק את הפריפריה על ידי תעשיית ההייטק.
האתר החדש ממוקם בבניין החמישי שמקימה גב-ים בפארק ההייטק בבאר שבע, בו פועלות גם חברות כמו מיקרוסופט ואלביט וכן יחידות תקשוב של צה"ל. סמיכותו לאוניברסיטת בן גוריון ולבית החולים סורוקה ממחישה את התבססות האזור כאחד ממוקדי החדשנות המרכזיים בדרום. מדובר באחד ממהלכי ההתרחבות המשמעותיים של אנבידיה מחוץ לגוש דן, ומבחינת העיר באר שבע - צעד נוסף בדרך לביסוס מעמדה כעיר טכנולוגית בצמיחה.
עמית קריג, סגן נשיא בכיר באנבידיה ומנהל מרכז המו"פ בישראל, אמר כי "הרחבת מרכז הפיתוח בבאר שבע משקפת את המחויבות שלנו להגיע אל המהנדסות והמהנדסים הטובים ביותר - בכל מקום שבו הם נמצאים. הסייט החדש ישמש בית מקצועי למאות אנשי פיתוח נוספים מהדרום, שייקחו חלק בפיתוח טכנולוגיות חומרה ותוכנה פורצות דרך ויקדמו חדשנות עולמית בבינה מלאכותית."
- וול סטריט ננעלה בעליות עד 1.2%; סולראדג' זינקה 5% ופורד טסה 12%
- גילת קפצה ב-7%, טסלה עלתה ב-2.3%; וול-סטריט ננעלה בירוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', הוסיף כי "מדובר בבשורה חשובה לעיר ולנגב כולו. ההחלטה של אנבידיה מבטאת אמון באקו-סיסטם הבאר-שבעי ותיצור מאות מקומות עבודה חדשים, שיחזקו את ההון האנושי בעיר וימשיכו להציב את באר שבע בחזית החדשנות הישראלית."
