סוניה תחמיץ את השבעת בעלה

רעייתו של פרס, המחלימה ממחלה קשה, כנראה לא תגיע להשבעת הנשיא. גם קצב ייעדר מהטקס
אריק בנדר, NRG |

לטקס ההשבעה של שמעון פרס, לתפקיד הנשיא התשיעי של מדינת ישראל, הוזמנו כאלף אורחים. אולם שני מוזמנים, כך מסתמן, יבלטו בהיעדרם: סוניה פרס, רעייתו של הנשיא החדש, ומשה קצב, הנשיא הקודם.

סוניה פרס לא תשתתף ככל הנראה ביום ראשון בטקס ההשבעה של בעלה. גורמים בסביבתו של פרס מסרו כי רעיית הנשיא הנבחר, המחלימה בביתה מדלקת ריאות חריפה, עדיין לא בקו הבריאות וספק רב אם תגיע לטקס ההשבעה, למרות רצונה. אולם, החלטה סופית על כך תיפול בהתייעצות עם בני המשפחה רק ביום ראשון, שעות אחדות לפני הטקס, שיתחיל בשעה 18:00.

לטקס הוזמנה כל הצמרת המדינית, ביטחונית, משפטית ועדתית של המדינה והסגל הדיפלומטי. כמו כן, הוזמנו כ-80 אורחים אישיים מטעמו של פרס, המרכיבים פסיפס של החברה הישראלית וציוני דרך בחייו של הנשיא החדש מאז נעוריו בתל-אביב ולאורך כל הקריירה הפוליטית והציבורית העשירה שלו. גם הנשיא הקודם משה קצב ורעייתו גילה הוזמנו אך בכנסת מעריכים כי לא יבואו.

פרשים ואופנוענים

פרס יגיע למשכן הכנסת בשיירה מלווה בפרשים ואופנוענים של משטרת ישראל. ברחבת המשכן תערך לכבודו קבלת פנים חגיגית הכוללת משמר כבוד רב זרועי של צה"ל, בשילוב משמר הכנסת. לפרס ימתינו במקום 150 חניכים של תנועות הנוער שיקדמו את פניו בנפנוף דגלונים. לאחר הנפת נס הנשיא ונגינת "התקווה" על ידי תזמורת צה"ל, יסקור הנשיא משמר כבוד ויניח זר למרגלות הגלעד לזכר חללי מערכות ישראל.

אחר כך יתקיים הטקס החגיגי באולם המליאה. כל שרי הממשלה וחברי הכנסת יכבדו בקימה את מעמד הצהרת האמונים. פרס יניח את יד שמאל על ספר תנ"ך, ירים את יד ימינו ויאמר בקול: "אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה ולמלא באמונה את תפקידי כנשיא ישראל".

מיד לאחר מכן יתקעו שני רבנים מהרבנות הצבאית הראשית בשופרות. יושבת ראש הכנסת תקרא "יחי מדינת ישראל" וחברי הכנסת והקהל ישיבו: "יחי, יחי, יחי". בתום הטקס אמור פרס לחזור לביתו בתל-אביב או ללון בבית מלון בירושלים, ולבית הנשיא הוא יכנס רק ביום שני בבוקר.

מנכ"לית ראשונה

בתוך כך קיבל פרס החלטה ראשונה כנשיא התשיעי: הוא ימנה את אפרת דודבני לתפקיד מנכ"ל משרד נשיא המדינה. דובדבני עבדה במחיצתו של פרס כמנכ"לית משרד המשנה לראש הממשלה, והיא תהיה האישה הראשונה בתולדות משכן הנשיא שתכהן בתפקיד הנכבד.

תיק ראשון כבר מחכה לפרס. הנשיאה בפועל, דליה איציק, החליטה אמש, כפי שפורסם לראשונה במעריב, להעביר לפרס את ההכרעה בעניין בקשת החנינה של חברת הכנסת לשעבר, נעמי בלומנטל. איציק שלחה אמש מכתב לפרס בו הודיעה לו כי היא תומכת תמיכה מלאה בבקשת החנינה, אך מאחר ונותרו יומיים בלבד עד למועד השבעתו, שימוש בסמכותה בעיתוי זה "עלול לשאת פנים שלא כהלכה, שמא יראו זאת כמעשה חפוז שיפגע הן במוסד הנשיאות והן במבקשת החנינה עצמה ".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |


קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

 

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.