הצתה בשידור חי
כותב שורות אלו מבקש להצדיע למגישת הטלוויזיה בתחנת MSNBC, מיקה בז'ז'ינסקי. הסיבה: אומץ ליבה ותעוזתה לנסות ולשרוף, בעזרת מצת, בשידור חי - את הדף המודפס שהונח לפניה, בו היתה צריכה לקרוא עוד חדשות חמות, במיקום גבוה מאוד, על יציאתה מהכלא של פריס הילטון.
הילטון, נערת זוהר מתוקשרת, הסבה באחרונה הוצאות כבדות לבעלי תחנות הטלוויזיה בארצות הברית - כאילו שגם ככה הן אינן מפסידות מספיק. הסיבה: היא הורשעה בעבירת נהיגה, שבגינה היא הייתה צריכה לשבת בכלא כמה שבועות. סיפור המשפט שלה, הרשעתה, כניסתה ויציאתה - העסיק מאות אנשי תקשורת, צלמים, כתבים, טייסי הליקופטרים, וכמובן - אינסוף צלמי פפראצ'י.
בסך הכל, הילטון היא לא הפיגורה היחידה בתקשורת. אבל כאשר סיפור כליאתה הקצר ויציאתה לחופשי תפסו את הכותרות הראשיות של כל המהדורות המרכזיות בארצות הברית, כולל ראיון בלעדי אצל לארי קינג האגדי, דקות אחדות לאחר שיצאה מהכלא - עובדה זו הוציאה מדעתם, לא מעט אנשי תקשורת ועיתונאים רציניים. גם רשת טלוויזיה מכובדת, כמו MSNBC, נאלצה "לרדת לרחוב" ולספק מידע עסיסי על נערת הזוהר הסקסית, בתם של בעלי רשת המלונות הילטון.
נראה שהסרחון הגיע עד לגבולות בלתי נסבלים. למגישת החדשות הפופולרית מיקה בז'יזי'נסקי נשבר. אז היא החליטה לעשות מעשה אמיץ מאוד מבחינתה, שעוד עלול לעלות לה במשרתה. בבוקר היא אמרה למפיק, שהיא לא יכולה יותר לקרוא את החדשות על הגברת הילטון. אבל המפיק לא כל כך קנה את הבדיחה הזו, שתי דקות לפני השידור, ושלח אותה אחר כבוד אל מול המצלמות, ודחק בה להתחיל את השידור. מיקה החליטה לא לוותר, ובשידור חי ניסתה להצית במצת, את הנייר ממנו היא קוראת את החדשות. המגיש שלידה היה המום, ניסה למנוע ממנה את ההצתה. אז היא ניגשה למגרסה שבאולפן ויחד עם עוד ניירות אחרים, השמידה את כל חומר הקריאה לאותו בוקר.
שם משפחתה של המגישה אינו מקרי. היא בתו של זבגנייב בז'יז'ינסקי, היועץ לביטחון לאומי בתקופת הנשיא ג'ימי קרטר, כיום אחד ממובילי האופוזיציה נגד ממשל בוש. עכשיו גם היא מפורסמת.
אין זו הפעם הראשונה שעורכי חדשות, קריינים ומגישים, מקריאים חדשות ומספקים מידע על דברים שהם לא מרוצים מהם, בלשון עדינה. מי שעובד במדיה מסחרית, שמתפרנסת מפרסום, ופרנסתו תלויה בהכנסות הבעלים, חייב למצוא את הקו הדק בין שמירה על רמה מסויימת של תקשורת, לבין היכנעות לאספקת מידע זול, רכילותי, חסר כל ערך חדשותי.
אז נכון שבדרך כלל, מגישי חדשות בכירים שותפים להכנת החומרים, הם עוברים על החומרים ויש להם זכות וטו על טקסט זה או אחר. אבל התחרות הקשה בין המדיומים עצמם, מאבק ההישרדות של הטלוויזיה מול האינטרנט, הסלולר, וכל אמצעי שידור חליפי - משבשים את שיקול הדעת המקצועי. הם משנים את כללי המשחק של מקצוע העיתונות, שתפקידו לדווח את החדשות המעניינות באמת.
השאלה המרכזית היא, האם התרגיל שעשתה מיקה יכול לקרות אצלנו? הילטון לא הספיקה לככב על המסכים שלנו, מעבר לדיווח לקוני. לא היה לה סיכוי. הסיפורים של סוף השבוע, על פרשת משה קצב, א1, א2, ועוד שורה של אותיות, שמאחוריהן נשים אומללות - גברו על כל סיפורי חדשות אחרים.
נכון לעכשיו, אף מגיש חדשות בישראל לא שרף את הניירות שמהם היה צריך להקריא את סיפורי הנשיא. יש פה ושם מגישים ועורכי תוכניות, שמביעים את דעתם בין השורות. לגבי גזית זה עלה במשרתו בתוכנית יוקרתית ברדיו של רשת ב'. אף קריין אחר לא עשה זאת בסיפורים אחרים, שמגיעים לראש המהדורות, ואיש לא מצליח להבין למה. נכון, מרד בשידור חי היא הדרך הפחות מומלצת - מטעמים של משמעת וסדר בעבודה, אבל יש אינסוף דרכים אחרות להביע עמדה על אופיו של סיפור - מבלי לפגוע בכללי האתיקה.
תחושת הגועל הזו קיימת גם במדיות המודפסות. שיקול הדעת של העורך, מחייב אותו להתעלם לחלוטין מדעותיו או תחושותיו, גם אם הוא לא לבד. אם ינסה להיות עצמאי מדי, הוא פשוט יאבד את מקום עבודתו. בעלי המניות של הערוצים – "שלושת המשפחות", ברוני התקשורת הכתובה, הם בעד חופש הביטוי ובעד עצמאות העורכים, עד לרגע שזה פוגע בכיסם. ואיך אפשר לוותר על הזדמנות לנפח שוב את הכיסים, עם סיפור עסיסי כמו הילטון, אל"ף, קצב, או דיווח מישיבה שגרתית בכנסת, רוויית קללות ונאצות הדדיות.
בז'יז'ינסקי אולי עשתה תרגיל יחסי ציבור לעצמה, וגם לתחנה שהיא עובדת בה, אבל ללא ספק היא תירשם בספרי ההיסטוריה, כמי שהציתה את דגל החזרה לשפיות בתקשורת. זו האחראית והממוסדת. הגבורה שלה לא פחות דרמטית משריפת החזיות של נשים אי שם במאה הקודמת, שהיוותה את אחד משיא המאבק של הפמיניזם.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס?
עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.
ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך.
עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות. בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.
עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו.
- גם בצפון: בכל עסק שלישי נתפסו ליקויי ספרים - האם זה קל מידי?
- משבר מתמשך: העסקים הקטנים בסין עדיין מתקשים להתאושש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.
מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו.

אמריקן איירליינס חוזרת לטוס לישראל - התחרות תעלה, המחירים ירדו?
מי החוזרות, מי תיפגע מכך - על שוק התעופה הצפוי בחודשים הקרובים
אמריקן איירליינס חוזרת לישראל במרץ 2026 - גם חברות נוספות מאותתות על חידוש קווים. אחרי תקופה ארוכה של היעדרות, אמריקן איירליינס, אחת משלוש ענקיות התעופה האמריקאיות, הודיעה כי תחזור להפעיל טיסות ישירות לישראל החל מה-26 במרץ 2026. החברה מצטרפת ליונייטד איירליינס ולדלתא איירליינס שכבר חידשו את פעילותן בקווים לישראל במהלך יולי וספטמבר.
ההודעה של אמריקן איירליינס נתפסת בענף כסימן חיובי למגמה של חזרת השוק לשגרה, זאת לאחר קריסה כמעט מוחלטת של קווי התעופה הבינלאומיים עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר 2023. במהלך השנה שלאחר מכן, מרבית חברות התעופה הזרות עצרו את קווי הטיסה שלהן לתל אביב, ורק בתחילת 2024 החלה חזרה הדרגתית, אם כי לסירוגין היא הופסקה שוב על רקע המלחמה ביוני עם איראן והתקפות החות'ים.
החזרה הזו מבורכת לתחרות, אבל לא בטוח שזה יוריד את המחירים שכבר ירדו - טיסה לארה"ב ב-700 דולר: התעופה הבינלאומית חוזרת ומחירי הכרטיסים בנפילה
לא רק אמריקה: גם חברות מאירופה ואסיה מאותתות על חזרה
לצד חברות התעופה האמריקאיות, ניכרת התעוררות גם בקרב שחקניות אירופיות ואסייתיות שחזרו לפעילות בארץ. למעשה, יש כבר רשימה ארוכה של חברות ששבו לפעילות בישראל, בהן יונייטד, דלתא, KLM, לופטהנזה, סוויס, אג'יאן, אייר פראנס, וויזאייר, איתיחאד ופליי דובאי. גם חברות קטנות יותר כמו פליילילי, טארום, גאורגיאן איירווייז וסייפרוס איירווייז שבו להפעיל טיסות סדירות. בשבועות הקרובים צפויות להצטרף גם סקיי אקספרס (החל מ־2 בדצמבר) ו־SAS (החל מ־26 באוקטובר). כנסו כאן לתמונת מצב מלאה: חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב
מי שסובלת מחזרת חברות התעופה הזרות היא אל על. החברה היתה סוג של מונפול על הקווים העיקריים בשנתיים של מלחמה והיא גרפה רווים עצומים של כ-400-500 מיליון דולר בשנה. זה לא יחזור ועדיין אל על עשויה להמשיך ולספק רווחיות טובה בעיקר בזכות נתח גדול משוק התעופה המקומי, לצד התייעלות שהיתה ולצד מחירים עדיין גבוהים בשל המצב העולמי בשוק התעופה שבו יש מחסור במטוסים. הביקוש למטוסים ול"מושבים" גדול ויוצר בהתאמה עליות מחירים.
