חכמים למחצה
להלן תסריט חזון אחרית הימים: אתה עולה על הרכבת, טוען את הכרטיס החכם שלך בכמות הדרושה לך, נוסע לחיפה (או לכל יעד אחר), יורד מהרכבת, עולה על קו תחבורה ציבורית - זה או אחר, וכל זאת מבלי לרכוש כרטיס חדש, מבלי לשלם ולחפש כסף קטן. וכך – גם בדרך חזרה. יש לך בארנק כרטיס תחבורה ציבורית חכם, שיודע בדיוק מי אתה ולאן אתה רוצה ליסוע. את התשלום עבור הנסיעות, יחשבו עבורך. הסר דאגה מלבך. כל מה שאתה צריך לעשות, זה להשאיר את הרכב בבית, וליהנות מנסיעה נעימה ובטוחה.
לחלק מהקוראים התסריט הזה נשמע מוכר. חלק אחר של הקוראים, כבר נהנים משימוש בכרטיס חכם, בקו האוטובוס שהם רגילים ליסוע איתו, אבל אם ירצו להמשיך הלאה - ברכבת או בקו תחבורה של מפעיל אחר, יצטרכו שוב לעמוד בתורים מייגעים, מול דוכני מכירות כרטיסים. בתחום זה - המדינה נעצרה אי שם בשנות ה-80'. לחלק אחר של הקוראים, זה בוודאי נראה כמו קטע בדיוני מאחת האגדות לילדים, או אולי סיפור הצלחה של אחת מרשתות התחבורה מעבר לים.
בישראל של שנת 2007, יש כרטיסים אלקטרונים בתחבורה הציבורית שמחליפים את הנייר. וזה ממש הישג, אבל הכרטיסים הללו הם חכמים למחצה. עדיין אין מערכת כירטוס אלקטרונית חכמה, שיודעת לעשות את הבילינג המרכזי ולאפשר לנוסעים לעבור מאגד לדן, מדן לחברת קווים, או כל חברה אחרת, שלא לדבר על מעבר מאוטובוס לרכבת.
משרד התחבורה ניסה לממש חזון ברוח זו לפני שבע שנים. הכל היה מוכן למכרז, אבל הקצב היה איטי. פוליטיקה פנימית, מאבקים מסחריים בין מפעילי התחבורה הציבורית המופרטת, שניסו "לעשות שרירים" נגד משרד התחבורה - כל אלו קברו את המכרז. אבל הטכנולוגיה הגיעה. המפעילים, שהם כנראה קצת יותר חכמים מהרגולטור שלהם, התחילו לעבוד במרץ. עבור חברות האוטובוסים החדשות שנכנסו לתחרות מול אגד ודן, הכרטיס החכם היה אבן יסוד בכניסה לפעילותן.
הטכנולוגיה מקדימה את המציאות
כרטיסים אלקטרונים חוסכים הרבה מאוד כסף, מייעלים את השירות ומצעידים את המפעיל כמה צעדים קדימה. אבל המהפכה הזו היא חלקית, מבוססת על צעד אחד קטן, והרבה מאוד צעדים שלא נעשו עד כה, ואין איש יודע מתי ייעשו. המציאות היום היא שמרבית המפעילים כבר בדרך לכרטיסים אלקטרונים - אגד ודן כמובן מובילים, הרכבת על סף מכרז ענק - אבל המהלך המתבקש, של שיתוף פעולה בין כל המפעילים לבילינג משותף, לכירטוס הדדי ולאפשרות נסיעה חופשית מתשלומים נפרדים לכל האזרחים - כל אלו נראים רחוקים מהעין.
שוב הטכנולוגיה מקדימה את המציאות העגומה. שוב הטכנולוגיה לא מצליחה לשנות את הרגלי החשיבה של מנכ"לים ובעלים של חברות אוטובוסים - להחליף דיסקט, להבין שהם במאה ה-21, ולכן עליהם לשבת האחד עם השני. של כולם יחד לשבת מול הממונה על ההגבלים, שבוודאי לא יפספס את ההזדמנות "לתקוע" את העגלה. אבל חייבים להתחיל מנקודה מסויימת. משום מה, אותם בעלי מניות לא מבינים כי ההשקעות שלהם, כל אחד בנפרד - עלולות לרדת לטימיון, אם את כסאו של שר התחבורה, יתפוס ביום מן הימים שר שבאמת אכפת לו, אשר ימצה את כל סמכויותיו ויכפה על המפעילים - שהם בסופו של דבר זכיינים של המדינה - להפעיל מיד כרטיס חכם לאומי.
מרגע שאותו שר יניע את הגלגל, לא יהיה שום מעצור טכנולוגי. הוכחה לכך ניתן יהיה לקבל ביום חמישי השבוע, בכנס הבינלאומי הראשון World eGOV, שייערך ביום חמישי הקרוב במרכז הכנסים אבניו בקרית שדה התעופה. את הכנס מוביל יועץ התחבורה ויקטור אררה, ובו ייערך מפגש משותף של פורום המפעילים, שידונו בצדדים הטכנולוגים של כרטיס חכם. בפאנל יישבו המנמ"רים של המפעילים, שהשתתפו ברב שיח לקראת האירוע: יהושוע (איגור) פורמן, מנמ"ר הרכבת, מיכה אבישר, מנכ"ל קונקס, מיכה פסט, מנמ"ר דן, ואליד מוסלמני, סמנכ"ל כספים בקבוצת עפיפי, ויהודה ברזל, מנהל פרויקטים בקבוצת קווים - יספרו לסמנכ"ל משרד התחבורה, אלכס לנגר, כי מבחינת הטכנולוגיה - הכל מוכן. כל מה שצריך זה שהרגולטור יתעורר.
ותיקי הלוחמים בחזית עקובת המילים של כרטיסים חכמים בתחבורה הציבורית בישראל, יודעים לספר, כי עצם הישיבה ביחד - על במה אחת, של המפעילים לכשעצמם, ושלהם עם משרד התחבורה - היא בבחינת הישג בינלאומי... יש לקוות כי ההמשך יהיה מעודד יותר. כדאי לרשום ביומנים. הכנס יכלול גם דיונים בנושאים הקשורים לממשל זמין, אבטחת מידע ועוד - ועל כך מחר.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס?
עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.
ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך.
עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות. בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.
עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו.
- גם בצפון: בכל עסק שלישי נתפסו ליקויי ספרים - האם זה קל מידי?
- משבר מתמשך: העסקים הקטנים בסין עדיין מתקשים להתאושש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.
מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו.

אמריקן איירליינס חוזרת לטוס לישראל - התחרות תעלה, המחירים ירדו?
מי החוזרות, מי תיפגע מכך - על שוק התעופה הצפוי בחודשים הקרובים
אמריקן איירליינס חוזרת לישראל במרץ 2026 - גם חברות נוספות מאותתות על חידוש קווים. אחרי תקופה ארוכה של היעדרות, אמריקן איירליינס, אחת משלוש ענקיות התעופה האמריקאיות, הודיעה כי תחזור להפעיל טיסות ישירות לישראל החל מה-26 במרץ 2026. החברה מצטרפת ליונייטד איירליינס ולדלתא איירליינס שכבר חידשו את פעילותן בקווים לישראל במהלך יולי וספטמבר.
ההודעה של אמריקן איירליינס נתפסת בענף כסימן חיובי למגמה של חזרת השוק לשגרה, זאת לאחר קריסה כמעט מוחלטת של קווי התעופה הבינלאומיים עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר 2023. במהלך השנה שלאחר מכן, מרבית חברות התעופה הזרות עצרו את קווי הטיסה שלהן לתל אביב, ורק בתחילת 2024 החלה חזרה הדרגתית, אם כי לסירוגין היא הופסקה שוב על רקע המלחמה ביוני עם איראן והתקפות החות'ים.
החזרה הזו מבורכת לתחרות, אבל לא בטוח שזה יוריד את המחירים שכבר ירדו - טיסה לארה"ב ב-700 דולר: התעופה הבינלאומית חוזרת ומחירי הכרטיסים בנפילה
לא רק אמריקה: גם חברות מאירופה ואסיה מאותתות על חזרה
לצד חברות התעופה האמריקאיות, ניכרת התעוררות גם בקרב שחקניות אירופיות ואסייתיות שחזרו לפעילות בארץ. למעשה, יש כבר רשימה ארוכה של חברות ששבו לפעילות בישראל, בהן יונייטד, דלתא, KLM, לופטהנזה, סוויס, אג'יאן, אייר פראנס, וויזאייר, איתיחאד ופליי דובאי. גם חברות קטנות יותר כמו פליילילי, טארום, גאורגיאן איירווייז וסייפרוס איירווייז שבו להפעיל טיסות סדירות. בשבועות הקרובים צפויות להצטרף גם סקיי אקספרס (החל מ־2 בדצמבר) ו־SAS (החל מ־26 באוקטובר). כנסו כאן לתמונת מצב מלאה: חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב
מי שסובלת מחזרת חברות התעופה הזרות היא אל על. החברה היתה סוג של מונפול על הקווים העיקריים בשנתיים של מלחמה והיא גרפה רווים עצומים של כ-400-500 מיליון דולר בשנה. זה לא יחזור ועדיין אל על עשויה להמשיך ולספק רווחיות טובה בעיקר בזכות נתח גדול משוק התעופה המקומי, לצד התייעלות שהיתה ולצד מחירים עדיין גבוהים בשל המצב העולמי בשוק התעופה שבו יש מחסור במטוסים. הביקוש למטוסים ול"מושבים" גדול ויוצר בהתאמה עליות מחירים.
