להלן תסריט חזון אחרית הימים: אתה עולה על הרכבת, טוען את הכרטיס החכם שלך בכמות הדרושה לך, נוסע לחיפה (או לכל יעד אחר), יורד מהרכבת, עולה על קו תחבורה ציבורית - זה או אחר, וכל זאת מבלי לרכוש כרטיס חדש, מבלי לשלם ולחפש כסף קטן. וכך – גם בדרך חזרה. יש לך בארנק כרטיס תחבורה ציבורית חכם, שיודע בדיוק מי אתה ולאן אתה רוצה ליסוע. את התשלום עבור הנסיעות, יחשבו עבורך. הסר דאגה מלבך. כל מה שאתה צריך לעשות, זה להשאיר את הרכב בבית, וליהנות מנסיעה נעימה ובטוחה.

לחלק מהקוראים התסריט הזה נשמע מוכר. חלק אחר של הקוראים, כבר נהנים משימוש בכרטיס חכם, בקו האוטובוס שהם רגילים ליסוע איתו, אבל אם ירצו להמשיך הלאה - ברכבת או בקו תחבורה של מפעיל אחר, יצטרכו שוב לעמוד בתורים מייגעים, מול דוכני מכירות כרטיסים. בתחום זה - המדינה נעצרה אי שם בשנות ה-80'. לחלק אחר של הקוראים, זה בוודאי נראה כמו קטע בדיוני מאחת האגדות לילדים, או אולי סיפור הצלחה של אחת מרשתות התחבורה מעבר לים.

בישראל של שנת 2007, יש כרטיסים אלקטרונים בתחבורה הציבורית שמחליפים את הנייר. וזה ממש הישג, אבל הכרטיסים הללו הם חכמים למחצה. עדיין אין מערכת כירטוס אלקטרונית חכמה, שיודעת לעשות את הבילינג המרכזי ולאפשר לנוסעים לעבור מאגד לדן, מדן לחברת קווים, או כל חברה אחרת, שלא לדבר על מעבר מאוטובוס לרכבת.

משרד התחבורה ניסה לממש חזון ברוח זו לפני שבע שנים. הכל היה מוכן למכרז, אבל הקצב היה איטי. פוליטיקה פנימית, מאבקים מסחריים בין מפעילי התחבורה הציבורית המופרטת, שניסו "לעשות שרירים" נגד משרד התחבורה - כל אלו קברו את המכרז. אבל הטכנולוגיה הגיעה. המפעילים, שהם כנראה קצת יותר חכמים מהרגולטור שלהם, התחילו לעבוד במרץ. עבור חברות האוטובוסים החדשות שנכנסו לתחרות מול אגד ודן, הכרטיס החכם היה אבן יסוד בכניסה לפעילותן.

הטכנולוגיה מקדימה את המציאות

כרטיסים אלקטרונים חוסכים הרבה מאוד כסף, מייעלים את השירות ומצעידים את המפעיל כמה צעדים קדימה. אבל המהפכה הזו היא חלקית, מבוססת על צעד אחד קטן, והרבה מאוד צעדים שלא נעשו עד כה, ואין איש יודע מתי ייעשו. המציאות היום היא שמרבית המפעילים כבר בדרך לכרטיסים אלקטרונים - אגד ודן כמובן מובילים, הרכבת על סף מכרז ענק - אבל המהלך המתבקש, של שיתוף פעולה בין כל המפעילים לבילינג משותף, לכירטוס הדדי ולאפשרות נסיעה חופשית מתשלומים נפרדים לכל האזרחים - כל אלו נראים רחוקים מהעין.

שוב הטכנולוגיה מקדימה את המציאות העגומה. שוב הטכנולוגיה לא מצליחה לשנות את הרגלי החשיבה של מנכ"לים ובעלים של חברות אוטובוסים - להחליף דיסקט, להבין שהם במאה ה-21, ולכן עליהם לשבת האחד עם השני. של כולם יחד לשבת מול הממונה על ההגבלים, שבוודאי לא יפספס את ההזדמנות "לתקוע" את העגלה. אבל חייבים להתחיל מנקודה מסויימת. משום מה, אותם בעלי מניות לא מבינים כי ההשקעות שלהם, כל אחד בנפרד - עלולות לרדת לטימיון, אם את כסאו של שר התחבורה, יתפוס ביום מן הימים שר שבאמת אכפת לו, אשר ימצה את כל סמכויותיו ויכפה על המפעילים - שהם בסופו של דבר זכיינים של המדינה - להפעיל מיד כרטיס חכם לאומי.

מרגע שאותו שר יניע את הגלגל, לא יהיה שום מעצור טכנולוגי. הוכחה לכך ניתן יהיה לקבל ביום חמישי השבוע, בכנס הבינלאומי הראשון World eGOV, שייערך ביום חמישי הקרוב במרכז הכנסים אבניו בקרית שדה התעופה. את הכנס מוביל יועץ התחבורה ויקטור אררה, ובו ייערך מפגש משותף של פורום המפעילים, שידונו בצדדים הטכנולוגים של כרטיס חכם. בפאנל יישבו המנמ"רים של המפעילים, שהשתתפו ברב שיח לקראת האירוע: יהושוע (איגור) פורמן, מנמ"ר הרכבת, מיכה אבישר, מנכ"ל קונקס, מיכה פסט, מנמ"ר דן, ואליד מוסלמני, סמנכ"ל כספים בקבוצת עפיפי, ויהודה ברזל, מנהל פרויקטים בקבוצת קווים - יספרו לסמנכ"ל משרד התחבורה, אלכס לנגר, כי מבחינת הטכנולוגיה - הכל מוכן. כל מה שצריך זה שהרגולטור יתעורר.

ותיקי הלוחמים בחזית עקובת המילים של כרטיסים חכמים בתחבורה הציבורית בישראל, יודעים לספר, כי עצם הישיבה ביחד - על במה אחת, של המפעילים לכשעצמם, ושלהם עם משרד התחבורה - היא בבחינת הישג בינלאומי... יש לקוות כי ההמשך יהיה מעודד יותר. כדאי לרשום ביומנים. הכנס יכלול גם דיונים בנושאים הקשורים לממשל זמין, אבטחת מידע ועוד - ועל כך מחר.