חכמים למחצה
להלן תסריט חזון אחרית הימים: אתה עולה על הרכבת, טוען את הכרטיס החכם שלך בכמות הדרושה לך, נוסע לחיפה (או לכל יעד אחר), יורד מהרכבת, עולה על קו תחבורה ציבורית - זה או אחר, וכל זאת מבלי לרכוש כרטיס חדש, מבלי לשלם ולחפש כסף קטן. וכך – גם בדרך חזרה. יש לך בארנק כרטיס תחבורה ציבורית חכם, שיודע בדיוק מי אתה ולאן אתה רוצה ליסוע. את התשלום עבור הנסיעות, יחשבו עבורך. הסר דאגה מלבך. כל מה שאתה צריך לעשות, זה להשאיר את הרכב בבית, וליהנות מנסיעה נעימה ובטוחה.
לחלק מהקוראים התסריט הזה נשמע מוכר. חלק אחר של הקוראים, כבר נהנים משימוש בכרטיס חכם, בקו האוטובוס שהם רגילים ליסוע איתו, אבל אם ירצו להמשיך הלאה - ברכבת או בקו תחבורה של מפעיל אחר, יצטרכו שוב לעמוד בתורים מייגעים, מול דוכני מכירות כרטיסים. בתחום זה - המדינה נעצרה אי שם בשנות ה-80'. לחלק אחר של הקוראים, זה בוודאי נראה כמו קטע בדיוני מאחת האגדות לילדים, או אולי סיפור הצלחה של אחת מרשתות התחבורה מעבר לים.
בישראל של שנת 2007, יש כרטיסים אלקטרונים בתחבורה הציבורית שמחליפים את הנייר. וזה ממש הישג, אבל הכרטיסים הללו הם חכמים למחצה. עדיין אין מערכת כירטוס אלקטרונית חכמה, שיודעת לעשות את הבילינג המרכזי ולאפשר לנוסעים לעבור מאגד לדן, מדן לחברת קווים, או כל חברה אחרת, שלא לדבר על מעבר מאוטובוס לרכבת.
משרד התחבורה ניסה לממש חזון ברוח זו לפני שבע שנים. הכל היה מוכן למכרז, אבל הקצב היה איטי. פוליטיקה פנימית, מאבקים מסחריים בין מפעילי התחבורה הציבורית המופרטת, שניסו "לעשות שרירים" נגד משרד התחבורה - כל אלו קברו את המכרז. אבל הטכנולוגיה הגיעה. המפעילים, שהם כנראה קצת יותר חכמים מהרגולטור שלהם, התחילו לעבוד במרץ. עבור חברות האוטובוסים החדשות שנכנסו לתחרות מול אגד ודן, הכרטיס החכם היה אבן יסוד בכניסה לפעילותן.
הטכנולוגיה מקדימה את המציאות
כרטיסים אלקטרונים חוסכים הרבה מאוד כסף, מייעלים את השירות ומצעידים את המפעיל כמה צעדים קדימה. אבל המהפכה הזו היא חלקית, מבוססת על צעד אחד קטן, והרבה מאוד צעדים שלא נעשו עד כה, ואין איש יודע מתי ייעשו. המציאות היום היא שמרבית המפעילים כבר בדרך לכרטיסים אלקטרונים - אגד ודן כמובן מובילים, הרכבת על סף מכרז ענק - אבל המהלך המתבקש, של שיתוף פעולה בין כל המפעילים לבילינג משותף, לכירטוס הדדי ולאפשרות נסיעה חופשית מתשלומים נפרדים לכל האזרחים - כל אלו נראים רחוקים מהעין.
שוב הטכנולוגיה מקדימה את המציאות העגומה. שוב הטכנולוגיה לא מצליחה לשנות את הרגלי החשיבה של מנכ"לים ובעלים של חברות אוטובוסים - להחליף דיסקט, להבין שהם במאה ה-21, ולכן עליהם לשבת האחד עם השני. של כולם יחד לשבת מול הממונה על ההגבלים, שבוודאי לא יפספס את ההזדמנות "לתקוע" את העגלה. אבל חייבים להתחיל מנקודה מסויימת. משום מה, אותם בעלי מניות לא מבינים כי ההשקעות שלהם, כל אחד בנפרד - עלולות לרדת לטימיון, אם את כסאו של שר התחבורה, יתפוס ביום מן הימים שר שבאמת אכפת לו, אשר ימצה את כל סמכויותיו ויכפה על המפעילים - שהם בסופו של דבר זכיינים של המדינה - להפעיל מיד כרטיס חכם לאומי.
מרגע שאותו שר יניע את הגלגל, לא יהיה שום מעצור טכנולוגי. הוכחה לכך ניתן יהיה לקבל ביום חמישי השבוע, בכנס הבינלאומי הראשון World eGOV, שייערך ביום חמישי הקרוב במרכז הכנסים אבניו בקרית שדה התעופה. את הכנס מוביל יועץ התחבורה ויקטור אררה, ובו ייערך מפגש משותף של פורום המפעילים, שידונו בצדדים הטכנולוגים של כרטיס חכם. בפאנל יישבו המנמ"רים של המפעילים, שהשתתפו ברב שיח לקראת האירוע: יהושוע (איגור) פורמן, מנמ"ר הרכבת, מיכה אבישר, מנכ"ל קונקס, מיכה פסט, מנמ"ר דן, ואליד מוסלמני, סמנכ"ל כספים בקבוצת עפיפי, ויהודה ברזל, מנהל פרויקטים בקבוצת קווים - יספרו לסמנכ"ל משרד התחבורה, אלכס לנגר, כי מבחינת הטכנולוגיה - הכל מוכן. כל מה שצריך זה שהרגולטור יתעורר.
ותיקי הלוחמים בחזית עקובת המילים של כרטיסים חכמים בתחבורה הציבורית בישראל, יודעים לספר, כי עצם הישיבה ביחד - על במה אחת, של המפעילים לכשעצמם, ושלהם עם משרד התחבורה - היא בבחינת הישג בינלאומי... יש לקוות כי ההמשך יהיה מעודד יותר. כדאי לרשום ביומנים. הכנס יכלול גם דיונים בנושאים הקשורים לממשל זמין, אבטחת מידע ועוד - ועל כך מחר.
.jpg "ביטוח לאומי")
הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים
חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה
פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.
זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה.
שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.
החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.
- המוסד לביטוח לאומי ביטל קצבה בגלל רכישת רכב - האם זה מוצדק?
- ביטוח לאומי לא אישר קצבה לזוג שהיה ברילוקיישן; מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
