WexTrust משיקה בישראל קרן לחוזים עתידיים מנוהלים

אבי אינגבר המנהל התפעולי של WexTrust Securities ואחד ממנהלי הקרן: "עם השקת הקרן החדשה נוצרה הזדמנות ללקוחות ישראליים לנהל תיקי השקעה בשווקים הבינלאומיים בסך של החל מ- 250 אלף דולר ללקוח"
סיון איזסקו |

בית ההשקעות האמריקאי WexTrust Securities משיק בישראל קרן השקעות בינלאומית, הפתוחה להשקעה בפני משקיעים ישראלים שתשקיע בחוזים עתידיים מנוהלים באמצעות CTA`s 15-10 סוחרים מקצועיים המשקיעים בחוזים עתידיים על סחורות, מטבעות וכלים פיננסים. ההשקעה בקרן Futures Fund מתאפשרת בשני אפיקים:"Wexford מוגנת השקעה" ו- "Wexford עתידיות מנוהלות".

Wexford מוגנת השקעה, מאפשרת למשקיעים המעוניינים לגוון את אחזקותיהם מעבר לסוגי הנכסים המסורתיים אך בו בזמן רוצים ליהנות מהגנה מלאה על ההשקעה שלהם. המבנה והגישה המיוחדים הללו מושגים על ידי שמירת מאזן משוקלל בין תיק אגרות חוב של ממשלת ארה"ב לבין ה- CTA's. ההשקעה אינה תואמת למאפיינים של שוק מסורתי, אך בכל זאת מאפשרת תשואות משופרות עם סיכון נמוך יותר.

קרן Wexford עתידיות מנוהלות מאפשרת השקעה של 100% מהונו של המשקיע בתיק המנוהל באופן פעיל ללא הגנה על סכום ההשקעה המקורי. על ידי כך משקיעים, המחפשים תשואות גבוהות יותר באופן משמעותי יקבלו אותם ללא הסיכון הגבוה הכרוך בהשקעה בקרנות גידור. גם קרן זו תיסחר ע"י אותה קבוצה של סוחרים מקצועיים (CTAs).

אבי אינגבר המנהל התפעולי של WexTrust Securities ואחד ממנהלי הקרן, ציין כי עם השקת הקרן החדשה נוצרה הזדמנות ללקוחות ישראליים להשקיע בשווקים הבינלאומיים בסך של החל מ- 250 אלף דולר ללקוח. לדבריו, ההשקעה בקרן מאפשרת למשקיעים להיכנס לשווקים אשר באופן מסורתי נמצאים מחוץ לתחום ההתמחות שלהם. אינגבר הוסיף כי יועצי המסחר בסחורות הסוחרים בקרן הינם בעלי ותק בתחום ובעלי רקורד של הצלחות מרובות למשך תקופות זמן ארוכות ותחת מצבי שוק שונים.

קבוצת ה- CTA's (Commodity Trading Advisor) הינם מנהלי כספים בעלי רישיון פדארלי, המאפשרים להם לנהל את נכסיהם של המשקיעים בשווקים העתידיים על ידי מסחר באופציות, סחורות ומטבע זר. קבוצת ה- CTA's נמצאים תחת פיקוח של מנהלי הקרן בזמן אמת והינם בעלי ותק של שנים רבות בתחום ניהול קרנות גידור, אנליזה בחברות פרטיות ובוול סטריט וכן בניהול השקעות. כמו כן, ל- CTA חובה לדווח לרשות למסחר בסחורות עתידיות על עסקיו ויש לו את האפשרות להחליט במה ומתי להשקיע. כל ה- CTA נמצאים תחת פיקוח של "הארגון הלאומי לסחורות עתידיות" (NFA) וה"רשות למסחר בסחורות עתידיות" (CFTC) ומחויבים לדווח להם גם על שכר הטרחה ודמי הניהול אותם הם גובים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.