קמן אחזקות: רווח ההון מעיסקת שמרוק - 44 מ' ש'

קונצרן שמרוק רוכש ב-100 מיליון שקל 33.3% ממניות קמן סחר, לפי שווי של 300 מיליון שקל. קמן סחר מרכזת את פעילות הסחר של קבוצת קמן, וכוללת כיום את האחזקה בחברות מנדלסון, אלכסנדרוביץ', קידרון, איקא, המחדש ובנטל
שי פאוזנר |

קבוצת קמן אחזקות צפויה לרשום רווח הון של עד כ-44 מיליון שקל מהכנסת קונצרן ההשקעות הבינלאומי שמרוק כשותף בעסקי הסחר של קמן. אתמול דיווחה החברה כי השלימה את העסקה על פיה ישקיע קונצרן שמרוק סכום של עד 100 מיליון שקל בכ-33.33% (בדילול מלא) ממניות קמן סחר. העיסקה משקפת לקמן סחר שווי של 300 מיליון שקל לאחר הכסף.

קמן סחר ושמרוק תבצע בסמוך להשלמת העיסקה מיזוג באופן שתועבר אליה הבעלות המלאה על חברת מנדלסון, שהוחזקה עד כה ישירות על ידי קמן אחזקות. לאחר המיזוג, תהפוך קמן סחר לחטיבת הסחר של קמן אחזקות, ותחזיק ישירות בכל חברות הסחר של קמן: מנדלסון, אלכסנדרוביץ', קידרון, איקא המחדש ובנטל. לקמן סחר מחזור הכנסות שנתי העולה על 800 מיליון שקל.

על פי ההסכם שנחתם בין קמן לשמרוק, תשקיע שמרוק מיידית סכום של כ-50 מיליון שקל תמורת כ-20% ממניות קמן סחר אחזקות (החברה הממוזגת). בנוסף לכך, קיבלה שמרוק אופציה לתקופה של 30 חודשים להשקיע 50 מיליון שקל נוספים בחברה בתמורה להקצאת מניות, כך שלאחר מימוש האופציה, תחזיק שמרוק בכ-33% מהון המניות של החברה החדשה. במקביל, תעניק קמן אחזקות ערבות בהיקף של כ-25 מיליון שקל לתאגיד בנקאי, שיעמיד את ההלוואה לשמרוק לצורך ההשקעות הנדרשות בקמן סחר. ערבות, אשר תוסר אם תעמוד קמן סחר ביעדים פיננסים שנקבעו בין הצדדים.

מתוך רווח ההון הצפוי, תרשום קמן אחזקות כבר ברבעון השני של 2007, סכום של כ- 13 מיליון שקל בניכוי השווי הככלי של האופציה שניתנה לשמרוק. רווח הון נוסף, בסך 13 מיליון שקל, יירשם עם הסרת הערבות שהעמידה קמן להבטחת החוב של שמרוק, ורווח נוסף של 18 מיליון שקל, יירשם עם מימוש האופציה שהעמידה קמן סחר לשמרוק, להגדלת אחזקותיה של האחרונה ל-33%.

גיורא ענבר, מנכ"ל קמן אחזקות ויו"ר קמן סחר, אמר היום: "אני שמח על כניסתה של שמרוק לקמן סחר ומשוכנע שהיא תסייע לקבוצת קמן להרחיב את עסקיה בשווים הבינלאומיים, בהמשך לרכישות שביצענו לאחרונה בתחום הזורמים. כניסת שמרוק לקמן סחר משקפת את הערך המשמעותי שנוצר בקבוצה במהלך השנה האחרונה, ואנו משוכנעים כי נשכיל לייצר ערך משמעותי נוסף לקבוצה ולבעלי מניותיה גם במהלך השנה הקרובה".

לאחרונה דיווחה קמן, כי חתמה על הסכם לרכישת השליטה (85%) בחברת סלדון לברטוריס (2000), המשמשת כמעבדת שירותים בתחום המכשירים הסלולריים, תמורת כ-13.9 מיליון שקל. תמורת העיסקה עשויה לגדול בסכום שיגיע עד ל-1.5 מיליון שקל נוספים, לכל היותר, בהתאם לתוצאותיה הכספיות של סלדון בשנת 2007.

מאז תחילת שנת 2007 הספיקה קבוצת קמן אחזקות להמשיך את רצף העיסקאות לרכישת חברות, המאפיין אותה מאז רכישת השליטה בקבוצה על ידי רוני אלרואי בשנת 2005. בין היתר, בחודשים האחרונים דיווחה חברת הבת, ישאל, על חתימת הסכמים לרכישת החברות אביגדור והגליל, המתמחות בתחום המתכות. קמן עצמה רכשה, באמצעות קמן סחר, את חברת אלמור פיברגלס וחברת טכנו-עד, המספקת מוצרים שונים לסקטור התעשייה. כמו כן, השלימה חברת מנדלסון, באמצעות חברת הבת האמריקנית שלה, GFF, את רכישת חברת DSP, הנחשבת לשחקנית מובילה בשוק הזורמים בארה"ב.

האחזקה העיקרית של החברה הממוזגת קמן סחר, הינה חברת מנדלסון, שאיגרות החוב שלה נסחרות בתל-אביב. מנדלסון הינה החברה המובילה בישראל בתעשיית הזורמים. החברה מייבאת ומשווקת מוצרי צנרת, שסתומים, מגופים, מערכות פיקוח ובקרה, אינסטלציה ומוצרי תשתית. מוצרי החברה הם מפלדה, נחושת ופלסטיק, והם מיועדים, בין היתר, לתעשיות הכימיה, הפטרוכימיה, הפרמצבטיקה, המזון והבניה.

קמן סחר, המרכיבה יחד עם מנדלסון את חטיבת הסחר של קמן, פועלת באמצעות מספר חברות בנות, שרובן נרכשו במהלך שנת 2006. החברות הבנות המרכזיות הינן: אלכסנדרוביץ' (משווקת מוצרי פלסטיק וגומי לתעשייה), קידרון, איקא ובנטל (באמצעות רכישת שלושתן נכנסה קמן סחר לתחום הסחר במתכות ומוצרי מתכת), וכן חברת המחדש (תחום משאבות המים).

קמן אחזקות, בשליטת רוני אלרואי ובניהולו של גיורא ענבר, הינה חברת אחזקות המתמחה בתחומי המסחר (מנדלסון, אלכסנדרוביץ', GFF ארה"ב ועוד), הקמעונאות (ניו-פארם), והתעשייה (באמצעות חברת הבת ישאל, המחזיקה בחברות הגליל, פינקלשטיין, שנפ ועוד). קמן אחזקות סיימה את שנת 2006 עם הכנסות בסך של כ-1.1 מיליארד שקל ועם רווח נקי בסך של כ-27.2 מיליון שקל. ברבעון הראשון של שנת 2007 הציגה קמן הכנסות בסך של כ-390 מיליון שקל ועם רווח נקי בסך של כ-12.2 מיליון שקל.

*הערה: קמן אחזקות הינה בעלת עניין בקבוצת קו מנחה, מפעילת אתר Bizportal

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טראמפ בישראל CHATGPTטראמפ בישראל CHATGPT

ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%

לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים 

רן קידר |

ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.

ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.

מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד

במהלך המגעים ביקשה ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.

למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.

פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס

לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

גלי צהל
צילום: צילום אלכסנדר כץ

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר

גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גלי צה"ל

אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.

"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"

בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.

לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.

שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.

התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ

לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.