זרקור על מניה: מעברות - הרבה מעבר ל"מטרנה"
חברת מעברות השייכת לקיבוץ מעברות אשר מחזיק כ- 60% ממניות החברה. החברה אינה מוכרת כל כך בזכות השם "מעברות" אלא דווקא בזכות חברת הבת "מעבדות מטרנה" אשר הינה בעלת המותג של המזון לתינוקות "מטרנה". חוץ מאשר מטרנה, החברה משווקת מזון לבע"ח תחת המותגים "בונזו" ו- "לה קט" ובשנים האחרונות החברה מתמקדת גם בתחום תוספי התזונה, ויטמינים ומזון אורגני באמצעות חברות שנרכשו על ידה, "אלטמן", "טעם טבע" וחברת "אדמה" העוסקת במוצרי מזון אורגניים.
את הפריצה הגדולה שלה עשתה חברת מעברות בזכות קריסתה של רמדיה בסוף שנת 2003. שוק מוצרי התינוקות שהכיל 3 מותגים מובילים: מטרנה, סימילאק ורמדיה השתנה לחלוטין בעקבות קריסת רמדיה ונותרו בו רק 2 שחקניות עיקריות ונתח השוק של החברה צמח משמעותית. קריסת המתחרה גרמה לצמיחה אדירה בתחום המזון לתינוקות, אך שוק המזון לתינוקות בארץ הוא דיי רווי.
כעת נשאלת השאלה האם לחברה יש לאן לצמוח. מעברות מתייחסת למנוע הצמיחה שלה בדוחות השנתיים לשנת 2006 שבו החברה מציינת שתוספי התזונה הויטמינים והמזון האורגני. הדבר בא לידי ביטוי בגידול החד מהכניסה לתחום זה מהכנסות של 12 מיליון שקל בשנת 2004, 78 מיליון שקל בשנת 2005 ו- 116 מיליון שקל בשנת 2006 וברבעון הראשון של שנת 2007 החברה כבר הספיקה להציג הכנסות של כ- 35 מיליון שקל במגזר זה אשר הופך מהותי יותר ויותר ותופס כ- 30% מהיקף הפעילות של החברה, כאשר לפני כמה שנים תחום זה היה מאוד שולי וזניח.
אם מסתכלים על איתנותה הפיננסית, אז כיום שיעור ההון העצמי מתוך המאזן עומד על 43.6%, לעומת 31.6% לפני שנה. שיעור ההון העצמי שצמח בשנה האחרונה נובע מרווחים של החברה, וככל שזה עולה, הדבר מאפשר לחברה לחפש הזדמנויות לרכישה וצמיחה באמצעות רכישות שביצעה עם במקרה של אלטמן וטעם טבע. לא ידוע לי על כוונה קונקרטית מצד החברה לרכוש חברה נוספת, והחברה לא ציינה זאת ביעדיה לשנת 2006, אך איתנותה הפיננסית בהחלט מאפשרת לה לעשות זאת.
התוצאות הכספיות לרבעון הראשון הציגו הכנסות של 116 מיליון שקל בדומה לרבעון המקביל, אך השיפור האמיתי בחברה חל ברווחיות הגולמית וברווח התפעולי. למרות הקיפאון בהכנסות הרווח התפעולי של החברה עלה ב- 77% מ- 8.9 מיליון שקל ל- 15.8 מיליון שקל והחברה הציגה רווח נקי של 11 מיליון שקל לעומת רווח נקי של 5.8 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל.
מעברות "עולה כיתה" גם במדדים - נכנסת ליתר 50
שווי השוק של הפתיחה בפתיחת המסחר עמד על 370 מיליון שקל ותחת הנחה שמרנית של שמירה על שיעור רווחיות זהה לרבעון הראשון בשארית השנה יציג רווח נקי של 44 מיליון שקל בשנת 2007 כולה, רווח זה משקף לחברה מכפיל רווח של 8.4 בלבד אשר הינו נמוך לחברה בעלת צומחת כמעברות. אם למשוואה של הרווח יכנסו גם פרמטרים של צמיחה בתחום תוספי התזונה והויטמינים, ושל שיפור תפעולי מכפיל הרווח יהיה אף נמוך יותר על מחירה כיום בבורסה.
אתמול פורסמו גם נתוני הבורסה על עדכון המדדים החל מ- 1/7/2007 והתברר כי מעברות "עולה כיתה" ותחל להיסחר במדד היתר 50 והדבר עשוי ליצור התעניינות מוגברת בחברה ומניה מצד תעודות הסל (במסחר המיוחד בעת עדכון המדדים) ומצד קרנות נאמנות אשר מתמחות במדדי היתר.
לסיכום, מעברות הינה חברה שעברה שינויים רבים בשנים האחרונות. החברה ניצלה באופן מבריק את קריסתה של המתחרה רמדיה, ולאחר שהבינה החברה ששוק המזון לתינוקות הוא די רווי פלשה בהצלחה לתחום תוספי המזון והויטמינים ואני מאמין שהחברה לא תעצור ושיש לה לאן לצמוח בעתיד. הניהול המצוין של מנכ"ל החברה יגאל גלי שהצליח לגרום לחברה להציג צמיחה עקבית ברווחיות ומכפיל הרווח האטרקטיבי של החברה מביאים אותי להעריך שהצמיחה בחברה תמשיך גם בטווח הארוך.
*הטור של זאב תומר קורנפלד מתפרסם מדי יום ה'
הערה: אין בנכתב לעיל המלצה לפעולות בניירות ערך. כל הקונה/מוכר ניירות ערך על סמך הסקירה לעיל לוקח על עצמו את מלוא האחריות להפסדים שעלולים להיגרם לו. כותב סקירה זו עשוי לבצע פעולות בני"ע המוזכרים בסקירה.

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.