זרקור על מניה: מעברות - הרבה מעבר ל"מטרנה"
חברת מעברות השייכת לקיבוץ מעברות אשר מחזיק כ- 60% ממניות החברה. החברה אינה מוכרת כל כך בזכות השם "מעברות" אלא דווקא בזכות חברת הבת "מעבדות מטרנה" אשר הינה בעלת המותג של המזון לתינוקות "מטרנה". חוץ מאשר מטרנה, החברה משווקת מזון לבע"ח תחת המותגים "בונזו" ו- "לה קט" ובשנים האחרונות החברה מתמקדת גם בתחום תוספי התזונה, ויטמינים ומזון אורגני באמצעות חברות שנרכשו על ידה, "אלטמן", "טעם טבע" וחברת "אדמה" העוסקת במוצרי מזון אורגניים.
את הפריצה הגדולה שלה עשתה חברת מעברות בזכות קריסתה של רמדיה בסוף שנת 2003. שוק מוצרי התינוקות שהכיל 3 מותגים מובילים: מטרנה, סימילאק ורמדיה השתנה לחלוטין בעקבות קריסת רמדיה ונותרו בו רק 2 שחקניות עיקריות ונתח השוק של החברה צמח משמעותית. קריסת המתחרה גרמה לצמיחה אדירה בתחום המזון לתינוקות, אך שוק המזון לתינוקות בארץ הוא דיי רווי.
כעת נשאלת השאלה האם לחברה יש לאן לצמוח. מעברות מתייחסת למנוע הצמיחה שלה בדוחות השנתיים לשנת 2006 שבו החברה מציינת שתוספי התזונה הויטמינים והמזון האורגני. הדבר בא לידי ביטוי בגידול החד מהכניסה לתחום זה מהכנסות של 12 מיליון שקל בשנת 2004, 78 מיליון שקל בשנת 2005 ו- 116 מיליון שקל בשנת 2006 וברבעון הראשון של שנת 2007 החברה כבר הספיקה להציג הכנסות של כ- 35 מיליון שקל במגזר זה אשר הופך מהותי יותר ויותר ותופס כ- 30% מהיקף הפעילות של החברה, כאשר לפני כמה שנים תחום זה היה מאוד שולי וזניח.
אם מסתכלים על איתנותה הפיננסית, אז כיום שיעור ההון העצמי מתוך המאזן עומד על 43.6%, לעומת 31.6% לפני שנה. שיעור ההון העצמי שצמח בשנה האחרונה נובע מרווחים של החברה, וככל שזה עולה, הדבר מאפשר לחברה לחפש הזדמנויות לרכישה וצמיחה באמצעות רכישות שביצעה עם במקרה של אלטמן וטעם טבע. לא ידוע לי על כוונה קונקרטית מצד החברה לרכוש חברה נוספת, והחברה לא ציינה זאת ביעדיה לשנת 2006, אך איתנותה הפיננסית בהחלט מאפשרת לה לעשות זאת.
התוצאות הכספיות לרבעון הראשון הציגו הכנסות של 116 מיליון שקל בדומה לרבעון המקביל, אך השיפור האמיתי בחברה חל ברווחיות הגולמית וברווח התפעולי. למרות הקיפאון בהכנסות הרווח התפעולי של החברה עלה ב- 77% מ- 8.9 מיליון שקל ל- 15.8 מיליון שקל והחברה הציגה רווח נקי של 11 מיליון שקל לעומת רווח נקי של 5.8 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל.
מעברות "עולה כיתה" גם במדדים - נכנסת ליתר 50
שווי השוק של הפתיחה בפתיחת המסחר עמד על 370 מיליון שקל ותחת הנחה שמרנית של שמירה על שיעור רווחיות זהה לרבעון הראשון בשארית השנה יציג רווח נקי של 44 מיליון שקל בשנת 2007 כולה, רווח זה משקף לחברה מכפיל רווח של 8.4 בלבד אשר הינו נמוך לחברה בעלת צומחת כמעברות. אם למשוואה של הרווח יכנסו גם פרמטרים של צמיחה בתחום תוספי התזונה והויטמינים, ושל שיפור תפעולי מכפיל הרווח יהיה אף נמוך יותר על מחירה כיום בבורסה.
אתמול פורסמו גם נתוני הבורסה על עדכון המדדים החל מ- 1/7/2007 והתברר כי מעברות "עולה כיתה" ותחל להיסחר במדד היתר 50 והדבר עשוי ליצור התעניינות מוגברת בחברה ומניה מצד תעודות הסל (במסחר המיוחד בעת עדכון המדדים) ומצד קרנות נאמנות אשר מתמחות במדדי היתר.
לסיכום, מעברות הינה חברה שעברה שינויים רבים בשנים האחרונות. החברה ניצלה באופן מבריק את קריסתה של המתחרה רמדיה, ולאחר שהבינה החברה ששוק המזון לתינוקות הוא די רווי פלשה בהצלחה לתחום תוספי המזון והויטמינים ואני מאמין שהחברה לא תעצור ושיש לה לאן לצמוח בעתיד. הניהול המצוין של מנכ"ל החברה יגאל גלי שהצליח לגרום לחברה להציג צמיחה עקבית ברווחיות ומכפיל הרווח האטרקטיבי של החברה מביאים אותי להעריך שהצמיחה בחברה תמשיך גם בטווח הארוך.
*הטור של זאב תומר קורנפלד מתפרסם מדי יום ה'
הערה: אין בנכתב לעיל המלצה לפעולות בניירות ערך. כל הקונה/מוכר ניירות ערך על סמך הסקירה לעיל לוקח על עצמו את מלוא האחריות להפסדים שעלולים להיגרם לו. כותב סקירה זו עשוי לבצע פעולות בני"ע המוזכרים בסקירה.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
