אנגליה כמקלט מס: טוב לאברמוביץ'? מתאים גם לנו
אנגליה נמנעת מלחייב במס חלק מתושביה בגין הכנסות אשר הופקו ו/או נצמחו במדינות זרות. נתון זה מפתיע לאור העובדה, כי שיטת המס הנהוגה באנגליה, כמו גם ברוב מדינות העולם ואף בישראל, הינה שיטת מס פרסונלית, הממסה רווחיו של כל תושב ללא קשר למקום הפקתם. נתון זה גם הופך את אנגליה ל"מקלט מס" לאנשי עסקים ממדינות שונות כגון רוסיה, המאמצים את אנגליה כמדינת תושבותם, נתון המעניק להם פטור מהכנסות שהופקו מחוץ לאנגליה.
מציאות זו היא תוצר הדין האנגלי, המבחין בין שלושה סוגים של תושבים לצורך חבות במס: תושב (RESIDENT) - אדם נחשב תושב אנגליה אם: הוא חי בה דרך קבע; מתגורר בה תקופה שלא תפחת משלוש שנים; מגיע לאנגליה למטרה (למשל עבודה) המחייבת אותו לשהות במדינה לפחות שנתיים. בנוסף, קיימות מספר חזקות שבהתקיימותן אדם נחשב תושב אנגליה: נוכחות פיזית במדינה במשך 183 יום או יותר לאורך שנת המס.
אדם הנוהג לבקר באנגליה דרך קבע במשך 4 שנות מס, כאשר אורך הביקור שלו בממוצע הוא 91 יום או יותר בשנת המס.
תושב קבע (ORDINARY RESIDENT) - תושב קבע הוא אדם, המתכוון לחיות באנגליה דרך קבע או אדם המתכוון להתגורר שם תקופה שלא תפחת משלוש שנים. כמו כן, אדם המתכוון לבקר באנגליה דרך קבע, כאשר אורך הביקור הממוצע הוא 91 יום או יותר או אדם שיש לו/משכיר/קונה דירה ומתכוון להישאר באנגליה על בסיס קבוע יחשב תושב קבע.
DOMICILE - באופן כללי ניתן להגדיר, כי אדם הוא DOMICILE במדינה בה נמצא בית הקבע שלו. לרוב, אדם רוכש את ה - DOMICILE של אביו ביום שבו הוא נולד. ה -DOMICILE של קטין נקבעת בהתאם ל-DOMICILE של האפוטרופוס שלו. לאחר גיל 16 יכול אדם לשנות את ה-DOMICILE שלו, על ידי עזיבתו את מדינתו ומעברו למדינה אחרת בכוונה להתגורר ולחיות שם לצמיתות.
על מנת לזכות במעמד של DOMICILE באנגליה חייב אדם להראות, כי נטש את כל קשריו עם מדינתו הקודמת וכי עתה הוא מתכוון להפוך את אנגליה לבית הקבע שלו. לשם כך צריך הוא להוכיח כי: מכר את כל רכושו במדינתו הקודמת וכי במקביל רכש נכסים באנגליה; העביר את כל השקעותיו לאנגליה; הינו בעל עסקים באנגליה; העביר את משפחתו לאנגליה; הצהיר כי ברצונו להיקבר באנגליה, נוקט בפעולות לשם קבלת אזרחות אנגלית וכד'.
אדם שאינו מבצע את הפעולות דנן יהיה בגדר תושב ו/או תושב קבע באנגליה, אך לא יתפס כ DOMICILE.
משמעות המס של אי הכרה בתושב אנגליה כ-DOMICILE היא קריטית, הואיל ו-NON-DOMICILE אינו חייב במס בגין הכנסות/רוח הון/ירושות אשר הופקו/התקבלו בחו"ל, אלא אם הביא את ההכנסות/הכספים לתוך אנגליה.
לאור הקלות שבהשגת מעמד של תושב או תושב קבע באנגליה, ולאור הקלות בה יכול תושב, שאינו יליד המקום, לבחור שלא להיתפס כ-DOMICILE באנגליה, הרי שאנגליה מהווה מקלט מס לאזרחים זרים המנצלים את ההטבות המס הגלומות במעמד של NON-DOMICILE.
כך לדוגמא, אנשי עסקים ישראליים העוברים להתגורר באנגליה, כך שמרכז חייהם אינו בישראל, יכולים ליהנות מהכנסות מהשקעות במדינות בהן שיעורי המס הם נמוכים, הואיל ויחויבו במס רק באותה מדינה. כאמור, אינם חייבים במס באנגליה (אינם DOMICILE) או ישראל (אינם תושבי ישראל לצורך פקודת מס הכנסה), בהן שיעורי מס הכנסה ומס רווח הון גבוהים ועלולים להגיע עד לשיעור של 50%.
יתר על כן, בשונה מישראל, אנגליה נמנעת מלהטיל "מס יציאה". פקודת מס הכנסה הישראלית מטילה מס ("מס יציאה") על נכסים המוחזקים בחו"ל, אך בשל העובדה כי בעליהם חדל להיות תושב ישראל, זאת אף אם בפועל נכסיו בחו"ל לא נמכרו לאף גורם. באנגליה המצב שונה. באופן כללי, תושב אנגליה אינו חייב במס רווח הון בגין נכסיו בעולם כל עוד לא ביצע מכירה בפועל, זאת ללא קשר להפסקת היותו תושב אנגליה.
במידה וביצע מכירה בפועל של נכסיו בשנת המס בה הפסיק להיות תושב אנגליה יחוייב במס רווח הון באנגליה, אלא אם לא היה בגדר תושב במשך ארבע שנות מס במהלך שבע שנות המס שקדמו לעזיבתו את אנגליה. יחד עם זאת, במידה והפרט ביצע את המכירה בשנת המס שלאחר שנת המס בה חדל להיות תושב אנגליה לא יחוייב הפרט ברווח הון באנגליה.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
