אנגליה כמקלט מס: טוב לאברמוביץ'? מתאים גם לנו

מי ששם לב לעובדה כי חלק לא קטן מהאוליגרכים הרוסים חי בלונדון, ושאל עצמו למה בעצם? מקבל מעוה"ד אלי דורון, עו"ד ואסף הופמן תשובה

אנגליה נמנעת מלחייב במס חלק מתושביה בגין הכנסות אשר הופקו ו/או נצמחו במדינות זרות. נתון זה מפתיע לאור העובדה, כי שיטת המס הנהוגה באנגליה, כמו גם ברוב מדינות העולם ואף בישראל, הינה שיטת מס פרסונלית, הממסה רווחיו של כל תושב ללא קשר למקום הפקתם. נתון זה גם הופך את אנגליה ל"מקלט מס" לאנשי עסקים ממדינות שונות כגון רוסיה, המאמצים את אנגליה כמדינת תושבותם, נתון המעניק להם פטור מהכנסות שהופקו מחוץ לאנגליה.

מציאות זו היא תוצר הדין האנגלי, המבחין בין שלושה סוגים של תושבים לצורך חבות במס: תושב (RESIDENT) - אדם נחשב תושב אנגליה אם: הוא חי בה דרך קבע; מתגורר בה תקופה שלא תפחת משלוש שנים; מגיע לאנגליה למטרה (למשל עבודה) המחייבת אותו לשהות במדינה לפחות שנתיים. בנוסף, קיימות מספר חזקות שבהתקיימותן אדם נחשב תושב אנגליה: נוכחות פיזית במדינה במשך 183 יום או יותר לאורך שנת המס.

אדם הנוהג לבקר באנגליה דרך קבע במשך 4 שנות מס, כאשר אורך הביקור שלו בממוצע הוא 91 יום או יותר בשנת המס.

תושב קבע (ORDINARY RESIDENT) - תושב קבע הוא אדם, המתכוון לחיות באנגליה דרך קבע או אדם המתכוון להתגורר שם תקופה שלא תפחת משלוש שנים. כמו כן, אדם המתכוון לבקר באנגליה דרך קבע, כאשר אורך הביקור הממוצע הוא 91 יום או יותר או אדם שיש לו/משכיר/קונה דירה ומתכוון להישאר באנגליה על בסיס קבוע יחשב תושב קבע.

DOMICILE - באופן כללי ניתן להגדיר, כי אדם הוא DOMICILE במדינה בה נמצא בית הקבע שלו. לרוב, אדם רוכש את ה - DOMICILE של אביו ביום שבו הוא נולד. ה -DOMICILE של קטין נקבעת בהתאם ל-DOMICILE של האפוטרופוס שלו. לאחר גיל 16 יכול אדם לשנות את ה-DOMICILE שלו, על ידי עזיבתו את מדינתו ומעברו למדינה אחרת בכוונה להתגורר ולחיות שם לצמיתות.

על מנת לזכות במעמד של DOMICILE באנגליה חייב אדם להראות, כי נטש את כל קשריו עם מדינתו הקודמת וכי עתה הוא מתכוון להפוך את אנגליה לבית הקבע שלו. לשם כך צריך הוא להוכיח כי: מכר את כל רכושו במדינתו הקודמת וכי במקביל רכש נכסים באנגליה; העביר את כל השקעותיו לאנגליה; הינו בעל עסקים באנגליה; העביר את משפחתו לאנגליה; הצהיר כי ברצונו להיקבר באנגליה, נוקט בפעולות לשם קבלת אזרחות אנגלית וכד'.

אדם שאינו מבצע את הפעולות דנן יהיה בגדר תושב ו/או תושב קבע באנגליה, אך לא יתפס כ DOMICILE.

משמעות המס של אי הכרה בתושב אנגליה כ-DOMICILE היא קריטית, הואיל ו-NON-DOMICILE אינו חייב במס בגין הכנסות/רוח הון/ירושות אשר הופקו/התקבלו בחו"ל, אלא אם הביא את ההכנסות/הכספים לתוך אנגליה.

לאור הקלות שבהשגת מעמד של תושב או תושב קבע באנגליה, ולאור הקלות בה יכול תושב, שאינו יליד המקום, לבחור שלא להיתפס כ-DOMICILE באנגליה, הרי שאנגליה מהווה מקלט מס לאזרחים זרים המנצלים את ההטבות המס הגלומות במעמד של NON-DOMICILE.

כך לדוגמא, אנשי עסקים ישראליים העוברים להתגורר באנגליה, כך שמרכז חייהם אינו בישראל, יכולים ליהנות מהכנסות מהשקעות במדינות בהן שיעורי המס הם נמוכים, הואיל ויחויבו במס רק באותה מדינה. כאמור, אינם חייבים במס באנגליה (אינם DOMICILE) או ישראל (אינם תושבי ישראל לצורך פקודת מס הכנסה), בהן שיעורי מס הכנסה ומס רווח הון גבוהים ועלולים להגיע עד לשיעור של 50%.

יתר על כן, בשונה מישראל, אנגליה נמנעת מלהטיל "מס יציאה". פקודת מס הכנסה הישראלית מטילה מס ("מס יציאה") על נכסים המוחזקים בחו"ל, אך בשל העובדה כי בעליהם חדל להיות תושב ישראל, זאת אף אם בפועל נכסיו בחו"ל לא נמכרו לאף גורם. באנגליה המצב שונה. באופן כללי, תושב אנגליה אינו חייב במס רווח הון בגין נכסיו בעולם כל עוד לא ביצע מכירה בפועל, זאת ללא קשר להפסקת היותו תושב אנגליה.

במידה וביצע מכירה בפועל של נכסיו בשנת המס בה הפסיק להיות תושב אנגליה יחוייב במס רווח הון באנגליה, אלא אם לא היה בגדר תושב במשך ארבע שנות מס במהלך שבע שנות המס שקדמו לעזיבתו את אנגליה. יחד עם זאת, במידה והפרט ביצע את המכירה בשנת המס שלאחר שנת המס בה חדל להיות תושב אנגליה לא יחוייב הפרט ברווח הון באנגליה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.