גייטס זכה לתואר ד"ר של כבוד מהרווארד וקרא לסטודנטים להילחם בעוני וברעב ברחבי העולם

בעזרת המיחשוב, האינטרנט והישגי הביו-טכנולוגיה, מקווה גייטס, ניתן יהיה להתחיל לפתור את הבעיות המורכבות של העוני והתחלואה, ולשפר את איכות החיים

33 שנים לאחר שנשר מהקולג' והקים את חברת מיקרוסופט, שב ביל גייטס בשבוע שעבר לאוניברסיטת הרווארד כדי לקבל תואר כבוד. "חיכיתי למעלה מ-30 שנים כדי להגיד את זה: 'אבא, תמיד אמרתי לך שיום אחד עוד אחזור להרווארד כדי לקבל את התואר'", אמר גייטס לקול צחוקו של הקהל. גייטס זכה בתואר דוקטור של כבוד למשפטים. גייטס כבר צבר תארי דוקטור של כבוד מאוניברסיטאות נוספות ברחבי העולם, ובחודש אפריל האחרון, למשל, קיבל תואר כזה מאוניברסיטת טסינגואה בסין.

כשהגיע הסטודנט הצעיר ביל גייטס לאוניברסיטת הרווארד, בשנת 1973, הוא התלבט באיזה מסלול לימודים לבחור, אך לא היה לו שום ספק באשר לאהבתו לתוכנה. הוא פרש מהרווארד במהלך הלימודים לתואר הראשון, כדי להקדיש את מלוא זמנו לחברת הסטרט אפ שלו - מיקרוסופט - אותה הקים ביחד עם חבר הילדות שלו, פול אלן.

גייטס סיפר כיצד עודד את חברו מספסל הלימודים בהרווארד, סטיב באלמר, כיום מנכ"ל מיקרוסופט, לפרוש מבית הספר למינהל עסקים ולהצטרף לחברה שהעסיקה אז רק 50 עובדים. "יש לי השפעה רעה", אמר יו"ר מיקרוסופט. "משום כך הוזמנתי להרצות בפניכם רק לאחר שסיימתם את לימודיכם. אילו הייתם שומעים אותי בשלב מוקדם יותר, חלק מכם לא היה כאן היום".

גייטס נזכר בערגה גם בתנאי המחיה בהרווארד, וסיפר שהמעונות היו מקום מגורים נפלא. "היו שם יותר בנות, ומרבית הבנים היו אנשי מדע ומתמטיקאים", אמר גייטס בחיוך. "תנאים אלה העניקו לי לכאורה סיכויים מצוינים, אתם מבינים למה אני מתכוון. ובכל זאת, למדתי אז לקח מר - העובדה שהסיכויים עמך, אינה מבטיחה בהכרח הצלחה".

אולם, למרות האנקדוטות המשעשעות, את מרבית נאומו, שנמשך 25 דקות, הקדיש גייטס לעוני ולתחלואה בעולם, ולניסיונות לעודד אנשים נוספים להשקיע מאמצים כדי לפתור בעיות אלה. "כשפרשתי מהרווארד, לא היה לי מושג קלוש על היעדר השוויון בעולם" אמר גייטס. "לקח לי שנים לגלות את המצב הקשה במדינות המתפתחות".

גייטס מעביר כיום את המשימות של הניהול השוטף במיקרוסופט על מנת להקדיש זמן רב יותר לעבודה בהתנדבות בקרן על שם ביל ומלינדה גייטס. העברת הסמכויות החלה ביוני 2006 והשלמתה צפויה ביולי 2008.

"ההישגים של האנושות אינם נמדדים בהמצאות, אלא באופן בו הן מיושמות כדי להפחית את חוסר השוויון" אמר גייטס. לדבריו, יש לפתח "קפיטליזם יצירתי יותר" שינתב את כוחות השוק לטובת אלו שלא שפר עליהם גורלם. "מי שמאמינים שכל בני האדם שווים, יזדעזעו לגלות עד כמה החיים של חלק מבני האדם נתפסים כזולים".

גייטס סיפר על התסכול שחש כשהשתתף בפאנל שעסק בבריאות בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, שווייץ, לפני מספר שנים. "זה היה כל כך משעמם, עד שלא יכולתי לשאת את זה יותר", אמר גייטס. הניגוד היה חריף במיוחד בהשוואה לאירועי ההשקה של מיקרוסופט, בהם כולם מתלהבים מהשקה של גרסה 13 של תוכנה כלשהי. "אני שמח מאוד שאנשים מתלהבים מתוכנות. מדוע, אם כך, אי אפשר להלהיב אותם כשמדובר בהצלת חיים"?

לטענת גייטס, הבעיה אינה חוסר אכפתיות ביחס למחלות, אלא חוסר יכולת להתמודד עמן. "אפילו בעידן האינטרנט, בו אפשר להתעדכן בחדשות 24 שעות ביממה, עדיין קשה להמחיש את הבעיה", אמר גייטס. בעזרת המיחשוב, האינטרנט והישגי הביו-טכנולוגיה, מקווה גייטס, ניתן יהיה להתחיל לפתור את הבעיות המורכבות של העוני והתחלואה, ולשפר את איכות החיים.

גייטס קרא לבוגרים ולאנשי האקדמיה של הרווארד להשקיע משאבים רבים יותר בהתמודדות עם הבעיות, ולוודא שהסטודנטים שיוצאים מהאוניברסיטה ידעו על העוני, הרעב והמחלות שגובות את חייהם של מיליוני ילדים. הוא קרא לכל סטודנט להתמחות בבעיה אחת, בין אם כקריירה ובין כתחביב צדדי. "אין להירתע מהמורכבות, יש לפעול בצורה אקטיבית כנגד חוסר השוויון. זו תהיה אחת החוויות הגדולות של חייכם", אמר גייטס.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה

אדיר בן עמי |

הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע. 

המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק

הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.

ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה. 

בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.

בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.

בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.