נדל"ן בבני ברק: במרחק נגיעה אבל זול יותר

בניגוד לערים שסביב לה בני ברק שומרת על יציבות לאורך השנים, עם מחירים זולים יותר, וביקושים של תושבי חוץ חרדים שרוכשים דירות בעיר. ההיצע, מגיע בעיקר מהתושבים החילונים שנודדים לערים הסמוכות
דותן לוי |

שוק הדירות בבני ברק אינו שוק רגיל. שיטות השיווק שנכונות לכל עיר אחרת לא יעבדו בבני ברק ולהיפך. ההתמודדות עם המגזר החרדי מחייבת ידע והבנה וסוכנויות גדולות שנפתחו בעבר בעיר קיפלו את משרדיהם חזרה למחוזות מוכרים יותר לאחר שנחלו כישלונות במכירות למגזר. לדברי אברהם גליקסון, מתווך דירות חרדי, בניגוד לערים אחרות השוק בבני ברק שומר על יציבות לאורך השנים. מרבית הנכסים נימכרים סביב הרמות של 200-300 אלף דולר לדירה, אך ניתן למצוא בעיר גם נכסים יקרים יותר שמגיעים עד למיליון דולר. "העיר עוברת שינויים" אומר גליקסון. אוכלוסיה חילונית עוברת לערים סמוכות כמו פתח תקווה וגבעת שמואל, ושכונות נוספות מקבלות את הציביון חרדי. הרחובות בהם נרשמת התחלופה הגבוהה ביותר הם: יהודה הנשיא, יונה מוהליבר, וחנה סנש. בין האוכלוסיות שזורמות לעיר, תושבי חוץ חרדים שילדיהם לומדים בישיבות בעיר, או התחתנו עם תושבי בני ברק והוריהם מחפשים את קרבתם. גליקסון הוסיף, כי תוכניות פיתוח בעיר ובאזורים הסמוכים לה יעלו להערכתו את ערך הדירות בשנים הקרובות. כביש חדש שמחבר את רחוב אבא הלל לאזור קרית אריה בפתח תקווה, בנוסף לבניית הרכבת הקלה שצפויה להתחיל לפעול תוך מספר שנים יצרו אפשרויות תעסוקה חדשות ויורידות את עומסי התחבורה מרחוב ז'בוטינסקי המרכזי. עסקאות תיווך גליקסון - ברחוב חלמיש בבניני קרית משה (על גבול ר"ג) דירת 5 דחרים קומה ד' עם מעלית וחניה נמכרה ב-200 אלף דולר. - ברחוב זוננפלד דירת 4 חדרים בקומה ב' עם מעלית נמכרה ב-220 אלף דולר. - ברחוב בירנבוים דירת 4 חדרים קומה ד' עם מעלית נמכרה ב-235 אלף דולר. - ברחוב מתיתיהו דירת 5 חדרים בבניין חדש נמכרה ב-260 אלף דולר. עסקאות שנמסרו מבנק ירושלים - דירת 2 חדרים ברחוב בן פתחיה נמכרה ב-100 אלף דולר. - דירת 2 חדרים ברחוב בן שטח נמכרה ב-115 אלף דולר. - דירת 2.5 חדרים ברחוב ביאליק נמכרה ב-105 אלף דולר. - דירת 3 חדרים ברחוב נויפלד נמכרה ב-122 אלף דולר. - דירת 3 חדרים ברחוב נויפלד נמכרה ב-110 אלף דולר. - דירת 3.5 חדרים ברחוב רבי מאיר נמכרה ב-235 אלף דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי

האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק אמיר ירון

האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין. 


הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. 


הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.


להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:

• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.

• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

מס הכנסה
צילום: freepik

חשד לשחיתות חמורה ברשות המסים בנצרת: מיליוני שקלים הוזרמו במרמה לנישומים

כתבי אישום חמורים הוגשו נגד שני בכירים ברשות המסים ונגד שורת מתווכים, בגין הפעלת מנגנון הונאה מתוחכם שכלל שוחד, קבלת דבר במרמה ושיבוש הליכי חקירה. הנזק לקופת המדינה נאמד במיליוני שקלים, והחקירה צפויה להיחשף בפרטי פרטים בבית המשפט המחוזי בנוף הגליל

אדיר בן עמי |

פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה כתבי אישום חמורים נגד עובדי רשות המסים בנצרת, שמואשמים בהפעלת מערכת שחיתות מתוחכמת שגרמה לנזק של מיליוני שקלים. עורכי הדין רים סויד ונועם הירש הגישו את כתבי האישום נגד נג'וד אבו ליל ואסעד אבו שהואן, שכיהנו בתפקידים בכירים במשרד, לצד רואה החשבון מאמון חמוד שמואשם בסיוע לשיבוש החקירה.


אבו ליל, בת 48, שהייתה ראש ענף במחלקת השירות, מואשמת בהפעלת מנגנון הונאה שבמסגרתו פתחה וקלטה תיקים ברשות המסים בניגוד לנהלים הקיימים. במסגרת הסכמים עם מתווכים, היא קיבלה בין 40% ל-80% מסכומי החזרי המס הבלתי חוקיים שהעבירה לנישומים. בסך הכל זרמו 880 אלף שקל לנישומים במרמה, מתוכם 340 אלף שקל הגיעו ישירות לכיסה של אבו ליל כשוחד.


המתווכים שפעלו עם אבו ליל הם מוניר זבן בן 53, בעל חנות צעצועים הידוע בקהילתו כ"שייח'", אמין אסדי בן 64 שעובד כמנהל חשבונות, ומחמוד עראבי בן 60 הפועל כרתך צנרת. הם קיבלו תשלומים ממשלמי המסים שהפנו אליהם ושילמו מתוך הכסף גם לאבו ליל. כתבי האישום נגדם הוגשו לבית משפט השלום בחיפה.


אבו שהואן, בן 63, שניהל את ענף השכירים, מואשם במימדי מרמה רחבים עוד יותר. הוא הזין מידע כוזב במערכות רשות המסים עבור כ-160 נישומים שונים, כולל נתונים פיקטיביים על שכר, ניכויי מס במקור ותרומות שלא ניתנו בפועל. פעולותיו הביאו להעברת כ-4 מיליון שקל בהחזרי מס, מתוכם 1.6 מיליון שקל שהתקבלו במרמה מוחלטת.


כאשר נודע לאבו שהואן על ביקורת פנימית שמתקיימת ברשות המסים, הוא פנה לרואה החשבון מאמון חמוד בן 56 וביקש את עזרתו בשיבוש ההליכים. חמוד, שייצג נישומים בפני מס הכנסה, התקשר בהוראת אבו שהואן לנישומים שקיבלו החזרי מס במרמה והדריך אותם כיצד לתת תשובות כוזבות אם ייחקרו על ידי הרשויות.