"למרות הקסאם, לא נסרב לשירות מילואים"

מילואימניקים משדרות, שחתמו על עצומה לרה"מ, הבהירו ל-nrg כי המכתב ששלחו לא נועד להצהיר על סרבנות אלא להסביר את הקושי אליו הם נקלעו. "דיברנו על מצוקה ופרסמו סרבנות", אמרו
מעריב NRG |

"לא הסכמנו לחתום על סרבנות, רק ביקשנו ערבות הדדית" – כך טוענים מילואימניקים משדרות, שהבוקר פורסם כי שלחו לראש הממשלה מכתב בו נטען שהם מסרבים להתגייס כל עוד הם אינם מקבלים הבטחה שעירם תזכה להגנה מפני הקסאמים. בשיחה עם nrg מעריב טוענים שניים מהחתומים על העצומה כי דבריהם כפי שפורסמו ב"ידיעות אחרונות" הוצאו מהקשרם, וכי כל כוונתם היתה לתאר את הקושי בביצוע שירות מילואים, שעה שמשפחותיהם סובלות מירי הרקטות הבלתי פוסק. "אנחנו מנסים להסביר את המצוקה – ומדברים איתנו על סרבנות", אמר אחד מהם בתקיפות. "זו בושה".

על המכתב חתומים כ-100 תושבי שדרות ויישובי עוטף עזה המשרתים במילואים, שרובם אף גוייסו למלחמת לבנון השנייה. "בקיץ האחרון גוייסנו למלחמה בצפון ויצאנו מתוך תחושת ערבות הדדית, חובה לאומית ושותפות גורל עם תושבי הצפון", כתבו המילואימניקים. "אנו חשים שערבות זו מופרת בשדרות וביישובי עוטף עזה, על-ידי ממשלת ישראל".

הם הוסיפו כי "לאור המצב הקיים, כאשר דמנו מופקר ויקירנו נמצאים בחזית ללא הגנה וללא תקווה, מוצאים אנו את עצמנו מתקשים לצאת לשירות מילואים ולהגן על שאר תושבי המדינה". חיילי המילואים משדרות הביעו במכתב דרישה כי המדינה תגייס את משאביה, כדי להשיב את הביטחון ליישובים מוכי הקסאמים.

בעקבות ההד התקשורתי לו זכה המכתב, ביקשו רס"ל (במיל') חיים סאסי, בן 34, וסרן (במיל') אדי עזרן, בן 39, להבהיר בכל תוקף כי הם וחבריהם החתומים על העצומה שנשלחה לאולמרט, אינם מסרבים לשרת במילואים. לדבריהם, בנוסח הסופי של המכתב ציינו כי הם מתקשים לשרת במילואים, כל עוד מפקירים את ילדי שדרות, אך לא הוזכרה כלל המילה סרבנות.

סאסי, שנמנה על מנסחי המכתב, הדגיש עוד כי הדברים שפורסמו הינם רק בבחינת טיוטה, ולא הנוסח הרשמי שנשלח לאולמרט. לדבריו, הדברים נכתבו כיוון שהוא וחבריו התקשו לצאת לשירות מילואים ולהשאיר את ילדיהם ללא הגנה מאיום הרקטות.

הוא ביקש להבהיר כי בשום אופן לא מדובר בסירוב לשרת במילואים. "במטה לביטחון שדרות התקבלה החלטה לעשות עצומת מילואים שמאחדת את כולם: שמאלנים, ימנים, דתיים", הסביר ל-nrg מעריב. לדברי סאסי, העצומה הראשונית אכן נוסחה כסירוב לשירות מילואים, אך הוא וחבריו לא חתמו עליה, והעדיפו למצוא נוסח שיתאים לכולם, כזה שקורא להתחברות לשדרות - ולא להתנתקות.

"הבהרנו לכתב שיהיה ברור שזו לא סרבנות, זה היה תנאי לכתבה", הוא הסביר בהתייחסו לפרסום הנוסח הבלתי מדויק לדבריו. "אנחנו קראנו להתחברות והוא קרא להיפרדות, ואני באופן אישי שוקל להגיש תביעת דיבה".

עזרן היה אף יותר חריף, והדגיש כי הפרסום על סרבנות הינו בריחה מהמשמעות האמיתית של המכתב. "אני מרגיש שהציניות משתלטת", אמר ל-nrg מעריב. "חרב עליי עולמי, אני לא יכול לישון בבית עם המשפחה שלי בשקט. אבל הציניות משתלטת - כשאנו מנסים להסביר את המצוקה, מדברים איתנו על סרבנות. הדיבור על סרבנות הוא ציני, זאת בושה. אף אחד לא שומע את המצוקה.

"אני לא סרבן, אני לא רוצה להיות סרבן. אני מצפה מאנשים לקרוא את המכתב ולהבין את המצוקה. האמירה כאן היא אמירה לעם, אלה המנהיגים שאנחנו בחרנו. אנחנו משמידים את עצמנו, אין עשייה, אין תכנית מוגדרת, אין אנשי מקצוע מוגדרים, מיליונים נשפכו על עוטף עזה. יש כאן מחדל, מנהלים אותנו כמו שניהלו את המלחמה האחרונה".

סאסי הסביר כי הקריאה שלו ושל חבריו היא להתחברות ולהכרה, ונועדה להחזיר את הערבות ההדדית. "אנחנו קוראים לחברים שלנו - בואו תחלצו אותנו", אמר. "אנחנו חילצנו תחת אש כלוחמים, והם יבואו ויחלצו אותנו. פלוגות המילואים שלנו יבואו לחזק אותנו. אנו גם קוראים לציבור - כל ישראל ערבים זה לזה - תהיו ערבים לשדרות. זו לא מדינה של אף אחד אחר, אכפת לנו, אל תשאירו אותנו לבד.

"תבינו את המצוקה, תצעקו את הצעקה", הוא מבקש. "שתבוא הממשלה ותגיד שהיא ערבה לנו. שלא יצאו עד שיימצא פיתרון. אין לנו תקווה - מה אני אגיד לבן שלי? מתי זה ייגמר?". סאסי מספר כי הוא מזה שבע שנים שוכר דירה בשדרות, ובינתיים מתכוון להישאר למרות המצב. "אני מרגיש פה חייל, שליח, המוצב האחרון של הציונות. אם אני עוזב פה אני בוגד במערכה", תיאר. "המשפחה לוחצת לעזוב, ואנו מסבירים להם שכמו שיצאנו למלחמה תחת סיכון - אנחנו נשארים כאן. אבל היום – אנו כבר מתקשים למצוא מה להגיד".

סאסי וחבריו אינם מתיימרים להציע פתרונות, מדגישים כי אינם מומחים גדולים בביטחון, וזורקים את הכפפה לעבר היושבים בממשלה. "הטנקים שהיו נתנו את התחושה שמחזירים להם", טוען סאסי. "גם למחוק את עזה זה לא פיתרון, תעשו משהו - חומת מגן או שלום, מה שצריך לעשות". עזרן מסביר כי יש צורך ללמוד מההיסטוריה. "אנחנו רוצים לחזור לצבא הישן שחונכנו על פיו, הצבא שלא מפקיר שבויים בשטח, שמגן על כל שטח מדינת ישראל ועל כל תושבי מדינת ישראל", אמר.

עזרן טוען כי המצב ברצועה ניתן לפתרון ממש כמו המלחמה בצפון. "בצפון הגיעו להחלטה שהעולם יתערב, יחסמו את הגבול וירחיקו את החיזבאללה", אמר. הוא קרא למנהיגים ללחוץ על הקהילה הבינלאומית להביא לרגיעה: "תגידו לעולם -‏ קחו אחריות על מה שקורה בעזה, תעצרו את הטרור, את איסוף הנשק, את החמאס. למה ישראל צריכה להגיע למלחמה? למה אנחנו צריכים להרוג עוד 200 איש, עוד אזרחים, אם אפשר לפתור את הדברים באופן שהם נפתרו בצפון?".

ואילו ראש המטה לביטחון שדרות, אלון דוידי, שעל-פי הדיווחים לקח חלק בשליחת המכתב, הבהיר כי מעולם לא חתם עליו. "אצלנו אין מושג של סרבנות, והנושא הזה כלל לא עלה", מסר. "מדובר בקצינים שחושבים שהגיע הזמן לצאת למבצע 'חומת מגן 2' בעזה, והם חשים כי אם בסופו של דבר לא יהיה מבצע כזה - הם יתקשו ללכת למילואים".

לאתר NRG מעריב

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
מסים

"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"

הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור

רן קידר |

מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים. 

הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".

אתה רציני?

"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד". 

כמה מס?

"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".

המון. אין משהו לעשות?

 "חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".


שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
מסים

"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"

הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור

רן קידר |

מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים. 

הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".

אתה רציני?

"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד". 

כמה מס?

"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".

המון. אין משהו לעשות?

 "חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".