קמור: הכנסות שצמחו ב-4% הקפיצו הרווח ב-108%

ברבעון הראשון של השנה רשמה יבואנית הרכב הכנסות של 178 מליון שקל ורווח של 22.8 מיליון שקל
שי פאוזנר |

יבואנית הרכב, קמור פרסמה היום את תוצאות הרבעון הראשון לשנת 2007 עם הכנסות שצמחו בכ-4% והסתכמו בכ-178 מיליון שקל, לעומת כ- 171 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע בעיקר מעלייה במספר מסירות הרכבים בבולגריה, מגידול בהכנסות ממגזר הספנות ומעלייה בהכנסות מפעילות הנדל"ן המניב.

הרווח הנקי של החברה צמח ברבעון בכ-108% והסתכם ב-22.8 מיליון שקל, לעומת כ- 11 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח הגולמי ברבעון גדל בכ-21.7% והסתכם בכ-37 מיליון שקל, שיעור של כ-20.7% מהמחזור לעומת סך של כ- 30 מיליון שקל, שיעור של כ-17.7% ברבעון המקביל אשתקד. הגידול ברווח הגולמי ובשיעורו מהמחזור נובע מגידול בהכנסות מתחום הספנות כתוצאה מרכישת שתי אוניות והחכרתן בתעריפים גבוהים יותר, מהתחלת פעילות השכרת נכסי הנדל"ן באירופה ומגידול בהכנסות ממכירת רכבים בבולגריה.

הרווח התפעולי שלה גדל בכ-21.2% והסתכם בכ-19 מיליון שקל, שיעור של כ- 10.8% מהמחזור, לעומת סך של כ-16 מיליון שקל, שיעור של כ-9.2% ברבעון המקביל אשתקד. עיקר הגידול נובע מפעילות מגזר הספנות והנדל"ן.

תזרים המזומנים מפעילת שוטפת הסתכם בכ-2 מיליון שקל, לעומת תזרים מזומנים בסך של כ-15 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון בתזרים המזומנים נובע מירידה בהתחייבויות לספקים כתוצאה מהקטנת החוב בישראל ליצרן המכוניות.

הדוח הוא הזדמונת לסקירה מעניינת של פעילות קמור בחודשים שעברו מתחילת 2007.

בינואר השנה חתמה קמור השקעות, באמצעות חברה בת ליברית, על הסכם למכירת אוניה מסוג צובר (Bulk Carrier) בת כ-28,000 טון משנת ייצור 1983. סך תמורת המכירה הסתכם לכ-8.5 מיליון דולר (כ-35.9 מיליון שקל). חלקה של החברה ברווח הסתכם בכ-3 מיליון דולר (כ-12.5 מיליון שקל).

בינואר היא חתמה גם הסכם עם אנטר הולדינגס , לפיו העמידה קמור הלוואה בסך כולל 75 מיליון שקל לצורך מימון חלק מהתמורה לרכישת 50.01% מהון המניות של וורלד גרופ ואופציות לרכישת מניות וורלד גרופ. ההלוואה הוענקה לתקופה של 8 חודשים ממועד העמדתה, והיא צמודה למדד ונושאת ריבית לתקופה זו בשיעור של כ-13%, ביום 27 במאי 2007 נפרעה ההלוואה במלואה.

בפברואר השנה התקשרה חברת Kamor Bulgaria Ltd, בהסכם עם קרן השקעות של בנק רוטשילד בצרפת, להקמת מיזם משותף לאיתור קרקעות בבולגריה ולפיתוח ושיווק של פרוייקטי נדל"ן מסחריים, מרכזים לוגיסטיים ו-Power Centers. במרס השנה, הנפיקה החברה סך של 50 מיליון שקל ע"נ אגרות חוב (סדרה ה') נוספות למשקיעים מוסדיים.

כמו כן, במרס השנה החליט דירקטוריון החברה על חלוקת דיבידנד במזומן בסכום כולל של כ-30 מיליון שקל, חלוקת הדיבידנד בוצעה ביום 30 באפריל 2007.

מאז סיום הרבעון, באפריל רכשה קמור אירופה, בניין משרדים בעיר בנשהיים שבגרמניה בתמורה לסך של כ-19.5 מיליון אירו (כ-108 מיליון שקל), כולל הוצאות עסקה שונות. דמי השכירות השנתיים עומדים על סך של כ-1.2 מיליון אירו (כ-6.6 מיליון שקל). באפריל רכשה חברת הבת שלה, קמור אירופה, באמצעות חברה בת זרה בבעלותה המלאה, 20% מזכויות בנכס מניב בעיר פרנקפורט שבגרמניה. בכ-200 מיליון אירו (כ-1.1 מיליארד שקל), ובנוסף הוצאות נלוות בסך של כ-17 מיליון אירו (כ-94 מיליון שקל). סה"כ ההון העצמי הנדרש לעסקה הינו כ-16.7 מיליון אירו (כ-92.3 מיליון שקל), וחלקה של קמור אירופה (20%) הינו כ-3.4 מיליון אירו (כ-18.8 מיליון שקל).

באפריל חתמה קמור השקעות, באמצעות חברה בת ליברית, המוחזקת ב-50% על ידי החברה, על זיכרון דברים לרכישת אוניה מסוג צובר (Bulk Carrier) בת כ-53 אלפי טון משנת ייצור 2004. עלות האוניה 52.8 מיליון דולר (כ-213 מיליון שקל). האוניה הועברה לבעלות החברה החל מה – 17.5.07 והוחכרה לתקופה של 5 שנים החל מה- 18.5.07.

דן ברנר יו"ר הדירקטוריון ומנכ"ל קמור מסר: "הרבעון הראשון השנה התאפיין בהמשך צמיחה חזקה בכל מגזרי הפעילות בקבוצה וברווחיותה. היקף מכירות הרכב בבולגריה, גדל משמעותית, גידול שלווה ברווחיות תפעולית גבוהה. גם במגזר הצמיגים הצגנו רווחיות תפעולית עם סיום המעבר למרכז הלוגיסטי החדש המאחד את פעילות האחסון וההפצה.

"במגזר הספנות, רכשנו השנה אוניה בכ-53 מיליון דולרף, יחד עם שתפנו ומכרנו אונייה וותיקה ברווח נאה. חידוש והצערת צי האוניות מהווה נדבך משמעותי באסטרטגיה שלנו, הרכישות האחרונות מאפשרות לנו להגדיל את הכנסותינו מהחכרת אוניות ולהציג שיעורי רווחיות גבוהים. אנו נמשיך להגדיל ולחדש את צי האוניות ותרים אחר הזדמנויות עסקיות חדשות בהתאם לתוכנית האסטרטגית שלנו בענף הספנות".

ברנר סיכם: "בנוסף, ביצענו בתקופה האחרונה מספר רכישות של נכסים מניבים איכותיים באירופה יחד עם שותפים, בהיקף כולל של כ- 1.3 מיליארד שקל שחלקה של החברה בהם הינו 300 מיליון שקל. הנדל"ן המניב באירופה מהווה תחום פעילות משמעותי בחברה ותרם כ- 5.7 מיליון שקל לשורת ההכנסות ברבעון הראשון. הרכישות החדשות מגדילות את מצבת הנכסים האיכותיים והיציבים שלנו בגרמניה ושוויץ ואנו ממשיכים ופועלים לאיתור נכסים מניבים באירופה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).