שלי יחימוביץ': רצוי שנתערב במינוי מנכ"ל לחדשות

כך אמרה היום (ב') חה"כ מהעבודה בדיון שיזמה בנושא מינוי מנכ"ל לחברת החדשות של ערוץ 2 לאחר שהביעה התנגדותה למינויו של רפי גינת לתפקיד; העיתונאי מיקי רוזנטל: "הרגולטור התכופף בפני בעלי ההון"
אפרת אדיר |

סוגיית מינוי מנכ"ל לחברת החדשות של ערוץ 2 במקומו של שלום קיטל, מסתעפת. לאחר התנגדותה של חה"כ שלי יחימוביץ' (עבודה) למינויו של רפי גינת והתערבותה בנושא, יזמה היום (ב') חה"כ דיון בוועדת הכלכלה.

בפתח הדיון אמרה יחימוביץ' כי ביקשה לקיים את הדיון בוועדה לפני העתירה לבג"צ, שכן בית המשפט העליון קבע כי ההחלטה הפיכה. "מפאת כבודו של בית המשפט העליון, אני מבקשת כי לא תתקבלנה החלטות על-ידי הוועדה .יש לי תחושה ואף ידיעה שחוק הרשות השנייה נרמס ברגל גסה. המחוקק התכוון שבהענקת הזיכיונות לבעלי ההון יתקיים חיץ ברור בין הרצון שלהם לזכותו של הציבור", אמרה יחימוביץ' והוסיפה "מינוי מנכ"ל לחברת החדשות הוא למעשה מנוי של עורך ראשי של התוכן המשודר ומדובר בכלי התקשורת החשוב ביותר הפועל כיום".

עוד התנגדה יחימוביץ' להחלטה להדיח את יצחק ליבני ועו"ד רות בן-ארי, נציגי הציבור מטעם מועצת הרשות השניה, ולו בשל ההתנגדות שהביעו השניים למינוי של רפי גינת, שהיה מקובל בקרב הזכיינים. "היו מועמדים ראויים ונציגי הציבור אמרו כי האיש הזה (רפי גינת - א"א) שבעלי ההון חפצים ביקרו אינו מספיק ראוי ויש טובים ממנו. ואז נרמז להם והועברו להם מסרים שאם הם לא יתמכו במועמד של בעלי ההון הם יודחו. משכו את הזמן בכוונה תוך שהם משדרים לנציגי הציבור שאם הם לא יתכופפו הם פשוט לא יהיו, וזה מה שקרה בפועל בתהליך אלים וכוחני".

על התערבותה הפוליטית בנושא אמרה יחימוביץ': "טענו כלפיי כי לא ייתכן שפוליטיקאים יתערבו במינוי ואני חושבת שזה רצוי ואקוטי שכן נתערב. אנחנו ממונים על ביצוע ופיקוח על הרשות השנייה ואסור לנו לפחד מהאיומים האלו".

טומי לפיד חיזק את דבריה של יחימוביץ' ואמר: "אין לי שום דבר נגד רפי גינת. הוא עיתונאי מעולה ואני זה שמיניתי אותו לעורך כולבוטק. מה שמדאיג אותי מאוד זה קפיטליזם דורסני. נכון הוא שבעלי המאה הם בעלי הדעה, אבל אסור לבעלי ההון לנצל פרצה בחוק .מעניין אותי כיצד ובאילו נימוקים שכנעו את רונית דאבוש (יו"ר הרשות השניה - א"א) לשנות את עמדתה ולעבור להיות נגד נציגי הציבור? . זו בעיה שצריך לבדוק".

לפיד אף הוסיף ומחה נגד החלפתו של יצחק ליבני שנעשתה "אך ורק כדי לאפשר לבעלים למנות את מי שהם רוצים", כך לדבריו.

הרגולטור התכופף בפני בעלי ההון

ח"כ דב חנין (חד"ש) הציע, כי בית המשפט העליון יבחן את השאלות המשפטיות וועדת הכלכלה תיבחן את השאלות הציבוריות. "אנו מדברים על תפקיד שקובע את סדר היום הציבורי. התהליך שהתחיל פה מאיים על הפלורליזם של מערכת התקשורת".

גם עו"ד גלעד ברנע הביע עמדה זהה ואמר: "יש פה מצב מסוכן שבו ניסו להלך אימים על חברי כנסת שלא ידחפו ידם לקלחת. אם חברי הכנסת לא היו עותרים לבג"צ - אף אחד לא היה עושה זאת, כי יש פה גורמים מאוד חזקים שמפחדים להתמודד מולם. לא נעשה הליך איתור או ועדת חיפוש במינוי נציגי הציבור החדשים, הכול נעשה במחטף".

העיתונאי מיקי רוזנטל שאף עובד בחברת החדשות, ביקש להופיע בפני הוועדה ואמר דברים שאינם משתמעים לשני פנים: "אני עלול להיפגע מעצם הגעתי לדיון כי אני מתפרנס מחברת החדשות, אבל הדברים מאוד משמעותיים ולכן ביקשתי להופיע בפני הוועדה. יש זירה ציבורית שבה יש הרבה מאוד שחקנים. יש שחקן משמעותי מאוד - התקשורת שאינה כפופה לכלום ויש סכנה של ממש לעריצות של התקשורת. במבנה התקשורתי יש את ערוץ 2 שהוא מורכב מתקשורת פרטית עם השגחה ציבורית וההשגחה הציבורית אינה מתפקדת בעיקר בנושאי החדשות. עתה, זה הגיע לשלב קריטי - אלא עם נעצור את זה. השתלשלות העניינים מוכיחה שהרגולטור התכופף בפני בעלי ההון".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי

רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים



צלי אהרון |

רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי. 

הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים. 

תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.

איך זה יתבצע?

הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית. 

במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.

רשות המסים
צילום: רשות המסים

רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי

רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים



צלי אהרון |

רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי. 

הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים. 

תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.

איך זה יתבצע?

הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית. 

במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.