חשיפה: יעילות כלכלית על חשבון רפואית בביה"ח שיבא

ניהול ביה"ח איננו עסק פשוט, למעשה איננו עסק בכלל. גוף שאמון על בריאות הציבור אסור ששיקוליו יהיו במונחים של רווח והפסד
סיון איזסקו |

אם קרה לכם שאתם או קרובכם נאלץ להתאשפז בביה"ח, אתם בוודאי מכירים את זה שמגיע שלב ההחלמה שבו המאושפז חש בטוב ומרגיש, כי הגיע העת לשוב הביתה. אלא שפרק הזמן שמתחיל מההחלמה ומסתיים בעת השחרור מביה"ח, זהו פרק הזמן שביה"ח מתחיל להרוויח על חשבון משרד הבריאות, שכן הטיפול בכם מסתכם בשלב הזה בשלוש ארוחות, בדיקת לחץ דם ומדידת חום, בעוד שבית החולים ממשיך להיות מתוקצב על "יום אשפוז" נוסף.

היינו רוצים להאמין שביה"ח יפעל משיקולים רפואיים גרידא ולא יחזיק חולים, שאינם זקוקים להשגחה נוספת, לשווא, שכן הצפיפות במסדרונותיו לא תורמת למלחמה בחיידקים העמידים ובטח שלא מגבירה את תשומת ליבם של הרופאים לחולים שבאמת זקוקים להשגחה מקרוב.

מספרים על מחלקה פנימית ה' בבית החולים תל-השומר, שהיא מחלקה מעולה. יוצאת דופן. מספרים שצוות הרופאים במחלקה פועל משיקולים רפואיים גרידא. במחלקה יש גם הקפדה על המשמעת, הניקיון וההיגיינה, ובזכות הקפדה זו החולים אינם סובלים מהחיידקים האלימים התוקפים לעתים לא נדירות חולים במחלקות אחרות. שעורי ההצלחה בהחייאה גבוהים במיוחד, ומשום כך חולים רבים הנזקקים להנשמה מופנים למחלקה זו.

הטיפול בחולה מצטיין בשקיפותו. בני המשפחה יכולים לדעת בכל עת את כל הנתונים הנוגעים למצבו הפיזי של כל חולה ולטיפול שהוא מקבל. שאלות של החולה ושל בני המשפחה המודאגים נענות על ידי הרופאים המטפלים ברצון ובמאור פנים.

למחלקה יש רק "חסרון" אחד - היא יעילה. משום כך, חולים אינם מאושפזים בה למעלה מכפי הצורך. כאמור, ככל שחולה מאושפז יותר זמן, כך הוא הופך לזול יותר לבית החולים (אף כי יקר, לעתים ללא הצדקה, למערכת הבריאות). מאחר שבית החולים מקבל אותו סכום עבור כל יום אשפוז, והימים הראשונים של האשפוז הם סטטיסטית יקרים בהרבה מהימים הבאים אחריהם, יש לבית החולים אינטרס שהחולה יהיה מאושפז יותר זמן מהדרוש במקום שיתקבל פציינט חדש (ויקר) במקומו.

כך יצא שדווקא אפיון מצוין זה של המחלקה הוא כנראה לצנינים בעיני הנהלת בית החולים, אשר - כך נראה, החליטה לשים קץ לתופעה הנפלאה, הכמעט פלאית במקומותינו, המכונה פנימית ה'.

כנראה שהנהלת ביה"ח לא יכולה הייתה לומר לרופאי המחלקה שיעילות הרפואית לא מניבה לביה"ח רווחים ולכן איננה רצויה. עם זאת נראה, כי בהנהלת ביה"ח מצאו דרך מקורית ועקיפה להעביר את המסר - באמצעות תוכנית שיפוץ של המחלקות הפנימיות.

ממידע שהגיע ל-Bizportal עולה, כי המחלקה היעילה, מחלקה ה', תועבר ממקומה כדי שמחלקה אחרת, אשר תשופץ בינתיים, תתפוס את מקומה בבית החולים. בתקופת השיפוץ (של המחלקה האחרת, כזכור) שתארך לפחות ששה חודשים תועבר מחלקה ה' למקום שבו לא זו בלבד שאין סיכוי שתוכל להמשיך ולתפקד ביעילות, אלא שאף נשקפת ממנו סכנה פיזית ממשית לחולים, ללא נגישות ראויה של הצוות לחולים וללא מקום לרופאים לקבל את פני בני המשפחה ולדבר איתם על מצבו של יקירם.

משיחות סגורות, שהתקיימו בין Bizporatl לבין בכירים במערכת הבריאות עולה, כי לאף אחד אין ספק שהדרך בה בחרו מנהלי ביה"ח לבצע את השיפוץ במחלקה, דרך של פגיעה ברופאים ובמטופלים, נועד להעביר מסר חד וחלק – "יעילותכם אינה רצויה". מעבר לכך, החשש האמיתי הוא, כי רופאי המחלקות האחרות השוקלים להתייעל - יראו ויראו.

בעוד שהשאלה היא, כיצד נכנסים לבור נראית ברורה למדיי, השאלה כיצד יוצאים ממנו שונה בתכלית. השמועה אומרת שאין כלל כוונה שהמחלקה תשרוד את המעבר. אולי להנהלת בית החולים, או למשרד הבריאות, פתרונים?

דוברת המרכז הרפואי "שיבא" בחרה לנצל את זכות התגובה שהובטחה על מנת לספר לנו כמה בית החולים נפלא ונהדר ונראה, כי העדיפה להתעלם מהתמונה העגומה אותה הצגנו לעיל.

להלן ציטוט תגובתה: "כל המחלקות הפנימיות ב"שיבא", כמו גם מחלקות אחרות במרכז הרפואי, מובילות באיכות הרפואה הציבורית בישראל. המרכז הרפואי "שיבא" משקיע מחשבה רבה ומשאבים יקרים - מתקציבו-הוא ובעזרתם הנדיבה של תורמים - בסביבת הטיפול, האשפוז והביקור של החולים ובני משפחותיהם. במסגרת זו, נערך שיפוץ במחלקות הפנימיות, שנועד בין היתר למנוע את התופעה המבזה של חולים המאושפזים בפרוזדורים בחורף ובכלל, וכן לשפר (ר"ל) את סביבת העבודה של הצוות הרפואי.

"השיפוץ מתוכנן לפרטיו, כך שלא יפגע באיכות הטיפול והתנאים הפיזיים של המאושפזים. לכן, הוא נעשה באופן הדרגתי, ותוך העברת המאושפזים לאתרים חלופיים נאותים בביה"ח. שיקולי סדר המחלקות המשופצות, גודלן, תפוסתן ותפעולן בתקופת השיפוץ מהווים פועל יוצא של מטרה אחת בלבד: איכות הטיפול הכולל בחולים שאנו משרתים".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה רשמית, כי "משרד הבריאות בטוח כי שיפוץ מחלקות בבתי החולים אינו פוגע באיכות הטיפול הרפואי בחולים".

גורם בכיר במשרד הבריאות אמר ל-Bizportal, כי בתקופה אחרת הנושא הנ"ל היה זוכה לבדיקה מעמיקה של שר הבריאות, אלא שבתקופה שבה מתפרסם דוח וינוגרד קשה למצוא לכך פנאי בסדר יומו של השר.

על פניו, זהו נושא שאמור לעניין רק את החולים מבינינו או אלו שיש סיכוי שיאלצו להתאשפז במחלקה ה' בקרוב. אלא שמאחר שמדובר בבי"ח ממשלתי אותו מממנים כל אחד ואחת ממשלמי המסים - לכולנו יש עניין ביעילותו. התייעלות בבי"ח תותיר קופת מזומנים גדולה יותר במשרד הבריאות, קופה שתאפשר להכניס תרופות חדשות מצילות חיים לסל הבריאות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

מטוס קרב (דובר צהל)מטוס קרב (דובר צהל)

מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון

משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה

מנדי הניג |

מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל,  האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם. 

לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים.  רה-ארגון שם הוא קריטי.  

הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.

"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"

מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.  


ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".