SELL IN MAY AND GO AWAY
בכתבה זו טענו כי הסנטימנט השלילי הנובע מירידות השערים בבורסת סין והחששות מפני המשבר בשוק המשכנתאות בשוק האמריקאי גורר ירידות שערים לא מוצדקות בשווקי וול סטריט, ואכן מדד ה-s&p 500 תיקן לגמרי את מהלך הירידות של חודש פברואר ונסחר כיום ברמת ה-1468.47 הנקודות, הרמה הגבוה ביותר מזה כשש שנים ורחוקה 4% בלבד מרמת השיא של כל הזמנים (מרץ 2000).
יש לציין, כי מהלך העליות הואץ בשבועות האחרונים וזאת למרות החמרה בתנאי המקרו הבסיסיים ביניהם:
• צמיחה – ציפיות צמיחת התוצר לרבעון הראשון עודנו כלפי מטה מ-2.5% בחישוב שנתי ל-1.5%. הסיבה לעדכון כלפי מטה היא חלחולה של ההאטה לסקטור התעשייה, כפי שבא לידי ביטוי בירידה בהשקעות העסקיות.
• אינפלציה - מגמת התמתנות האינפלציה כפי שנחזתה בסוף שנה שעברה נעלמה. מדדי האינפלציה הגבוהים של החודשים האחרונים העלו את האינפלציה השנתית, כאשר שיעור השינוי השנתי של מדד הליבה של הוצאות הצרכנים (core pce) עומד כיום על 2.4% לעומת היעד הלא פורמאלי של הבנק שעומד על בין 2%-1%.
• ריבית – פרוטוקול ישיבת הפד האחרונה הדגיש את החששות האינפלציוניים במשק האמריקאי והפחית את הסתברות להורדת ריבית במהלך שנת 2007.
• רווחיות – הציפיות לשיעורי צמיחת רווחיות החברות לשנת 2007 עודכנו כלפי מטה ל-6.2%.
אמנם מהלך העליות בשבועות האחרונים נתמך בתקוות כי דיווחי החברות לרבעון הראשון של השנה יהיו טובים, כמו גם מעסקאות מיזוג חדשות במיליארדי דולרים ודבריו האופטימיים של אלן גרנספאן, לשעבר יו"ר הבנק הפדראלי, לפיהם חששותיו מהאפשרות למיתון בארה"ב התמתנו, אך אל לנו להתעלם מההשפעה העונתית של חודש אפריל הידוע כחודש החזק ביותר בשווקי וול סטריט.
אחד מהפתגמים העתיקים בבורסת וול סטריט הוא "sell in may and go away". מבדיקה היסטורית עולה כי במשך 50 השנים האחרונות רוב רווחי מדד ה-s&p 500 נצברו במהלך ששת החודשים נובמבר-אפריל, לעומת חודשי מאי-אוקטובר בהם כמעט ולא נצברו רווחים נטו. לדוגמא, בשנת 2004 מדד ה-s&p 500 ירד לקראת סוף חודש אפריל ועד אמצע אוקטובר לא עלה על הרמה בה נסחר ב-1 למאי, בשנת 2005 המדד החל לרדת בתחילת מרץ ועד אוקטובר לא צבר רווחים נטו ובשנה שעברה המדד החל לרדת בתחילת מאי וחזר לרמתו כשבוע לפני אוקטובר.
קשה מאד למצוא הסבר כלכלי לתופעה אך אין סיבה ממשית להילחם נגדה. אמנם, אנו סבורים עדיין כי מדד ה-s&p 500 מתומחר בצורה אטרקטיבית ולכן מעריכים כי עד סוף השנה מדד ה-s&p 500 יניב תשואה חיובית, אך מהלך העליות של השבועות האחרונים, יחד עם ההחמרה בתנאי המקרו וההשפעה העונתית של החודשים הקרובים בהחלט תומכים בתרחיש של מימושי רווחים בטווח הקצר.

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.
