הדולר נסחר בירידה של 0.26%; שערו היציג 4.211 שקל
היום, השקל מתחזק אל מול העיקריים. הדולר נסחר בירידה של 0.261% ושערו 4.211 לשקל. האירו נסחר בירידה של 0.16% לשער של 5.5373 לשקל. הזוג אירו/דולר נסחר בירידה של 0.15% ושערו 1.316 לדולר. מגאון טרייד נמסר, כי התאוששות הבורסה בימים האחרונים מחזירה את השקל למסלול העליות אל מול הדולר. השקל נסחר היום בטווחים צרים שבין 4.2085-4.220 לשקל. ניכר כי המשקיעים ממתינים לנתונים כלכליים שיפורסמו בארה"ב בימים הקרובים העשויים לרמוז לאן פני הכלכלה האמריקאית פונות, מה שייתן כיוון ברור יותר של הדולר במסחר אל מול המטבעות העיקריים. אתמול התחזק האירו במסחר אל מול הדולר לאור נתונים מאכזבים שפורסמו בארה"ב. דו"ח התעסוקה של ADP בארה"ב יצא בחצי גבוה מהמצופה במקביל לעדכון מטה של הנתון הקודם. מאוחר יותר פורסם ספר הבז' המודד את הפעילות הכלכלית בחלק מהמחוזות העיקריים בארה"ב. הדו"ח הראה כי החשש מאינפלציה עדיין קיים ולחצי המחירים במשק שונו באופן מועט וכן נתוני הדיור נותרו חלשים, מה שעשוי לרמוז על אפשרות להורדת ריבית לקראת סוף השנה. הנתונים הללו חיזקו את האירו אל מול הדולר ב-70 נק' עד לרמה של 1.3185 לדולר. היום נסחר הזוג אירו-דולר סביב הרמה של 1.3150 לדולר, לאחר החלטת הבנק המרכזי בגוש האירו על העלאת הריבית ב-0.25% כצפוי לרמה של 3.75%. המשקיעים יעקבו אחרי נאומו של טרישה, נגיד הבנק המרכזי, מדבריו ינסו לדלות רמזים לגבי עתיד הריבית בגוש. בארה"ב יפורסמו היום תביעות מחוסרי עבודה כאשר הצפי לירידה לרמה של 330 אלף. הזהב ממשיך להתחזק ונסחר אתמול סביב הרמה של 653 דולר לאונקיה, לאחר שבורסות העולם חזרו למסלול של עליות. היום ממשיך הזהב ומתחזק ונסחר סביב הרמה של 655 דולר לאונקיה. הנפט התחזק אתמול עם פרסום נתוני מלאי הנפט השבועי בארה"ב. הנתונים הצביעו על ירידה חדה במלאים, זאת על רקע ירידה חדה במשלוחי הנפט בתעלת יוסטון עקב ערפל כבד. מלאי הנפט נפל ב- 4.8 מיליון חביות לרמה של 342.2 מיליון חביות בעוד הצפי עמד על עלייה של 2 מיליון חביות במלאי. גם התגברות המתיחות עם איראן תרמה לעלייה במחירי הנפט. היום נסחר הנפט ברמה של 61.87 דולר לחבית.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
