שלון ונצ'רס מקימה זרוע השקעות בישראל

דרי שלון מבעלי הקרן מסר, כי ההחלטה להקים שלוחה בישראל נובעת מזיהוי פוטנציאל רב בקרב רופאים ומדענים ישראליים
דרור איטח |

קרן ההשקעות האמריקאית שלון ונצ'רס Shalon Ventures המתמחה בהשקעות בשלבים מוקדמים מאוד בתחום מדעי החיים, מקימה בימים אלה את זרוע ההשקעות הישראלית שלה.

שלון ונצ'רס הוקמה בשנת 2000 על ידי האחים טדי ודרי שלון. המשרדים האמריקאיים של הקרן ממוקמים בפאלו אלטו קליפורניה ופעילות הקרן מתמקדת בהשקעות בשלבים ראשוניים ומוקדמים מאוד ברופאים, מדענים או מהנדסים אשר זיהו בעיות וצרכים משמעותיים ובלתי פתורים בתחום הרפואי.

בשנתיים האחרונות, הקימה שלון ונצ'רס 3 חברות חדשות בשיתוף עם רופאים ומדענים בארה"ב: OsteoGenix – שפיתחה התוייה חדשנית בתחום עידוד צמיחת עצם, AirXpanders – המפתחת שתל חדשני לנפגעות סרטן השד, ו-iWHISPER – המפתחת אביזר נישא ושירות חדשני עבור האוכלוסייה הגדלה והולכת הסובלת מעודף משקל.

לדברי דרי שלון המנהל את פעילות הקרן בישראל, שלון ונצ'רס ישראל תתמקד בפיתוח מכשור רפואי ופיתוח של התוויות חדשות לתרופות קיימות. ייחודה של שלון ונצ'רס, גם בנוף הבינלאומי, נעוץ בכך שהקרן אינה משקיעה בחברות סטארט-אפ קיימות אלא בשלבים מוקדמים הרבה יותר של זיהוי צורך רפואי משמעותי ובלתי פתור, או רעיון אשר עשוי לשמש כפיתרון לצרכים שכאלה.

המודל העסקי לפיו פועלת קרן שלון מתבסס על בניית שיתופי פעולה ושותפויות עם רופאים, מדענים או מהנדסים בעלי רעיונות יצירתיים ראשוניים, וקידום רעיונות אלה, על ידי הצוות הניהולי הפנימי של הקרן וגורמים נוספים, לשלבי בשלות מתקדמים יותר. הקרן מבססת את השקעתה על הון עצמי ובמסגרת זו היא מבצעת בדיקות היתכנות, רישום פטנטים, הקמת חברות וביצוע מו"פ לשלבי ניסויים קליניים.

שלון ונצ'רס פועלת למסחור הטכנולוגיות באמצעות בניית שותפויות אסטרטגיות בשלבים מוקדמים עם חברות רב-לאומיות בתחום הרפואי, ובשיתוף פעולה עם קרנות הון סיכון בינלאומיות מובילות בתחום מדעי החיים. התחומים בהם מתמקדת שלון ונצ'רס מגוונים ונרחבים, וכוללים: אסתטיקה, קרדיולוגיה, כירורגיה, כלי דם, אורולוגיה, רפואה פלסטית , רדיולוגיה התערבותית, גריאטריה ועוד.

דרי שלון מסר כי ההחלטה להקים שלוחה בישראל נובעת מזיהוי פוטנציאל רב בקרב רופאים ומדענים ישראליים. "שלון מאפשרת מודלים מגוונים של הרכבי שותפויות המותאמים לצרכי היזמים. מרבית הרופאים והמדענים מתמקדים בעבודתם היומיומית בבתי החולים או באקדמיה, ואנו מאפשרים להם להמשיך להשקיע את מרבית זמנם בקריירה המקצועית שלהם ובמקביל לשמש כיועצים ושותפים להמשך פיתוח הרעיון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.