הדרך לרכישת דירה רצופה כוונות טובות. האמנם?
כל מי שרכש דירה יודע שמדובר בתהליך מורכב, מסורבל, ולא אחת גם מאוד מייגע. סיפורם של דליה ויוסי, זוג צעיר מלא בתקווה ובכוונות טובות, ממחיש כיצד ניתן לעבור את התהליך בלי מהמורות והפתעות בלתי צפויות, וגם – לא פחות חשוב - לשפר את המחיר.
כשהמתווכת נלחצת אל הקיר
דליה ויוסי, זוג צעיר בשנות השלושים לחייו, עם ילד קטן ועוד אחד בדרך, תכננו לשדרג את המגורים שלהם ולעבור לדירה מרווחת יותר. כמו רבים אחרים, הם פנו לסוכנות תיווך ופרטו את דרישותיהם, כולל מסגרת התקציב שעמדה לרשותם. כאן החל מסעם המתיש בין הדירות השונות אותן הציגה בפניהם המתווכת, כשאף אחת מהן לא ענתה על הדרישות שלהם. המסע המפרך היה כל כך מתיש, משום שכלל השקעת זמן, משאבים ואנרגיה עצומים. בשלב מסויים דליה היתה מותשת ומיואשת ואף שקלה להרים ידיים מכל הרעיון. "דירה זה כמו בליינד-דייט", הסבירה דליה. "או שאתה מתאהב בה ממבט ראשון, או שאתה מרגיש שזה לא זה, נקודה".
לעומתה יוסי היה נחוש יותר וסרב לסגת מהתהליך. אחרי שראה שתהליך התיווך לא מעלה פירות ראויים, הוא בא בדרישה ישירה למתווכת: "אם לא תמצאי עבורנו דירה ראוייה בשבועיים-שלושה הקרובים, אנחנו פשוט נאלץ לפנות לסוכנות תיווך אחרת". למשמע הדברים הנחרצים האלה, נדרכה המתווכת וענתה לו כי היא קיבלה "ממש הבוקר" דירה בונבוניירה במצב מעולה. היא הפצירה בו לבוא בכל זאת ולראות את הדירה, לפני שהם מקבלים החלטות אחרות, אך לא ציינה כי מחירה גבוה יותר. הפתיון עבד יפה ואכן הם קבעו ללכת לראות את הדירה.
מילה של חבר משנה את הכיוון
בבואם לסייר ב"בונבוניירה", דליה 'נדלקה' מיד ואמרה ליוסי "זהו זה. זאת הדירה שאני רוצה". היא התלהבה מהסלון המרווח, המטבח והאמבטיה המושקעים וגם מהספייס הירוק שנשקף מהמרפסת. הדירה החדשה שהציעה להם המתווכת נראתה במצב מצויין. מרחב מחיה מאוד מושקע ומטופח, אך מחיר הדירה היה גבוה יותר מהתקציב שלהם. המתווכת ידעה לנצל היטב את הסיטואציה והחליטה להאיץ בהם תוך שהיא מסבירה שאם הם לא ימהרו לקבל החלטה, הדירה תחטף על ידי מישהו אחר.
יוסי היה מוטרד מההפרש המשמעותי במחיר המתוכנן וביקש מהמתווכת יומיים כדי לבדוק אופציות להתארגנות כלכלית. בצאתם פגש יוסי בחניה חבר מהמילואים אשר מתגורר בבניין הסמוך. לשאלת החבר ענה לו יוסי כי הם באו לכאן לראות דירה אותה הם שוקלים לרכוש. החבר אמר שכדאי להם להזמין בדק-בית כי זכור לו שהיו בבניין המדובר מקרים של ליקויי בנייה שהתפרסמו במקומון. "אבל ראינו את הדירה כרגע", אמר יוסי לחברו, "היא נראית מצויין". "לא קונים בית בלי בדק-בית", ענה לו החבר לפני שנפרדו, "לך תדע מה מסתירים ממך".
ההורים מסכימים: חייבים בדיקה של מקצוענים
דליה ויוסי חזרו לביתם ובערב, כאשר צלצלו להוריו של יוסי, הם שבו להתייעץ לגבי המצב החדש שנקלע בדרכם. גם ההורים עמדו על כך שחייבים לערוך בדיקות בדק-בית במיוחד כשההשקעה הכספית כל כך גדולה וחורגת בהיקפה מהתקציב המקורי. למחרת הודיע יוסי למתווכת על כוונתו לבצע בדיקות בדק-בית טרם החלטה. המתווכת ניסתה להניע אותו באומרה "למה לך לבזבז סתם כסף", אך יוסי הודיע לה באופן נחרץ "או בדק-בית, או בואי נפרד כידידים".
יוסי לא התמהמה וכעבור ימים ספורים הגיע לדירה יחד עם מהנדס מומחה לאיתור ליקוי בנייה. המהנדס שלף את מכשיריו ועבר מחדר לחדר כשיוסי עוקב אחריו בעניין רב. כשהגיעו לחדר האמבטיה, המכשיר לאיתור נזילות החל לצפצף והמחט על הסקאלה החלה להשתולל. מסתבר שמאחורי ארון האמבטיה היפה ואריחי הקרמיקה המסוגננים והאופנתיים, הסתתרה לה צנרת רקובה עם נזילות וריח עובש.
בסיור הראשוני הליקוי לא נראה לעין, כי היו שם עציצים עם ריח לוונדר רענן שהסווה את ליקויי הנזילה. במטבח גילה המהנדס ליקוי בטיחותי חמור ביותר של קו חשמל העובר קרוב מידי לברז מים, במרחק החורג מהתקן הרשמי המאושר ע"י מכון התקנים. בחדר הילדים, הפונה לכיוון מערב, התגלתה בעיית איטום במשקוף החלון המהווה פוטנציאל לחדירת רוחות ומי גשמים במזג אוויר סגרירי. באחת מפינות הסלון המרצפות היו עקומות ונתיקות עקב מערכת החימום הרצפתי.
השכנים בסדר, אבל
במהלך הבדיקות של המהנדס שמע יוסי רעש מאחת הדירות בבניין שמאוד הטריד אותו. בהמלצת המהנדס הוא הזמין בדיקת אפיון שכנים וסביבת מגורים. ממצאי הבדיקה חשפו כי בבניין מתגוררת מורה לפיתוח קול אשר מקבלת תלמידים בכל שעות היום, למורת רוחם של השכנים. מדובר ברעש מונוטוני של תרגילי פיתוח קול, ועבור מי שסובל ממיגרנות, כמו יוסי, מדובר במטרד מעיק ביותר. עם זאת, בדוח אפיון שכנים צויין כי וועד הבית מודע לבעייה ועל דעת כל הדיירים הוחלט לא מכבר כי לאותה שכנה יותר לקבל תלמידים בביתה רק בשעות סבירות ורק עם חלונות אטומים. אלמלא כן, תוגש נגדה תלונה על קיום בית עסק בבית מגורים. מלבדה, מרבית דיירי הבניין הם זוגות צעירים עם ילדים בגילאי גן ובית ספר יסודי, ובסך הכל מדובר באוכלוסייה משכילה, מבוססת ואיכותית.
במרחק הליכה יש שני גני ילדים ובית ספר יסודי הנחשב לאחד המובילים בעיר. עוד נודע ליוסי מהדוח, כי לשכונה יש וועד אקטיבי אשר יזם את הסרת האנטנה הסלולארית שניצבה על גג המרכז המסחרי שבעיבורי השכונה. הוועד יוזם גם פעילויות לילדים בזמן חגים ודיירי האזור מאוד מרוצים ממנו ומהתנהלותו מול העירייה, בנושאים כגון: הוספת עמודי תאורת רחוב, ספסלים, מדשאות וגינת שעשועים נוספת לילדים.
צבירת ידע על הנכס ככלי למיקוח במחיר
כעבור ימים ספורים קיבלו יוסי ודליה את הדוח של המהנדס עם פירוט הליקויים שנתגלו בעת הבדיקה ועם אומדן עלויות התיקונים הנדרשים בכל סעיף. בשיחה שקיים עם אביו, הבין יוסי כי הדוח מהווה עבורו כלי מיקוח חיוני מול מוכרי הדירה. ואמנם אחרי דין ודברים הסכימו המוכרים להתגמש במחיר בכפוף לעלויות התיקון שפורטו בדוח ליקויי הבנייה. סוף טוב הכל טוב. דליה ויוסי רכשו את הדירה במחיר נמוך יותר מהסכום המקורי, וציינו בסיפוק רב כי הניסיון שרכשו במרוצת התהליך הוא "בית ספר חשוב לכל רוכש דירה".
היום כבר לא קונים בית בלי בדק-בית
כאן המקום להדגיש כי בדיקות בדק-בית אינן "בזבוז כסף", כדברי המתווכת בסיפור של יוסי ודליה. כ-60 אחוז מלקוחות בדק-בית משתמשים בדוחות הללו ככלי מיקוח יעיל ומוכח להורדת המחיר. כולנו כבר גדולים וחכמים ויודעים שבהחלטה על קניית דירה מעורב גם מרכיב אמוציונאלי, ולא רק שיקולים קרים. מתווכי דירות יודעים להשתמש בנתון הזה בתבונה רבה, על מנת להוליך אותנו במסלול הפתלתל של אכזבה-אכזבה-אכזבה-התלהבות.
אלא שאז גם המחיר תופח, כי הדירה האטרקטיבית יותר, היא ברב המקרים גם יקרה יותר מהתקציב הראשוני. אבל במקום להתייאש ולסגת מהעסקה עם תחושת תסכול, אפשר לשפר את תנאי העסקה וגם לקבל "תמונת רנטגן" אמינה וממצה על מצבו האמיתי של הנכס. על הצורך הזה בדיוק עונה חברת בדק-בית מקבוצת קו מנחה, אשר מספקת שרותי מידע ובדיקות מקיפות לרוכשי דירות.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)

הרחבת מודל "העסק הזעיר" עלולה לעלות למדינה מאות מיליונים ולפגוע בעצמאיים עצמם
לאחרונה פורסם כי שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים מציע להרחיב את הפטור ממס לעסקים עם מחזור של עד 300 אלף שקל, בעקבות הצלחת הפטור הקודם לעסקים עד 120 אלף שקל. ההצעה נועדה להקל על נישומים ולצמצם את הבירוקרטיה. כעת, רשות המסים תוכל לגבות מס נמוך יותר מעסקים אלו, תוך שמירה על גבייה יעילה. התנאים להמשך המהלך כוללים גבייה מרשימה ותחזיות צמיחה חיוביות.
בואו ונעשה קצת סדר.
החל משנת 2024 נקבע מושג חדש שנקרא "עסק זעיר" לעניין מס הכנסה.
מי שיכול להירשם כ"עסק זעיר" הוא מי שמחזור הכנסותיו השנתי (לא רווח) הוא עד 120,000 שקל. אותו עסק זעיר יכול להיות עוסק פטור או עוסק מורשה לעניין מע"מ, מה שחשוב זה מחזור ההכנסות השנתי.
מי שרשום כ"עסק זעיר" מקבל מהמדינה שתי סוכריות:
1. 30% ממחזור ההכנסות שלו מהוות הוצאות מוכרות באופן אוטומטי, מבלי שהוא נדרש להוכיח תשלום וללא צורך לשמור אסמכתאות להוצאות.
2. פטור מהגשת דוח שנתי למס הכנסה ופטור מהגשת הצהרת הון, כך שנתוני הדיווח לא ייבדקו.
כ-40-45 אלף עוסקים שעונים להגדרה כבר נרשמו לסיווג החדש. במקרים רבים מאוד מדובר בנותני שירותים, כגון: מורים פרטיים, נגנים, מטפלים ברפואה משלימה ועוד, שאין להם באמת הוצאות בהיקף של 30% וגם לא 20% אלא 10% לכל היותר.
כעת, מנהל רשות המסים מבקש להרחיב את מודל ה"עסק זעיר" כך שיוגדל סכום ההכנסות השנתי ל-300 אלף שקל במקום 120 אלף שקל, אלא שבהצעה קיימת התעלמות מוחלטת ממספר השפעות שליליות משמעותיות שעלולות לעלות לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים ולציבור שמסווג כעסק זעיר הרבה מאוד כסף והמידע נסתר מהם ולכן, אני מתנגד נחרצות למהלך המוצע מהסיבות הבאות:
- המספר היומי - איך 2.25 נקודות זכות משפיעות על המס שלך?
- הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראשית, לא פורסמה העלות הצפויה למהלך, הלא היא "השתתפות המדינה" בהפחתת מס הכנסה וביטוח לאומי למי שמחזור ההכנסות השנתי שלהם הוא עד 300 אלף שקל. בהעדר המידע, לא ניתן לקבוע אם המהלך כלכלי לקופת המדינה?
תהיה פגיעה בתגמולים שישולמו מביטוח לאומי כתוצאה מרווח חייב במס נמוך בעשרות אחוזים מהרווח ה"אמיתי" ובעיקר:
