וול סטריט מאותתת על ירידות קלות בפתיחה

עליית מחירי הנפט והיחלשות הדולר אל מול היין והאירו מבשרים על ירידות שערים בוול סטריט. מניות אלוקה עשוית להמשיך לרכז עניין גם היום על רקע ירידה מאכזבת ברווחי הרבעון הרביעי
ענת שגב |

החוזים העתידיים בבורסות וול סטריט מאותתים בשעה זו על ירידות שערים בפתיחה המסחר על רקע עלייה במחירי הנפט והיחלשות המטבע האמריקני מול היין והאירו. זאת לאחר שאתמול ננעל המסחר בעליות שערים ומדד הדאו ג'ונס חצה לראשונה מאז 2001 את רף 11,000 נקודות.

כאמור, מדדי הדאו ג'ונס, הנאסד"ק וה-S&P חתמו את המסחר אמש בעליות שערים נאות על רקע דברי אנליסטים כי ציבור המשקיעים עוד נותר אופטימי מתמלילי השיחות מפגישת הפד האחרונה בה נאמר כי תהליך העלאת הריבית קרוב לסיום.

מאקרו

היום צפויים להתפרסם נתוני מאקרו, ביניהם, מכירות הרשתות הקמעונאיות וסקר הספר האדום מכירות קמעונאיות.

אמריקניות במרכז

מניות אלוקה ימשיכו לרכז עניין גם היום לאחר שענקית האלומיניום פרסמה אמש את דו"חותיה לרבעון הרביעי. החברה דיווחה על ירידה מאכזבת ברווחי הרבעון הרביעי של 2005. רשמה רווח נקי של 224 מיליון דולר ברבעון הרביעי - ירידה של 16% לעומת הרבעון המקביל. החברה ייחסה את הירידה ברווח להוריקנים, לשביתות ולעלויות של תהליך ארגון מחדש.

היום תפרסם יצרנית התרופות ג'ננטק את דו"חותיה הכספיים לרבעון הרביעי של 2005. ההערכות האנליסטים הן לרווח של 33סנט למניה לעומת רווח של 21 סנט שהציגה החברה ברבעון המקביל אשתקד.

ישראליות במרכז

ליפמן, ספקית מערכות תשלומים אלקטרוניות, הודיעה היום כי קיבלה הסמכה מ-NOVA, ספקית תשתיות לסליקת תשלומים בארה"ב ובאירופה, עבור ארבעה דגמים של מסופי NURIT. בעקבות קבלת ההסמכה תוכל נובה להציע את מסופי ליפמן לסוחרים ולמוסדות פיננסים איתם היא עובדת ולתמוך בהם. מניות החברה צפויות להגיב.

אמדוקס,המתמחה באספקת תוכנות ושירותים בתחום החיוב (בילינג) וניהול קשרי הלקוחות (CRM), מרחיבה שיתוף הפעולה עם קומפיוקום. מניות החברה עשויות לרכז עניין בעקבות הודעתה כי קומפיוקום בחרה במערכת CRM של אמדוקס לתמיכה בלקוחותיה.

אלוואריון הודיעה כי גאנה טלקום, ספק התקשורת הלאומי, מרחיבה רשת הפס הרחב האלחוטית והגדילה הזמנתה מהחברה ב-3 מליון דולר. במהלך 2005 הזמינה גאנה טלקום ציוד ביותר מ-4 מיליון דולר מאז תחילת 2005 המאפשר חיבור מהיר וקל של לקוחות חדשים לתשתיות של המערכת הקיימת בעיר הבירה Accra, בה קיימת תשתית קווית לקויה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותא"ע הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות -0.37%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.