הזמנה של 19.6 מיליון ד' לתדיראן קשר ממשרד הביטחון

ההזמנה הינה להצטיידות ראשונית ב"דור הבא" של מערכות קשר רדיו. החברה מצפה להזמנות נוספות כבר במהלך 2006. סמנכ"ל השיווק: "אנו רואים בפרויקט זה ספינת הדגל של החברה בעשור הקרוב"
דרור איטח |

המשקיעים בחברת תדיראן קשר יכולים לנשום לרווחה, החברה הודיעה כי קיבלה הזמנה בהיקף של 19.6 מיליון דולר ממשרד הביטחון. ההזמנה הינה להצטיידות ראשונית ב"דור הבא" של מערכות קשר רדיו לשימוש הזרועות השונים של צה"ל. החברה מצפה להזמנות נוספות בפרוייקט זה, חלקן כבר במהלך 2006.

פרויקט זה גרם לחיכוכים בין בעלת השליטה, אלביט מערכות ומשרד הבטחון, שהיו אחד הפרמטרים המרכזיים שהעיקו על המניה בחודש האחרון.

סמנכ"ל השיווק של תדיראן קשר, עמוס ויצמן אמר כי מדובר בפרויקט מהותי ואסטרטגי מהמעלה הראשונה ל"תדיראן קשר". לדבריו, "אנו רואים בפרויקט זה ספינת הדגל של החברה בעשור הקרוב".

ויצמן הוסיף כי פיתוח הפרוייקט מבוצע על ידי צוותי הפיתוח של החברה, וכולל טכנולוגיות חומרה ותכנה חדשניות וייחודיות שהושקעו בפיתוחן מאות שנות אדם. לדבריו, במערכת זו בא לידי ביטוי ולידי מינוף יכולות הפיתוח והרמה הטכנולוגית הגבוהה של תדיראן קשר.

המערכות הן מהמתקדמות מסוגן בעולם, והן בעלות יכולת משולבת של העברת דיבור ונתונים בקצבים גבוהים מאוד (בו זמנית) תמיכה בפרוטוקולי תקשורת מתקדמים ויכולת שליטה במאפייני הרדיו באמצעות תכנה- "רדיו תכנה".

הרדיו המתוכנן אמור להוות "אבן בנין" מרכזית בשדה הקרב המודרני ונותן מענה לצרכי התקשורת המתקדמים הנדרשים. הפרויקט מהוה כניסה ל"דור השלישי" של הקשר האלחוטי הצבאי .

בשנת 2005 לא הרשימה במיוחד תדיראן קשר. שורת הרווח הנקי וההכנסות לא רק שלא שופרו אלא אף ירדו לעומת השנתיים האחרונות. את תשעת החודשים הראשונים של השנה סיימה החברה עם רווח נקי של 163 מיליון שקל, לצד הכנסות של 972 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
מסים

"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"

הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור

רן קידר |

מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים. 

הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".

אתה רציני?

"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד". 

כמה מס?

"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".

המון. אין משהו לעשות?

 "חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".


מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.