הזמנה של 19.6 מיליון ד' לתדיראן קשר ממשרד הביטחון
המשקיעים בחברת תדיראן קשר יכולים לנשום לרווחה, החברה הודיעה כי קיבלה הזמנה בהיקף של 19.6 מיליון דולר ממשרד הביטחון. ההזמנה הינה להצטיידות ראשונית ב"דור הבא" של מערכות קשר רדיו לשימוש הזרועות השונים של צה"ל. החברה מצפה להזמנות נוספות בפרוייקט זה, חלקן כבר במהלך 2006.
פרויקט זה גרם לחיכוכים בין בעלת השליטה, אלביט מערכות ומשרד הבטחון, שהיו אחד הפרמטרים המרכזיים שהעיקו על המניה בחודש האחרון.
סמנכ"ל השיווק של תדיראן קשר, עמוס ויצמן אמר כי מדובר בפרויקט מהותי ואסטרטגי מהמעלה הראשונה ל"תדיראן קשר". לדבריו, "אנו רואים בפרויקט זה ספינת הדגל של החברה בעשור הקרוב".
ויצמן הוסיף כי פיתוח הפרוייקט מבוצע על ידי צוותי הפיתוח של החברה, וכולל טכנולוגיות חומרה ותכנה חדשניות וייחודיות שהושקעו בפיתוחן מאות שנות אדם. לדבריו, במערכת זו בא לידי ביטוי ולידי מינוף יכולות הפיתוח והרמה הטכנולוגית הגבוהה של תדיראן קשר.
המערכות הן מהמתקדמות מסוגן בעולם, והן בעלות יכולת משולבת של העברת דיבור ונתונים בקצבים גבוהים מאוד (בו זמנית) תמיכה בפרוטוקולי תקשורת מתקדמים ויכולת שליטה במאפייני הרדיו באמצעות תכנה- "רדיו תכנה".
הרדיו המתוכנן אמור להוות "אבן בנין" מרכזית בשדה הקרב המודרני ונותן מענה לצרכי התקשורת המתקדמים הנדרשים. הפרויקט מהוה כניסה ל"דור השלישי" של הקשר האלחוטי הצבאי .
בשנת 2005 לא הרשימה במיוחד תדיראן קשר. שורת הרווח הנקי וההכנסות לא רק שלא שופרו אלא אף ירדו לעומת השנתיים האחרונות. את תשעת החודשים הראשונים של השנה סיימה החברה עם רווח נקי של 163 מיליון שקל, לצד הכנסות של 972 מיליון שקל.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
