גמול משתלטת על ד.י.ג ותמזג את תחנות הדלק בארה"ב

ד.י.ג תהפוך לחברה המאחדת פעילות עם היקף מאזן של כ-60 מליון דולר ומכירות שנתיות של כ-400 מליון דולר, ללא כל התחייבויות בנקאיות בגין רכישת הפעילות
חזי שטרנליכט |

החברות גמול וד.י.ג הנשלטות שתיהן על ידי חברת מרלז בשליטתם של אייל יונה ואמנון ברזילי מדווחות היום על מיזוג פעילות חברת GPM המחזיקה בתחנות הדלק וחנויות הנוחות בארה"ב לחברת ד.י.ג וזאת בכפוף לאישורי אסיפות כלליות והבורסה.

המיזוג יתבצע ע"י הקצאת מניות ד.י.ג לגמול בשיעור של 50% בתמורה להחזקות גמול ב-GPM. כיום החברות ד.י.ג וגמול נשלטות על ידי חברת מרלז אשר בשליטתם של אייל יונה ואמנון ברזילי, כאשר כל אחת מהן מחזיקה 50% מ- GPM. לאחר המיזוג, תשלוט גמול בחברת ד.י.ג, אשר תחזיק תחתיה 100% מפעילות GPM.

ד.י.ג תהפוך לחברה המאחדת פעילות עם היקף מאזן של כ-60 מליון דולר ומכירות שנתיות של כ-400 מליון דולר, ללא כל התחייבויות בנקאיות בגין רכישת הפעילות.

משמעות המהלך היא הכללת תוצאות פעילות GPM בדוחות המאוחדים של החברות ויצירת פלטפורמה עסקית נפרדת לעסקי הדלק של הקבוצה בחברה ציבורית, אשר תציג במלואן את תוצאות הפעילות ותוכל לפעול בעתיד לגיוסים נוספים לצורך הפעילות.

נזכיר כי במארס 2003 הושלמה העסקה בין GPM INVESTMENTS LLC לבין הנאמן שמונה לנכסי FAS MART, במסגרת הקפאת הליכים (Chapter 11) בארה"ב. לפי העסקה רכשה GPM את זכויות והתחייבויות FAS MART ביחס להפעלת 169 חנויות נוחות להן צמודות תחנות דלק בחוף המזרחי בארה"ב. השותפים ב-GPM הם חברת גמול השקעות בע"מ וחברת דיג תעשיות מוצרי חשמל ותאורה בע"מ.

השירותים הניתנים על ידי כל חנות נוחות כוללים שירותי תדלוק כאשר בצמוד לכל חנות נוחות מופעלת תחנת דלק, מכירת מוצרי מזון בסיסים, שירותי מזנון, מכירת משקאות וחטיפים של מותגים מובילים בארה"ב, מכירת בירה ויין, מכירת סיגריות, מכירת כרטיסי חיוג, מכירת כרטיסי לוטו, משיכת כסף ושירותי בנקאות ועוד.

הרכישה מומנה אז ע"י עסקאות sale and lease back ובמימון בנקאי, אשר נפרע במלואו עוד בשנת הרכישה על ידי השותפות ב-GPM, דיג וגמול. מאז, חתמה הרשת על חוזה למיתוג מחדש של התחנות מול ספק הדלק Valero וסיימה את הליך המיתוג במחצית 2005.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך

ההבנות בין משרד האנרגיה לשותפות לוויתן סוללות את הדרך ליצוא 130 BCM גז למצרים בהיקף של כ-35 מיליארד דולר - לצד התחייבות להבטחת אספקה רציפה למשק הישראלי

מנדי הניג |
נושאים בכתבה לוויתן

בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.

על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 4.61%   , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.6%   זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר.


לכתבות נוספות בנושא:

לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל


למתווה החדש יש גם מימד פוליטי. נתניהו רוצה להשלים את ההסכם לפני פגישתו עם נשיא ארה"ב אליו הוזמן לסוף החודש, בין היתר לנוכח מעורבותה של שברון בעסקה והאינטרס האמריקאי בשימור היציבות האזורית. למרות שהעסקה נחתמה כבר באוגוסט, ההיתר הרשמי התעכב בשל דרישה לפרוס את היצוא מעבר לשנת 2040 - החוזה המקורי - כדי לשמור אופציה להגדלת אספקה לשוק המקומי במחירים נמוכים יותר. הדרישה הזו יצרה סחבת ארוכה, שבמהלכה גם גורמים אזוריים ניסו לנצל את ההזדמנות.