גמול משתלטת על ד.י.ג ותמזג את תחנות הדלק בארה"ב
החברות גמול וד.י.ג הנשלטות שתיהן על ידי חברת מרלז בשליטתם של אייל יונה ואמנון ברזילי מדווחות היום על מיזוג פעילות חברת GPM המחזיקה בתחנות הדלק וחנויות הנוחות בארה"ב לחברת ד.י.ג וזאת בכפוף לאישורי אסיפות כלליות והבורסה.
המיזוג יתבצע ע"י הקצאת מניות ד.י.ג לגמול בשיעור של 50% בתמורה להחזקות גמול ב-GPM. כיום החברות ד.י.ג וגמול נשלטות על ידי חברת מרלז אשר בשליטתם של אייל יונה ואמנון ברזילי, כאשר כל אחת מהן מחזיקה 50% מ- GPM. לאחר המיזוג, תשלוט גמול בחברת ד.י.ג, אשר תחזיק תחתיה 100% מפעילות GPM.
ד.י.ג תהפוך לחברה המאחדת פעילות עם היקף מאזן של כ-60 מליון דולר ומכירות שנתיות של כ-400 מליון דולר, ללא כל התחייבויות בנקאיות בגין רכישת הפעילות.
משמעות המהלך היא הכללת תוצאות פעילות GPM בדוחות המאוחדים של החברות ויצירת פלטפורמה עסקית נפרדת לעסקי הדלק של הקבוצה בחברה ציבורית, אשר תציג במלואן את תוצאות הפעילות ותוכל לפעול בעתיד לגיוסים נוספים לצורך הפעילות.
נזכיר כי במארס 2003 הושלמה העסקה בין GPM INVESTMENTS LLC לבין הנאמן שמונה לנכסי FAS MART, במסגרת הקפאת הליכים (Chapter 11) בארה"ב. לפי העסקה רכשה GPM את זכויות והתחייבויות FAS MART ביחס להפעלת 169 חנויות נוחות להן צמודות תחנות דלק בחוף המזרחי בארה"ב. השותפים ב-GPM הם חברת גמול השקעות בע"מ וחברת דיג תעשיות מוצרי חשמל ותאורה בע"מ.
השירותים הניתנים על ידי כל חנות נוחות כוללים שירותי תדלוק כאשר בצמוד לכל חנות נוחות מופעלת תחנת דלק, מכירת מוצרי מזון בסיסים, שירותי מזנון, מכירת משקאות וחטיפים של מותגים מובילים בארה"ב, מכירת בירה ויין, מכירת סיגריות, מכירת כרטיסי חיוג, מכירת כרטיסי לוטו, משיכת כסף ושירותי בנקאות ועוד.
הרכישה מומנה אז ע"י עסקאות sale and lease back ובמימון בנקאי, אשר נפרע במלואו עוד בשנת הרכישה על ידי השותפות ב-GPM, דיג וגמול. מאז, חתמה הרשת על חוזה למיתוג מחדש של התחנות מול ספק הדלק Valero וסיימה את הליך המיתוג במחצית 2005.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
