גמול משתלטת על ד.י.ג ותמזג את תחנות הדלק בארה"ב

ד.י.ג תהפוך לחברה המאחדת פעילות עם היקף מאזן של כ-60 מליון דולר ומכירות שנתיות של כ-400 מליון דולר, ללא כל התחייבויות בנקאיות בגין רכישת הפעילות
חזי שטרנליכט |

החברות גמול וד.י.ג הנשלטות שתיהן על ידי חברת מרלז בשליטתם של אייל יונה ואמנון ברזילי מדווחות היום על מיזוג פעילות חברת GPM המחזיקה בתחנות הדלק וחנויות הנוחות בארה"ב לחברת ד.י.ג וזאת בכפוף לאישורי אסיפות כלליות והבורסה.

המיזוג יתבצע ע"י הקצאת מניות ד.י.ג לגמול בשיעור של 50% בתמורה להחזקות גמול ב-GPM. כיום החברות ד.י.ג וגמול נשלטות על ידי חברת מרלז אשר בשליטתם של אייל יונה ואמנון ברזילי, כאשר כל אחת מהן מחזיקה 50% מ- GPM. לאחר המיזוג, תשלוט גמול בחברת ד.י.ג, אשר תחזיק תחתיה 100% מפעילות GPM.

ד.י.ג תהפוך לחברה המאחדת פעילות עם היקף מאזן של כ-60 מליון דולר ומכירות שנתיות של כ-400 מליון דולר, ללא כל התחייבויות בנקאיות בגין רכישת הפעילות.

משמעות המהלך היא הכללת תוצאות פעילות GPM בדוחות המאוחדים של החברות ויצירת פלטפורמה עסקית נפרדת לעסקי הדלק של הקבוצה בחברה ציבורית, אשר תציג במלואן את תוצאות הפעילות ותוכל לפעול בעתיד לגיוסים נוספים לצורך הפעילות.

נזכיר כי במארס 2003 הושלמה העסקה בין GPM INVESTMENTS LLC לבין הנאמן שמונה לנכסי FAS MART, במסגרת הקפאת הליכים (Chapter 11) בארה"ב. לפי העסקה רכשה GPM את זכויות והתחייבויות FAS MART ביחס להפעלת 169 חנויות נוחות להן צמודות תחנות דלק בחוף המזרחי בארה"ב. השותפים ב-GPM הם חברת גמול השקעות בע"מ וחברת דיג תעשיות מוצרי חשמל ותאורה בע"מ.

השירותים הניתנים על ידי כל חנות נוחות כוללים שירותי תדלוק כאשר בצמוד לכל חנות נוחות מופעלת תחנת דלק, מכירת מוצרי מזון בסיסים, שירותי מזנון, מכירת משקאות וחטיפים של מותגים מובילים בארה"ב, מכירת בירה ויין, מכירת סיגריות, מכירת כרטיסי חיוג, מכירת כרטיסי לוטו, משיכת כסף ושירותי בנקאות ועוד.

הרכישה מומנה אז ע"י עסקאות sale and lease back ובמימון בנקאי, אשר נפרע במלואו עוד בשנת הרכישה על ידי השותפות ב-GPM, דיג וגמול. מאז, חתמה הרשת על חוזה למיתוג מחדש של התחנות מול ספק הדלק Valero וסיימה את הליך המיתוג במחצית 2005.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

לבנון
צילום: Getty Images Israel

לבנון בין משבר לתקווה: כלכלה קורסת, רפורמות מתחילות והשקעות זרות חוזרות

בורסת לבנון, מהעתיקות במזרח התיכון מאז 1920, מציגה תמונה עגומה: מדד BLOM צנח ב-23% בשנה האחרונה. המדד משקף משבר כלכלי עמוק המשפיע על כל תחומי החיים, אך לצד התמונה האפלה צומחים גם סימני תקווה ראשונים.

רן קידר |
נושאים בכתבה לבנון

בורסת ביירות, שהוקמה ב-1920 ואחת הוותיקות במזרח התיכון, היא בורסה במלחמה. המלחמה של ישראל בחיזבאללה וחוסר היכולת של לבנון להשתלט על ארגון הטרור מייצר אי וודאות גם לגבי ההמשך. המלחמה פגעה בכלכלה, הגדילה את אי הוודאות, אבל גם קודם הכלכלה הלבנונית היתה בקריסה ונשענה על לבנונים בחו"ל שמעבירים כספים לבני המשפחה. 

מדד BLOM של המניות הנרכזיות בבורסה ירד בכ-23% ב-2025, ועמד על 1,888 נקודות בסוף דצמבר, וזאת על רקע משבר פיננסי מתמשך שהחל ב-2019 והוביל לאובדן 40% מהתמ"ג. הבנקים איבדו מעל 72 מיליארד דולר. עם זאת, יש קצת סימני התאוששות לאחר הפסקת האש בנובמבר 2024 והקמת ממשלה חדשה בתחילת 2025, עם צמיחה צפויה של 3.5%-4.7% בתמ"ג.

הממשלה קידמה רפורמות בעיקר בבנקאות, לצד צעדים תקציביים לקיצוץ הוצאות, רפורמת מסים ושקיפות. הבנק העולמי מציין כי לבנון לקראת תקציב מאוזן, גירעון חשבון שוטף 15% ואינפלציה של 15%. אלו לא נתונים טובים, אבל מעודדים לעומת העבר.

הירידות בבורסה מבטאות את המצב - תוצאות חלשות על רקע משבר קשה. מדד CLFI (מדד מניות הפיננסים) ירד מ-983 ל-791, כ-20% מהשיא; CLCI (בנייה) מ-6,679 ל-4,365 נקודות. השאלה מה יהיה בהמשך? המצב הביטחוני עדיין מתוח: הפסקת אש מחייבת פירוק חיזבאללה מדרום לליטני עד סוף 2025, אך זה לא קורה, וישראל מגיבה. אם לבנון לא תצליח להשתלט על חיזבאללה, התקיפות במרכז לבנון ובירות יכולות לחזור.

בשנה האחרונה יש התאוששות בתיירות שעלתה בכ-20%  עם 2.8 מיליון מבקרים. במקביל, מדינות מפרץ בשיחות עם הממשל על סיוע וזרם ההשקעות הזרות עלה ב-50% ל-1.45 מיליארד דולר


מהו מצב מדד BLOM נכון לסוף דצמבר 2025?