גמול משתלטת על ד.י.ג ותמזג את תחנות הדלק בארה"ב

ד.י.ג תהפוך לחברה המאחדת פעילות עם היקף מאזן של כ-60 מליון דולר ומכירות שנתיות של כ-400 מליון דולר, ללא כל התחייבויות בנקאיות בגין רכישת הפעילות
חזי שטרנליכט |

החברות גמול וד.י.ג הנשלטות שתיהן על ידי חברת מרלז בשליטתם של אייל יונה ואמנון ברזילי מדווחות היום על מיזוג פעילות חברת GPM המחזיקה בתחנות הדלק וחנויות הנוחות בארה"ב לחברת ד.י.ג וזאת בכפוף לאישורי אסיפות כלליות והבורסה.

המיזוג יתבצע ע"י הקצאת מניות ד.י.ג לגמול בשיעור של 50% בתמורה להחזקות גמול ב-GPM. כיום החברות ד.י.ג וגמול נשלטות על ידי חברת מרלז אשר בשליטתם של אייל יונה ואמנון ברזילי, כאשר כל אחת מהן מחזיקה 50% מ- GPM. לאחר המיזוג, תשלוט גמול בחברת ד.י.ג, אשר תחזיק תחתיה 100% מפעילות GPM.

ד.י.ג תהפוך לחברה המאחדת פעילות עם היקף מאזן של כ-60 מליון דולר ומכירות שנתיות של כ-400 מליון דולר, ללא כל התחייבויות בנקאיות בגין רכישת הפעילות.

משמעות המהלך היא הכללת תוצאות פעילות GPM בדוחות המאוחדים של החברות ויצירת פלטפורמה עסקית נפרדת לעסקי הדלק של הקבוצה בחברה ציבורית, אשר תציג במלואן את תוצאות הפעילות ותוכל לפעול בעתיד לגיוסים נוספים לצורך הפעילות.

נזכיר כי במארס 2003 הושלמה העסקה בין GPM INVESTMENTS LLC לבין הנאמן שמונה לנכסי FAS MART, במסגרת הקפאת הליכים (Chapter 11) בארה"ב. לפי העסקה רכשה GPM את זכויות והתחייבויות FAS MART ביחס להפעלת 169 חנויות נוחות להן צמודות תחנות דלק בחוף המזרחי בארה"ב. השותפים ב-GPM הם חברת גמול השקעות בע"מ וחברת דיג תעשיות מוצרי חשמל ותאורה בע"מ.

השירותים הניתנים על ידי כל חנות נוחות כוללים שירותי תדלוק כאשר בצמוד לכל חנות נוחות מופעלת תחנת דלק, מכירת מוצרי מזון בסיסים, שירותי מזנון, מכירת משקאות וחטיפים של מותגים מובילים בארה"ב, מכירת בירה ויין, מכירת סיגריות, מכירת כרטיסי חיוג, מכירת כרטיסי לוטו, משיכת כסף ושירותי בנקאות ועוד.

הרכישה מומנה אז ע"י עסקאות sale and lease back ובמימון בנקאי, אשר נפרע במלואו עוד בשנת הרכישה על ידי השותפות ב-GPM, דיג וגמול. מאז, חתמה הרשת על חוזה למיתוג מחדש של התחנות מול ספק הדלק Valero וסיימה את הליך המיתוג במחצית 2005.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".