גמול משתלטת על ד.י.ג ותמזג את תחנות הדלק בארה"ב

ד.י.ג תהפוך לחברה המאחדת פעילות עם היקף מאזן של כ-60 מליון דולר ומכירות שנתיות של כ-400 מליון דולר, ללא כל התחייבויות בנקאיות בגין רכישת הפעילות
חזי שטרנליכט |

החברות גמול וד.י.ג הנשלטות שתיהן על ידי חברת מרלז בשליטתם של אייל יונה ואמנון ברזילי מדווחות היום על מיזוג פעילות חברת GPM המחזיקה בתחנות הדלק וחנויות הנוחות בארה"ב לחברת ד.י.ג וזאת בכפוף לאישורי אסיפות כלליות והבורסה.

המיזוג יתבצע ע"י הקצאת מניות ד.י.ג לגמול בשיעור של 50% בתמורה להחזקות גמול ב-GPM. כיום החברות ד.י.ג וגמול נשלטות על ידי חברת מרלז אשר בשליטתם של אייל יונה ואמנון ברזילי, כאשר כל אחת מהן מחזיקה 50% מ- GPM. לאחר המיזוג, תשלוט גמול בחברת ד.י.ג, אשר תחזיק תחתיה 100% מפעילות GPM.

ד.י.ג תהפוך לחברה המאחדת פעילות עם היקף מאזן של כ-60 מליון דולר ומכירות שנתיות של כ-400 מליון דולר, ללא כל התחייבויות בנקאיות בגין רכישת הפעילות.

משמעות המהלך היא הכללת תוצאות פעילות GPM בדוחות המאוחדים של החברות ויצירת פלטפורמה עסקית נפרדת לעסקי הדלק של הקבוצה בחברה ציבורית, אשר תציג במלואן את תוצאות הפעילות ותוכל לפעול בעתיד לגיוסים נוספים לצורך הפעילות.

נזכיר כי במארס 2003 הושלמה העסקה בין GPM INVESTMENTS LLC לבין הנאמן שמונה לנכסי FAS MART, במסגרת הקפאת הליכים (Chapter 11) בארה"ב. לפי העסקה רכשה GPM את זכויות והתחייבויות FAS MART ביחס להפעלת 169 חנויות נוחות להן צמודות תחנות דלק בחוף המזרחי בארה"ב. השותפים ב-GPM הם חברת גמול השקעות בע"מ וחברת דיג תעשיות מוצרי חשמל ותאורה בע"מ.

השירותים הניתנים על ידי כל חנות נוחות כוללים שירותי תדלוק כאשר בצמוד לכל חנות נוחות מופעלת תחנת דלק, מכירת מוצרי מזון בסיסים, שירותי מזנון, מכירת משקאות וחטיפים של מותגים מובילים בארה"ב, מכירת בירה ויין, מכירת סיגריות, מכירת כרטיסי חיוג, מכירת כרטיסי לוטו, משיכת כסף ושירותי בנקאות ועוד.

הרכישה מומנה אז ע"י עסקאות sale and lease back ובמימון בנקאי, אשר נפרע במלואו עוד בשנת הרכישה על ידי השותפות ב-GPM, דיג וגמול. מאז, חתמה הרשת על חוזה למיתוג מחדש של התחנות מול ספק הדלק Valero וסיימה את הליך המיתוג במחצית 2005.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.