אופ"ק שוקלת הגברת התפוקה היומית ל-28.5 מ' חביות

בעקבות הלחץ שנוצר בשווקי הנפט העולמיים. כיום תקרת האספקה של מדינות אופ"ק הינה 28 מיליון חביות. חלק משרי אופ"ק מתנגדים ואומרים כי בפועל אופ"ק גם ככה כבר מספקת 28.5 מיליון חביות והצעד יהיה לא יותר מסמלי
יניב לפן |

שרי הנפט של אופ"ק מתדיינים בימים אלו בנוגע להעלאת תקרת תפוקת הנפט היומית. הדיון מגיע בתגובה לאי היציבות המאפיינת את שוק הנפט בחודשים האחרונים. אי היציבות נוצרה עקב צריכת הדלק הגבוהה בארה"ב בחודשי הקיץ, הצריכה המוגברת של אנרגייה במספר מדינות מתפתחות ועונת ההוריקנים ההרסנית שפקדה את מפרץ מקסיקו.

נשיא אופ"ק, שייח אחמד פאהד אל אחמד אל סבח, שמתפקד גם כשר האנרגייה של כווית הודיעה היום כי השרים שוקלים שתי אופציות. האחת, להגביר את תפוקת הנפט היומית מ-28 מיליון חביות ב-500 אלף חביות נוספות והשנייה לספק 2 מיליון חביות נוספות באופן מיידי לצרכי השוק.

שר הנפט של לוב אמר היום כי אופ"ק כנראה שתבדוק את השוק לפני שתגיע להחלטה סופית. "נאמר למדינות כי ישנם 2 מיליון חביות נוספות למי שצריך" אמר השר "לפי הדרישה נקבל החלטה באם יש צורך ממשי בהגברת התפוקה".

חלק מהשרים טוענים כי העלאת התפוקה תהיה צעד סימבולי בלבד, מאחר ומדינות אופ"ק גם ככה מספקות 28.5 מיליון חביות ביום. שר הנפט של לוב הוסיף כי "רוב המדינות גם ככה עובדות בתפוקה מלאה, העלאת המכסה היומית לא תשנה שום דבר מהותי".

רוב השרים כבר הסכימו להעלאת התפוקה היומית אם כי הדעה הרווחת הינה כי בשוק ישנו מספיק נפט גולמי והבעייה הינה בתפוקת המזקקות. בעקבות ההוריקן בדרום ארה"ב מספר גדול של מזקקות נפט נפגע וכ-700 אסדות פונו. אחת החששות העיקריות בשוק, הינה למחסור בנפט לחימום בחודשי החורף הקרבים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)

חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה

עוצמה יהודית רוצה מלחמה בלי לוחמים: השתיקה המפלגתית על גיוס החרדים חושפת עד כמה המספרים מתעתעים, איך יוצאים בשאלה נספרים כחרדים, ואיך החוק החדש מאפשר להציג עמידה ביעדים כמעט בלי לגייס באמת, מהלך שמרחיק את החרדים מלהשתלב בתעסוקה ופוגע במשק כולו
ד"ר אדם רויטר |

במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.

מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.

בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )

יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.

כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.