חברת החשמל סיימה את הרבעון השני בהפסד של 5.7 מ'
חברת החשמל פרסמה אמש (18.9.05), באיחור של שבועיים, את הדוחות הכספיים לרבעון השני של 2005 ולחצי השנה. פרסום הדוחות התאפשר, לאחר שהחברה קיבלה מרשות החברות הממשלתיות, אורכה לעניין הגשת דוחות כספיים מבוקרים ל- 17 מקטעים על פי שרשרת החשמל, עד למועד הגשת הדוחות לרבעון השלישי של השנה, ואישרה את פרסום הדוחות הכספיים היום, כפי שהם.
חברת החשמל סיימה את החצי הראשון של 2005 ברווח נקי של 58.7 מיליון,זאת לעומת רווח של 2.1 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, הרבעון השני של השנה הסתיים בהפסד
של כ- 5.7 מיליון, תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם במחצית בסך של כ-1.9 מיליארד שקל. ההוצאה לדלק עלתה ביותר מ-40% ועמדה בתקופת הדוח על כ-3.3 מיליארד שקל, המהווים גידול של 964 מיליון שקל.
יו"ר דירקטוריון החברה, שלמה רוטמן, מסר, כי ההפרשים בין השנים נובעים בעיקר מכך, שבשנה שעברה, בנוסף לרווח שנבע מפעילות החברה, כלל הרווח הנקי גם את תוצאות השינויים בשיעור המיסים, שהביא לרישום הכנסה של כ-926 מיליון שקל, ואת תוצאות פריסת רווחים והפסדים אקטוארים לפי עקרונות תקן חשבונאות בינלאומי מספר 19 (19 – IAS), שבגינו בוטלו הוצאות שנרשמו בשנים קודמות והן נרשמו כהכנסה. ההפרש שנרשם עומד על כ-1,130 מיליון שקל.
רוטמן ציין עוד שתזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם במחצית הראשונה של השנה בסך של כ- 1.9 מיליארד שקל, ויחס תזרים המזומנים מפעילות שוטפת לכיסוי התחייבויות, היה בתקופת הדוח 4.10% לעומת 2.91% בתקופה המקבילה אשתקד.
במחצית הראשונה של השנה, היה גידול בהכנסות ממכירת חשמל, בהיקף של כ- 13.99%. ההכנסות נטו לחברה ממכירות חשמל לתקופה הסתכמו בכ- 7.4 מיליארד שקל, לעומת כ- 6.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
בתקופת הדוח הסתכמה עלות צריכת הדלקים לסך של כ-3.3 מיליארד שקל, לעומת כ- 2.4 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ- 964 מיליון שקל בהוצאות עבור דלק, המהווים גידול של למעלה מ-40%.
מנכ"ל החברה, ד"ר יעקב רזון מסר לדירקטוריון, דיווח שמספר אירועים עיקריים בפעילות השוטפת הביאו לירידה ברווח הנקי: התוספת בהוצאות על דלקים וכן שריפת דלק יקר יותר בעקבות תיקונים בתחנת הכוח אשכול, שהיו באחריות החברה המקימה (G.E), בהיקף של כ- 112 מיליון שקל, והוצאות נוספות שנבעו מהתקלה, בהיקף של כ- 19 מילוני שקל נוספים.
כמו כן, ציין רוטמן, כי כתוצאה מעיצומי העובדים במהלך החודשים האחרונים, לא הוחזרו לעבודה סדירה יחידות ייצור פחמיות שהיו בשיפוצים, בתחנות הכוח "אורות רבין" ו"רוטנברג" והחברה נאלצה לשרוף דלק יקר יותר מפחם מחד, ולשלם קנסות על עיכוב פריקת אוניות הפחם, בהיקף כספי של כ-180 מיליון שקל. מינואר עד סוף אוגוסט 2005, גייסה חברת החשמל כ- 4.3 מיליארד שקל בשוק ההון בישראל.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
