חברת החשמל סיימה את הרבעון השני בהפסד של 5.7 מ'
חברת החשמל פרסמה אמש (18.9.05), באיחור של שבועיים, את הדוחות הכספיים לרבעון השני של 2005 ולחצי השנה. פרסום הדוחות התאפשר, לאחר שהחברה קיבלה מרשות החברות הממשלתיות, אורכה לעניין הגשת דוחות כספיים מבוקרים ל- 17 מקטעים על פי שרשרת החשמל, עד למועד הגשת הדוחות לרבעון השלישי של השנה, ואישרה את פרסום הדוחות הכספיים היום, כפי שהם.
חברת החשמל סיימה את החצי הראשון של 2005 ברווח נקי של 58.7 מיליון,זאת לעומת רווח של 2.1 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, הרבעון השני של השנה הסתיים בהפסד
של כ- 5.7 מיליון, תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם במחצית בסך של כ-1.9 מיליארד שקל. ההוצאה לדלק עלתה ביותר מ-40% ועמדה בתקופת הדוח על כ-3.3 מיליארד שקל, המהווים גידול של 964 מיליון שקל.
יו"ר דירקטוריון החברה, שלמה רוטמן, מסר, כי ההפרשים בין השנים נובעים בעיקר מכך, שבשנה שעברה, בנוסף לרווח שנבע מפעילות החברה, כלל הרווח הנקי גם את תוצאות השינויים בשיעור המיסים, שהביא לרישום הכנסה של כ-926 מיליון שקל, ואת תוצאות פריסת רווחים והפסדים אקטוארים לפי עקרונות תקן חשבונאות בינלאומי מספר 19 (19 – IAS), שבגינו בוטלו הוצאות שנרשמו בשנים קודמות והן נרשמו כהכנסה. ההפרש שנרשם עומד על כ-1,130 מיליון שקל.
רוטמן ציין עוד שתזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם במחצית הראשונה של השנה בסך של כ- 1.9 מיליארד שקל, ויחס תזרים המזומנים מפעילות שוטפת לכיסוי התחייבויות, היה בתקופת הדוח 4.10% לעומת 2.91% בתקופה המקבילה אשתקד.
במחצית הראשונה של השנה, היה גידול בהכנסות ממכירת חשמל, בהיקף של כ- 13.99%. ההכנסות נטו לחברה ממכירות חשמל לתקופה הסתכמו בכ- 7.4 מיליארד שקל, לעומת כ- 6.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
בתקופת הדוח הסתכמה עלות צריכת הדלקים לסך של כ-3.3 מיליארד שקל, לעומת כ- 2.4 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ- 964 מיליון שקל בהוצאות עבור דלק, המהווים גידול של למעלה מ-40%.
מנכ"ל החברה, ד"ר יעקב רזון מסר לדירקטוריון, דיווח שמספר אירועים עיקריים בפעילות השוטפת הביאו לירידה ברווח הנקי: התוספת בהוצאות על דלקים וכן שריפת דלק יקר יותר בעקבות תיקונים בתחנת הכוח אשכול, שהיו באחריות החברה המקימה (G.E), בהיקף של כ- 112 מיליון שקל, והוצאות נוספות שנבעו מהתקלה, בהיקף של כ- 19 מילוני שקל נוספים.
כמו כן, ציין רוטמן, כי כתוצאה מעיצומי העובדים במהלך החודשים האחרונים, לא הוחזרו לעבודה סדירה יחידות ייצור פחמיות שהיו בשיפוצים, בתחנות הכוח "אורות רבין" ו"רוטנברג" והחברה נאלצה לשרוף דלק יקר יותר מפחם מחד, ולשלם קנסות על עיכוב פריקת אוניות הפחם, בהיקף כספי של כ-180 מיליון שקל. מינואר עד סוף אוגוסט 2005, גייסה חברת החשמל כ- 4.3 מיליארד שקל בשוק ההון בישראל.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
