חברת החשמל סיימה את הרבעון השני בהפסד של 5.7 מ'
חברת החשמל פרסמה אמש (18.9.05), באיחור של שבועיים, את הדוחות הכספיים לרבעון השני של 2005 ולחצי השנה. פרסום הדוחות התאפשר, לאחר שהחברה קיבלה מרשות החברות הממשלתיות, אורכה לעניין הגשת דוחות כספיים מבוקרים ל- 17 מקטעים על פי שרשרת החשמל, עד למועד הגשת הדוחות לרבעון השלישי של השנה, ואישרה את פרסום הדוחות הכספיים היום, כפי שהם.
חברת החשמל סיימה את החצי הראשון של 2005 ברווח נקי של 58.7 מיליון,זאת לעומת רווח של 2.1 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, הרבעון השני של השנה הסתיים בהפסד
של כ- 5.7 מיליון, תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם במחצית בסך של כ-1.9 מיליארד שקל. ההוצאה לדלק עלתה ביותר מ-40% ועמדה בתקופת הדוח על כ-3.3 מיליארד שקל, המהווים גידול של 964 מיליון שקל.
יו"ר דירקטוריון החברה, שלמה רוטמן, מסר, כי ההפרשים בין השנים נובעים בעיקר מכך, שבשנה שעברה, בנוסף לרווח שנבע מפעילות החברה, כלל הרווח הנקי גם את תוצאות השינויים בשיעור המיסים, שהביא לרישום הכנסה של כ-926 מיליון שקל, ואת תוצאות פריסת רווחים והפסדים אקטוארים לפי עקרונות תקן חשבונאות בינלאומי מספר 19 (19 – IAS), שבגינו בוטלו הוצאות שנרשמו בשנים קודמות והן נרשמו כהכנסה. ההפרש שנרשם עומד על כ-1,130 מיליון שקל.
רוטמן ציין עוד שתזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם במחצית הראשונה של השנה בסך של כ- 1.9 מיליארד שקל, ויחס תזרים המזומנים מפעילות שוטפת לכיסוי התחייבויות, היה בתקופת הדוח 4.10% לעומת 2.91% בתקופה המקבילה אשתקד.
במחצית הראשונה של השנה, היה גידול בהכנסות ממכירת חשמל, בהיקף של כ- 13.99%. ההכנסות נטו לחברה ממכירות חשמל לתקופה הסתכמו בכ- 7.4 מיליארד שקל, לעומת כ- 6.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
בתקופת הדוח הסתכמה עלות צריכת הדלקים לסך של כ-3.3 מיליארד שקל, לעומת כ- 2.4 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ- 964 מיליון שקל בהוצאות עבור דלק, המהווים גידול של למעלה מ-40%.
מנכ"ל החברה, ד"ר יעקב רזון מסר לדירקטוריון, דיווח שמספר אירועים עיקריים בפעילות השוטפת הביאו לירידה ברווח הנקי: התוספת בהוצאות על דלקים וכן שריפת דלק יקר יותר בעקבות תיקונים בתחנת הכוח אשכול, שהיו באחריות החברה המקימה (G.E), בהיקף של כ- 112 מיליון שקל, והוצאות נוספות שנבעו מהתקלה, בהיקף של כ- 19 מילוני שקל נוספים.
כמו כן, ציין רוטמן, כי כתוצאה מעיצומי העובדים במהלך החודשים האחרונים, לא הוחזרו לעבודה סדירה יחידות ייצור פחמיות שהיו בשיפוצים, בתחנות הכוח "אורות רבין" ו"רוטנברג" והחברה נאלצה לשרוף דלק יקר יותר מפחם מחד, ולשלם קנסות על עיכוב פריקת אוניות הפחם, בהיקף כספי של כ-180 מיליון שקל. מינואר עד סוף אוגוסט 2005, גייסה חברת החשמל כ- 4.3 מיליארד שקל בשוק ההון בישראל.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
