חברת החשמל סיימה את הרבעון השני בהפסד של 5.7 מ'
חברת החשמל פרסמה אמש (18.9.05), באיחור של שבועיים, את הדוחות הכספיים לרבעון השני של 2005 ולחצי השנה. פרסום הדוחות התאפשר, לאחר שהחברה קיבלה מרשות החברות הממשלתיות, אורכה לעניין הגשת דוחות כספיים מבוקרים ל- 17 מקטעים על פי שרשרת החשמל, עד למועד הגשת הדוחות לרבעון השלישי של השנה, ואישרה את פרסום הדוחות הכספיים היום, כפי שהם.
חברת החשמל סיימה את החצי הראשון של 2005 ברווח נקי של 58.7 מיליון,זאת לעומת רווח של 2.1 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, הרבעון השני של השנה הסתיים בהפסד
של כ- 5.7 מיליון, תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם במחצית בסך של כ-1.9 מיליארד שקל. ההוצאה לדלק עלתה ביותר מ-40% ועמדה בתקופת הדוח על כ-3.3 מיליארד שקל, המהווים גידול של 964 מיליון שקל.
יו"ר דירקטוריון החברה, שלמה רוטמן, מסר, כי ההפרשים בין השנים נובעים בעיקר מכך, שבשנה שעברה, בנוסף לרווח שנבע מפעילות החברה, כלל הרווח הנקי גם את תוצאות השינויים בשיעור המיסים, שהביא לרישום הכנסה של כ-926 מיליון שקל, ואת תוצאות פריסת רווחים והפסדים אקטוארים לפי עקרונות תקן חשבונאות בינלאומי מספר 19 (19 – IAS), שבגינו בוטלו הוצאות שנרשמו בשנים קודמות והן נרשמו כהכנסה. ההפרש שנרשם עומד על כ-1,130 מיליון שקל.
רוטמן ציין עוד שתזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם במחצית הראשונה של השנה בסך של כ- 1.9 מיליארד שקל, ויחס תזרים המזומנים מפעילות שוטפת לכיסוי התחייבויות, היה בתקופת הדוח 4.10% לעומת 2.91% בתקופה המקבילה אשתקד.
במחצית הראשונה של השנה, היה גידול בהכנסות ממכירת חשמל, בהיקף של כ- 13.99%. ההכנסות נטו לחברה ממכירות חשמל לתקופה הסתכמו בכ- 7.4 מיליארד שקל, לעומת כ- 6.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
בתקופת הדוח הסתכמה עלות צריכת הדלקים לסך של כ-3.3 מיליארד שקל, לעומת כ- 2.4 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ- 964 מיליון שקל בהוצאות עבור דלק, המהווים גידול של למעלה מ-40%.
מנכ"ל החברה, ד"ר יעקב רזון מסר לדירקטוריון, דיווח שמספר אירועים עיקריים בפעילות השוטפת הביאו לירידה ברווח הנקי: התוספת בהוצאות על דלקים וכן שריפת דלק יקר יותר בעקבות תיקונים בתחנת הכוח אשכול, שהיו באחריות החברה המקימה (G.E), בהיקף של כ- 112 מיליון שקל, והוצאות נוספות שנבעו מהתקלה, בהיקף של כ- 19 מילוני שקל נוספים.
כמו כן, ציין רוטמן, כי כתוצאה מעיצומי העובדים במהלך החודשים האחרונים, לא הוחזרו לעבודה סדירה יחידות ייצור פחמיות שהיו בשיפוצים, בתחנות הכוח "אורות רבין" ו"רוטנברג" והחברה נאלצה לשרוף דלק יקר יותר מפחם מחד, ולשלם קנסות על עיכוב פריקת אוניות הפחם, בהיקף כספי של כ-180 מיליון שקל. מינואר עד סוף אוגוסט 2005, גייסה חברת החשמל כ- 4.3 מיליארד שקל בשוק ההון בישראל.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
