ת"א עברה להסחר בירידות: דיסקונט יורדת בכ-1.3%
הבורסה לניירות ערך בתל אביב נסחרת בצהרי היום בירידות שערים קלות. כשברקע, היום הוא יום הדיווחים האחרון לרבעון השני של השנה, המסחר נפתח בירידות שערים קלות, אך כשעה לאחר הפתיחה המדדים המובילים באחד העם עברו להיסחר בעליות שערים ובשעה זו חזרו להיסחר בירידות שערים קלות.
מדד ת"א 25 יורד ב-0.11% לרמת 711.22 נקודות, מדד ת"א 100 מאבד קלות 0.04% לרמת 716.37 נקודות, ומדד התל טק 15 מאבד 0.84% לרמת 390.84 נקודות. מחזור המסחר מסתכם בשעה זו בכ-314 מיליון שקל.
דיסקונט מאבדת גובה בעקבות הדוחו"ת
מניות חמשת הבנקים הגדולים נסחרות בשעה זו במגמה מעורבת. מניות בנק דיסקונט מובילות בירידה של 1.3%. הבוקר דיווח הבנק על נפילה של 7.4% ברווחי הרבעון השני של השנה ל-189 מיליון שקל. יחד עם זאת, רווחי המחצית של הבנק השלישי בגודלו במדינה צמחו ב-9.7% ל-352 מיליון שקל והתשואה על ההון הגיעה ל-11.3%, לעומת 11.1% במקבילה ו-9.3% בכל 2004.
מניות בנק הפועלים יורדות ב-1%. הבנק דיווח הבוקר, כי הוא רוכש חברת ברוקראז' אמריקנית בשם אינווסטק. הבנק התקשר בהסכם לרכישת Investec (US) Incorporated שהנה חברה שהתאגדה ורשומה בארה"ב כ-Broker-Dealer. בבנק הפועלים מציינים כי אינווסטק פועלת בכפוף לפיקוח רשות ניירות הערך האמריקנית ה-SEC ואחרות.
לאחר יומיים רצופים של עליות בעקבות הדוחו"ת הטובים מניות לאומי יורדות בכ-0.6%. ברקע, ב-"ידיעות אחרונות" דווח, כי הבנק ייאלץ למכור את מניותיו בחברת הביטוח מגדל או בחברה לישראל, כך עולה מתקנות של בנק ישראל והוראות של המפקח על הבנקים. בין הסיבות הם ריבוי התחומים של פעילות חברת הביטוח מגדל. מניות מגדל יורדות בכ-1%, ומנגד, מניות החברה לישראל מטפסות בכ-0.85%.
בצד הירוק ניצבות, מניות מזרחי והבינלאומי שעולות ב-0.74% ו-1.71% בהתאמה.
מניות מעברות קופצות בכ-4.26%. החברה דיווחה הבוקר על תוצאותיה לרבעון השני ולמחצית הראשונה של 2005. מדוחות החברה עולה, כי ההכנסות ברבעון החולף גדלו בכ-34% והסתכמו ב-85.8 מיליון שקל, הכנסות למחצית הראשונה של השנה עמדו על 174.4 מיליון, עלייה של כ-27% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בשורה התחתונה, רשמה החברה במחצית הראשונה של השנה גידול של כ-44% ברווח הנקי שהסתכם בכ-12 מיליון שקל ורווח של 5.4 מיליון שקל ברבעון השני, גידול של כ-38%.
עוד מענף המזון, מניות מי עדן מטפסות בכ-1.4% . החברה פרסמה היום את הדו"חות הכספיים לרבעון השני ולמחצית הראשונה של שנת 2005. הכנסות החברה ברבעון החולף הסתכמו בכ-99 מיליון שקל, בדומה לרבעון המקביל אשתקד. בשורה התחתונה, רשמה החברה רווח נקי ברבעון השני שהסתכם בכ-3 מיליון שקל לעומת הפסד נקי של כ-40 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
במחצית הראשונה, רשמה החברה הפסד נקי שהסתכם בכ-3 מיליון שקל לעומת הפסד נקי של כ-64 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. השיפור המוצג הינו הודות לשיפור ברווח התפעולי, בהוצאות המימון, בהעדר הוצאות אחרות חד פעמיות ושיפור תוצאות המיזם באירופה.
עוד בולטות בצהרי היום, קבוצת דלק שמטפסת ב-2.8% במחזור של כ-21 מיליון שקל. מניות שופרסל שעולות ב-2.8%, בצד האדום ניצבות, מניות מגל מערכות שיורדות ב-3.71%, ומניות שטראוס-עלית שמשילות כ-1%.
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
