ת"א עברה להסחר בירידות: דיסקונט יורדת בכ-1.3%
הבורסה לניירות ערך בתל אביב נסחרת בצהרי היום בירידות שערים קלות. כשברקע, היום הוא יום הדיווחים האחרון לרבעון השני של השנה, המסחר נפתח בירידות שערים קלות, אך כשעה לאחר הפתיחה המדדים המובילים באחד העם עברו להיסחר בעליות שערים ובשעה זו חזרו להיסחר בירידות שערים קלות.
מדד ת"א 25 יורד ב-0.11% לרמת 711.22 נקודות, מדד ת"א 100 מאבד קלות 0.04% לרמת 716.37 נקודות, ומדד התל טק 15 מאבד 0.84% לרמת 390.84 נקודות. מחזור המסחר מסתכם בשעה זו בכ-314 מיליון שקל.
דיסקונט מאבדת גובה בעקבות הדוחו"ת
מניות חמשת הבנקים הגדולים נסחרות בשעה זו במגמה מעורבת. מניות בנק דיסקונט מובילות בירידה של 1.3%. הבוקר דיווח הבנק על נפילה של 7.4% ברווחי הרבעון השני של השנה ל-189 מיליון שקל. יחד עם זאת, רווחי המחצית של הבנק השלישי בגודלו במדינה צמחו ב-9.7% ל-352 מיליון שקל והתשואה על ההון הגיעה ל-11.3%, לעומת 11.1% במקבילה ו-9.3% בכל 2004.
מניות בנק הפועלים יורדות ב-1%. הבנק דיווח הבוקר, כי הוא רוכש חברת ברוקראז' אמריקנית בשם אינווסטק. הבנק התקשר בהסכם לרכישת Investec (US) Incorporated שהנה חברה שהתאגדה ורשומה בארה"ב כ-Broker-Dealer. בבנק הפועלים מציינים כי אינווסטק פועלת בכפוף לפיקוח רשות ניירות הערך האמריקנית ה-SEC ואחרות.
לאחר יומיים רצופים של עליות בעקבות הדוחו"ת הטובים מניות לאומי יורדות בכ-0.6%. ברקע, ב-"ידיעות אחרונות" דווח, כי הבנק ייאלץ למכור את מניותיו בחברת הביטוח מגדל או בחברה לישראל, כך עולה מתקנות של בנק ישראל והוראות של המפקח על הבנקים. בין הסיבות הם ריבוי התחומים של פעילות חברת הביטוח מגדל. מניות מגדל יורדות בכ-1%, ומנגד, מניות החברה לישראל מטפסות בכ-0.85%.
בצד הירוק ניצבות, מניות מזרחי והבינלאומי שעולות ב-0.74% ו-1.71% בהתאמה.
מניות מעברות קופצות בכ-4.26%. החברה דיווחה הבוקר על תוצאותיה לרבעון השני ולמחצית הראשונה של 2005. מדוחות החברה עולה, כי ההכנסות ברבעון החולף גדלו בכ-34% והסתכמו ב-85.8 מיליון שקל, הכנסות למחצית הראשונה של השנה עמדו על 174.4 מיליון, עלייה של כ-27% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בשורה התחתונה, רשמה החברה במחצית הראשונה של השנה גידול של כ-44% ברווח הנקי שהסתכם בכ-12 מיליון שקל ורווח של 5.4 מיליון שקל ברבעון השני, גידול של כ-38%.
עוד מענף המזון, מניות מי עדן מטפסות בכ-1.4% . החברה פרסמה היום את הדו"חות הכספיים לרבעון השני ולמחצית הראשונה של שנת 2005. הכנסות החברה ברבעון החולף הסתכמו בכ-99 מיליון שקל, בדומה לרבעון המקביל אשתקד. בשורה התחתונה, רשמה החברה רווח נקי ברבעון השני שהסתכם בכ-3 מיליון שקל לעומת הפסד נקי של כ-40 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
במחצית הראשונה, רשמה החברה הפסד נקי שהסתכם בכ-3 מיליון שקל לעומת הפסד נקי של כ-64 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. השיפור המוצג הינו הודות לשיפור ברווח התפעולי, בהוצאות המימון, בהעדר הוצאות אחרות חד פעמיות ושיפור תוצאות המיזם באירופה.
עוד בולטות בצהרי היום, קבוצת דלק שמטפסת ב-2.8% במחזור של כ-21 מיליון שקל. מניות שופרסל שעולות ב-2.8%, בצד האדום ניצבות, מניות מגל מערכות שיורדות ב-3.71%, ומניות שטראוס-עלית שמשילות כ-1%.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
