ת"א עברה להסחר בירידות: דיסקונט יורדת בכ-1.3%
הבורסה לניירות ערך בתל אביב נסחרת בצהרי היום בירידות שערים קלות. כשברקע, היום הוא יום הדיווחים האחרון לרבעון השני של השנה, המסחר נפתח בירידות שערים קלות, אך כשעה לאחר הפתיחה המדדים המובילים באחד העם עברו להיסחר בעליות שערים ובשעה זו חזרו להיסחר בירידות שערים קלות.
מדד ת"א 25 יורד ב-0.11% לרמת 711.22 נקודות, מדד ת"א 100 מאבד קלות 0.04% לרמת 716.37 נקודות, ומדד התל טק 15 מאבד 0.84% לרמת 390.84 נקודות. מחזור המסחר מסתכם בשעה זו בכ-314 מיליון שקל.
דיסקונט מאבדת גובה בעקבות הדוחו"ת
מניות חמשת הבנקים הגדולים נסחרות בשעה זו במגמה מעורבת. מניות בנק דיסקונט מובילות בירידה של 1.3%. הבוקר דיווח הבנק על נפילה של 7.4% ברווחי הרבעון השני של השנה ל-189 מיליון שקל. יחד עם זאת, רווחי המחצית של הבנק השלישי בגודלו במדינה צמחו ב-9.7% ל-352 מיליון שקל והתשואה על ההון הגיעה ל-11.3%, לעומת 11.1% במקבילה ו-9.3% בכל 2004.
מניות בנק הפועלים יורדות ב-1%. הבנק דיווח הבוקר, כי הוא רוכש חברת ברוקראז' אמריקנית בשם אינווסטק. הבנק התקשר בהסכם לרכישת Investec (US) Incorporated שהנה חברה שהתאגדה ורשומה בארה"ב כ-Broker-Dealer. בבנק הפועלים מציינים כי אינווסטק פועלת בכפוף לפיקוח רשות ניירות הערך האמריקנית ה-SEC ואחרות.
לאחר יומיים רצופים של עליות בעקבות הדוחו"ת הטובים מניות לאומי יורדות בכ-0.6%. ברקע, ב-"ידיעות אחרונות" דווח, כי הבנק ייאלץ למכור את מניותיו בחברת הביטוח מגדל או בחברה לישראל, כך עולה מתקנות של בנק ישראל והוראות של המפקח על הבנקים. בין הסיבות הם ריבוי התחומים של פעילות חברת הביטוח מגדל. מניות מגדל יורדות בכ-1%, ומנגד, מניות החברה לישראל מטפסות בכ-0.85%.
בצד הירוק ניצבות, מניות מזרחי והבינלאומי שעולות ב-0.74% ו-1.71% בהתאמה.
מניות מעברות קופצות בכ-4.26%. החברה דיווחה הבוקר על תוצאותיה לרבעון השני ולמחצית הראשונה של 2005. מדוחות החברה עולה, כי ההכנסות ברבעון החולף גדלו בכ-34% והסתכמו ב-85.8 מיליון שקל, הכנסות למחצית הראשונה של השנה עמדו על 174.4 מיליון, עלייה של כ-27% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בשורה התחתונה, רשמה החברה במחצית הראשונה של השנה גידול של כ-44% ברווח הנקי שהסתכם בכ-12 מיליון שקל ורווח של 5.4 מיליון שקל ברבעון השני, גידול של כ-38%.
עוד מענף המזון, מניות מי עדן מטפסות בכ-1.4% . החברה פרסמה היום את הדו"חות הכספיים לרבעון השני ולמחצית הראשונה של שנת 2005. הכנסות החברה ברבעון החולף הסתכמו בכ-99 מיליון שקל, בדומה לרבעון המקביל אשתקד. בשורה התחתונה, רשמה החברה רווח נקי ברבעון השני שהסתכם בכ-3 מיליון שקל לעומת הפסד נקי של כ-40 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
במחצית הראשונה, רשמה החברה הפסד נקי שהסתכם בכ-3 מיליון שקל לעומת הפסד נקי של כ-64 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. השיפור המוצג הינו הודות לשיפור ברווח התפעולי, בהוצאות המימון, בהעדר הוצאות אחרות חד פעמיות ושיפור תוצאות המיזם באירופה.
עוד בולטות בצהרי היום, קבוצת דלק שמטפסת ב-2.8% במחזור של כ-21 מיליון שקל. מניות שופרסל שעולות ב-2.8%, בצד האדום ניצבות, מניות מגל מערכות שיורדות ב-3.71%, ומניות שטראוס-עלית שמשילות כ-1%.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה
במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.
מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.
בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )
יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.
- הפתרון לגיוס חרדים: הקמת ישיבות לאורך הגבול
- פסיקת בג"ץ והשלכותיה על תקציבי הישיבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.
