ת"א עברה להסחר בירידות: דיסקונט יורדת בכ-1.3%
הבורסה לניירות ערך בתל אביב נסחרת בצהרי היום בירידות שערים קלות. כשברקע, היום הוא יום הדיווחים האחרון לרבעון השני של השנה, המסחר נפתח בירידות שערים קלות, אך כשעה לאחר הפתיחה המדדים המובילים באחד העם עברו להיסחר בעליות שערים ובשעה זו חזרו להיסחר בירידות שערים קלות.
מדד ת"א 25 יורד ב-0.11% לרמת 711.22 נקודות, מדד ת"א 100 מאבד קלות 0.04% לרמת 716.37 נקודות, ומדד התל טק 15 מאבד 0.84% לרמת 390.84 נקודות. מחזור המסחר מסתכם בשעה זו בכ-314 מיליון שקל.
דיסקונט מאבדת גובה בעקבות הדוחו"ת
מניות חמשת הבנקים הגדולים נסחרות בשעה זו במגמה מעורבת. מניות בנק דיסקונט מובילות בירידה של 1.3%. הבוקר דיווח הבנק על נפילה של 7.4% ברווחי הרבעון השני של השנה ל-189 מיליון שקל. יחד עם זאת, רווחי המחצית של הבנק השלישי בגודלו במדינה צמחו ב-9.7% ל-352 מיליון שקל והתשואה על ההון הגיעה ל-11.3%, לעומת 11.1% במקבילה ו-9.3% בכל 2004.
מניות בנק הפועלים יורדות ב-1%. הבנק דיווח הבוקר, כי הוא רוכש חברת ברוקראז' אמריקנית בשם אינווסטק. הבנק התקשר בהסכם לרכישת Investec (US) Incorporated שהנה חברה שהתאגדה ורשומה בארה"ב כ-Broker-Dealer. בבנק הפועלים מציינים כי אינווסטק פועלת בכפוף לפיקוח רשות ניירות הערך האמריקנית ה-SEC ואחרות.
לאחר יומיים רצופים של עליות בעקבות הדוחו"ת הטובים מניות לאומי יורדות בכ-0.6%. ברקע, ב-"ידיעות אחרונות" דווח, כי הבנק ייאלץ למכור את מניותיו בחברת הביטוח מגדל או בחברה לישראל, כך עולה מתקנות של בנק ישראל והוראות של המפקח על הבנקים. בין הסיבות הם ריבוי התחומים של פעילות חברת הביטוח מגדל. מניות מגדל יורדות בכ-1%, ומנגד, מניות החברה לישראל מטפסות בכ-0.85%.
בצד הירוק ניצבות, מניות מזרחי והבינלאומי שעולות ב-0.74% ו-1.71% בהתאמה.
מניות מעברות קופצות בכ-4.26%. החברה דיווחה הבוקר על תוצאותיה לרבעון השני ולמחצית הראשונה של 2005. מדוחות החברה עולה, כי ההכנסות ברבעון החולף גדלו בכ-34% והסתכמו ב-85.8 מיליון שקל, הכנסות למחצית הראשונה של השנה עמדו על 174.4 מיליון, עלייה של כ-27% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בשורה התחתונה, רשמה החברה במחצית הראשונה של השנה גידול של כ-44% ברווח הנקי שהסתכם בכ-12 מיליון שקל ורווח של 5.4 מיליון שקל ברבעון השני, גידול של כ-38%.
עוד מענף המזון, מניות מי עדן מטפסות בכ-1.4% . החברה פרסמה היום את הדו"חות הכספיים לרבעון השני ולמחצית הראשונה של שנת 2005. הכנסות החברה ברבעון החולף הסתכמו בכ-99 מיליון שקל, בדומה לרבעון המקביל אשתקד. בשורה התחתונה, רשמה החברה רווח נקי ברבעון השני שהסתכם בכ-3 מיליון שקל לעומת הפסד נקי של כ-40 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
במחצית הראשונה, רשמה החברה הפסד נקי שהסתכם בכ-3 מיליון שקל לעומת הפסד נקי של כ-64 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. השיפור המוצג הינו הודות לשיפור ברווח התפעולי, בהוצאות המימון, בהעדר הוצאות אחרות חד פעמיות ושיפור תוצאות המיזם באירופה.
עוד בולטות בצהרי היום, קבוצת דלק שמטפסת ב-2.8% במחזור של כ-21 מיליון שקל. מניות שופרסל שעולות ב-2.8%, בצד האדום ניצבות, מניות מגל מערכות שיורדות ב-3.71%, ומניות שטראוס-עלית שמשילות כ-1%.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
