ההתנתקות והבורסה: חתול ועכבר במרוץ לשמנת
קשה מאוד לשפוט את תהליך ההתנתקות במונחים כספיים. דבר ראשון שברור לכל הוא שהעלות הידועה לתהליך תעבור את רף 8 מיליארדי השקלים, לאחר שהערכות קודמות דיברו על סכום שנע בין 5 ל-7 מיליארד שקל. סדרה של מכרזים בהולים, וחוסר הרצון של המפונים לקבל את חלק מהתנאים המוצעים להם, עלולים להמשיך ולהגדיל את ההוצאות. זה בכלל לא פשוט.
אבל התהליך של הפינוי הוא רק חלק אחד במאזן. חלק ההתחייבויות, כשמנסים לעבור לצד הנכסים, של ההתנתקות, מתגלע הויכוח הפוליטי במלוא עוצמתו. בשמאל יאמרו שהפריחה הכלכלית, ההכרה הבינלאומית, והסיוע בכסף אמריקני ואירופאי, יפצו על צד ההתחייבויות, כמו גם שיפור היחסים עם אירופה. התוצאה אמורה להיטיב עם הכלכלה בטווח הבינוני עד הארוך.
בימין יציינו מן הסתם, שהגברת החשש מטרור, כמו גם ממעשי טרור עתידיים שעלול להגיע מרצועת עזה, אי הודאות שאליה תגרר המערכת הפוליטית לאחר התהליך, הכאב הנפשי והסבל שנגרם למפונים ולחברה בכלל, כל אלה ועוד גורמים נוספים, יכבידו מאוד על הכלכלה ויעיקו עליה בטווח הבינוני והארוך.
כך או כך, צד ה"נכסים" מהפינוי הופך להיות הצד הלא ברור, וגם הסיכומים ההיסטוריים נעשים פרובלמטיים כשזה מגיע לעניין התועלות מתהליכים מדיניים. ברור ששאלה כגון: תהליך אוסלו עזר או הרע עם הכלכלה הישראלית? היא לא שאלה פשוטה, והיא מעוררת את היצר הפוליטי שמנסה בכוחנות להכתיב את התשובה.
הכלכלה הישראלית, רבת הטלטלות, חוותה שנתיים של צמיחה שבאו לאחר גדיעת שיאו של הטרור הפלשתיני במהלך אינתיפדת אל אקצה. אך יש שיציינו שכל הפריחה הכלכלית שהחלה כאן, מקורה בעמידתה של ארה"ב לצידנו, בעיקר בצד הערבויות הגדולות שהעניקה לישראל בסכומים של מיליארדי דולרים. טענה אחרת תציין מן הסתם שמותו של ערפאת, בדרך שבה מת (לא בחיסול או בהגלייה) הביאה לפריחה האדירה בבורסה ולירידת רמת הסיכון באזורנו.
תהליך ההתנתקות שהחל בשבוע שעבר, ושטרם נסתיים בצורה שקטה, משום שמחר (ג') עוד יחול הפינוי בשא-נור ובחומש, הוא תהליך גדול וחזק שקשה מאוד לאמוד את פירותיו. הוא מוביל את שרון לעומקה של משוואה פוליטית סבוכה, רבת תסכול עם חשש כבד למתיחות. אך מנגד, רה"מ הזה הצליך להתיר פלונטרים שנראו כמו "קשרים גורדיים" במהלך תהליך ההתנתקות, עד שאמונה מיתית ביכולתיו הפוליטיות יכולה להתגשם.
היחידה שהיתה "אופטימית" בכל התהליך הזה, כלומר בשבוע שעבר, היתה הבורסה התל אביבית. אנחנו בטוחים שהיה קשה לכם לעקוב אחרי דיווחי המסחר, שכן הכל נדחק לשוליים. זה היה שבוע דיווחים כל כך עמוס, עד שגם כותרת על פצצת אטום שנפלה על פריז, היתה נדחקת לשולי המהדורות. עזה היתה בלב העניינים.
אבל בבורסה אין מקום לוואקום. יש תמיד שלושה מצבים: ירידות, עליות או דשדוש. הבורסה מנסה לענות על שאלות קמאיות מאוד. יש שיאמרו שבפתולוגיה שלה היא מזכירה לא אחת חיבור ישיר ל"איד" פרוידיאני קדום, בכך שהיא מנסה לענות על השאלה: "יהיה לי טוב בעוד מספר רגעים או לא?". משסופקה לה התשובה לכך בשבוע שעבר: כן, ההתנתקות עוברת בשקט. היא פרצה בזינוקים מעלה.
אותו הדבר נכון לבורסה בעתות מצוקה. החשש מגביר כל אלמנט פרשנות אחר (רווחי חברות, מאקרו חיובי למדינה, וכו'). אנחנו ב-Bizportal, מקבלים לא אחת את התגובות המשתאות של חלקכם: "איך זה ייתכן שהבורסה לא נופלת כשיש פיגועים או מתרסקת כשעוקרים אנשים מבתיהם?". טיבה של השאלה מחביא את ההבנה שהבורסה היא סוג של פרשן של "ישראל", וזאת לא ההגדרה המדויקת. הבורסה היא קודם כל הפרשן של השאלה: "היכן אקבל את התשואה הטובה ביותר שלי?", ולכן היא מגיבה בקיצוניות לחששות הנובעים מכך. פיגועים - אם הם נשנים שוב ושוב, לא "מרגשים" אותה.
כך גם לגבי עקירת ישובים שלא הובילה לפריצת מסגרת תקציב, ואף יצרה פוטנציאל רווח למספר חברות. מהלך עמוס יצרים שכזה, לא מעיק על הפעילים ב"אחד העם", כל עוד ברור שהוא לא מעיב על המאקרו-כלכלה. ואם תחזרו לפסקאות הראשונות - תראו שזאת שאלה מורכבת מדי בכדי שהבורסה תפתור בצורה מהירה.
לסיכום, אפשר לציין שההתנתקות והבורסה רצות אחרי השמנת - דעת הקהל. הראשונה אחרי דעת הקהל המקיפה שתכריע בבחירות הקרובות, והשנייה אחרי דעת קהל המשקיעים בארץ ובעולם, שתכריע על האטרקטיביות של ישראל כמשק להשקעה בעתיד.
מאת: חזי שטרנליכט.
בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית
אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב
הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.
ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות
- 10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים
- נשיאת הפד של בוסטון מתנגדת להורדת ריבית נוספת בדצמבר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד
הסיבה המרכזית לכך שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
