ההתנתקות והבורסה: חתול ועכבר במרוץ לשמנת

היחידה שהיתה "אופטימית" בכל תהליך ההתנתקות בשבוע שעבר, היתה הבורסה התל אביבית. רבים מכם שואלים אותנו איך זה שלבורסה אין "רגש" והיא עולה ועולה, וזאת לא השאלה לדעתנו
חזי שטרנליכט |

קשה מאוד לשפוט את תהליך ההתנתקות במונחים כספיים. דבר ראשון שברור לכל הוא שהעלות הידועה לתהליך תעבור את רף 8 מיליארדי השקלים, לאחר שהערכות קודמות דיברו על סכום שנע בין 5 ל-7 מיליארד שקל. סדרה של מכרזים בהולים, וחוסר הרצון של המפונים לקבל את חלק מהתנאים המוצעים להם, עלולים להמשיך ולהגדיל את ההוצאות. זה בכלל לא פשוט.

אבל התהליך של הפינוי הוא רק חלק אחד במאזן. חלק ההתחייבויות, כשמנסים לעבור לצד הנכסים, של ההתנתקות, מתגלע הויכוח הפוליטי במלוא עוצמתו. בשמאל יאמרו שהפריחה הכלכלית, ההכרה הבינלאומית, והסיוע בכסף אמריקני ואירופאי, יפצו על צד ההתחייבויות, כמו גם שיפור היחסים עם אירופה. התוצאה אמורה להיטיב עם הכלכלה בטווח הבינוני עד הארוך.

בימין יציינו מן הסתם, שהגברת החשש מטרור, כמו גם ממעשי טרור עתידיים שעלול להגיע מרצועת עזה, אי הודאות שאליה תגרר המערכת הפוליטית לאחר התהליך, הכאב הנפשי והסבל שנגרם למפונים ולחברה בכלל, כל אלה ועוד גורמים נוספים, יכבידו מאוד על הכלכלה ויעיקו עליה בטווח הבינוני והארוך.

כך או כך, צד ה"נכסים" מהפינוי הופך להיות הצד הלא ברור, וגם הסיכומים ההיסטוריים נעשים פרובלמטיים כשזה מגיע לעניין התועלות מתהליכים מדיניים. ברור ששאלה כגון: תהליך אוסלו עזר או הרע עם הכלכלה הישראלית? היא לא שאלה פשוטה, והיא מעוררת את היצר הפוליטי שמנסה בכוחנות להכתיב את התשובה.

הכלכלה הישראלית, רבת הטלטלות, חוותה שנתיים של צמיחה שבאו לאחר גדיעת שיאו של הטרור הפלשתיני במהלך אינתיפדת אל אקצה. אך יש שיציינו שכל הפריחה הכלכלית שהחלה כאן, מקורה בעמידתה של ארה"ב לצידנו, בעיקר בצד הערבויות הגדולות שהעניקה לישראל בסכומים של מיליארדי דולרים. טענה אחרת תציין מן הסתם שמותו של ערפאת, בדרך שבה מת (לא בחיסול או בהגלייה) הביאה לפריחה האדירה בבורסה ולירידת רמת הסיכון באזורנו.

תהליך ההתנתקות שהחל בשבוע שעבר, ושטרם נסתיים בצורה שקטה, משום שמחר (ג') עוד יחול הפינוי בשא-נור ובחומש, הוא תהליך גדול וחזק שקשה מאוד לאמוד את פירותיו. הוא מוביל את שרון לעומקה של משוואה פוליטית סבוכה, רבת תסכול עם חשש כבד למתיחות. אך מנגד, רה"מ הזה הצליך להתיר פלונטרים שנראו כמו "קשרים גורדיים" במהלך תהליך ההתנתקות, עד שאמונה מיתית ביכולתיו הפוליטיות יכולה להתגשם.

היחידה שהיתה "אופטימית" בכל התהליך הזה, כלומר בשבוע שעבר, היתה הבורסה התל אביבית. אנחנו בטוחים שהיה קשה לכם לעקוב אחרי דיווחי המסחר, שכן הכל נדחק לשוליים. זה היה שבוע דיווחים כל כך עמוס, עד שגם כותרת על פצצת אטום שנפלה על פריז, היתה נדחקת לשולי המהדורות. עזה היתה בלב העניינים.

אבל בבורסה אין מקום לוואקום. יש תמיד שלושה מצבים: ירידות, עליות או דשדוש. הבורסה מנסה לענות על שאלות קמאיות מאוד. יש שיאמרו שבפתולוגיה שלה היא מזכירה לא אחת חיבור ישיר ל"איד" פרוידיאני קדום, בכך שהיא מנסה לענות על השאלה: "יהיה לי טוב בעוד מספר רגעים או לא?". משסופקה לה התשובה לכך בשבוע שעבר: כן, ההתנתקות עוברת בשקט. היא פרצה בזינוקים מעלה.

אותו הדבר נכון לבורסה בעתות מצוקה. החשש מגביר כל אלמנט פרשנות אחר (רווחי חברות, מאקרו חיובי למדינה, וכו'). אנחנו ב-Bizportal, מקבלים לא אחת את התגובות המשתאות של חלקכם: "איך זה ייתכן שהבורסה לא נופלת כשיש פיגועים או מתרסקת כשעוקרים אנשים מבתיהם?". טיבה של השאלה מחביא את ההבנה שהבורסה היא סוג של פרשן של "ישראל", וזאת לא ההגדרה המדויקת. הבורסה היא קודם כל הפרשן של השאלה: "היכן אקבל את התשואה הטובה ביותר שלי?", ולכן היא מגיבה בקיצוניות לחששות הנובעים מכך. פיגועים - אם הם נשנים שוב ושוב, לא "מרגשים" אותה.

כך גם לגבי עקירת ישובים שלא הובילה לפריצת מסגרת תקציב, ואף יצרה פוטנציאל רווח למספר חברות. מהלך עמוס יצרים שכזה, לא מעיק על הפעילים ב"אחד העם", כל עוד ברור שהוא לא מעיב על המאקרו-כלכלה. ואם תחזרו לפסקאות הראשונות - תראו שזאת שאלה מורכבת מדי בכדי שהבורסה תפתור בצורה מהירה.

לסיכום, אפשר לציין שההתנתקות והבורסה רצות אחרי השמנת - דעת הקהל. הראשונה אחרי דעת הקהל המקיפה שתכריע בבחירות הקרובות, והשנייה אחרי דעת קהל המשקיעים בארץ ובעולם, שתכריע על האטרקטיביות של ישראל כמשק להשקעה בעתיד.

מאת: חזי שטרנליכט.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

אייל גפני; קרדיט: אוהד רומנואייל גפני; קרדיט: אוהד רומנו

וואן זירו נלחץ מבנק אש ומשיק מסלול חדש - הגדולים עדיין אדישים

הבנק הדיגיטלי וואן זירו מציע פטור מעמלות ושירותים ייעודיים לעצמאים, על רקע השקת הבנק החדש אש של ניר צוק - האם הבנקים הקטנים יאכלו אחד את השני כשהגדולים יחייכו מהצד?

מנדי הניג |

בנק ONE ZERO הכריז היום על השקת מסלול בנקאי חדש לעצמאים, שכולל שירותים ייעודיים כמו הפקת חשבוניות דיגיטליות, ניהול מע"מ, פטור מעמלות עו"ש ומט"ח, וממשק דיגיטלי לניהול פעילות עסקית וכל זה ללא עלות חודשית. לפי הבנק, מדובר בחבילת שירותים שעשויה לחסוך לעצמאי למעלה מ־3,000 שקל בשנה.

המסלול מבוסס על שיתוף פעולה עם חברת FINBOT, שמספקת את הפלטפורמה לניהול הפעילות העסקית דרך האפליקציה FINBOT SMART. כך לדוגמה, בכל תקבול שמתקבל לחשבון, המערכת תזהה אוטומטית את הצורך בתשלום מע"מ, תציע להפריש 18% מהסכום לפיקדון יומי ייעודי, ותאפשר גם לצבור ריבית על כספי המע"מ בנוסף להתראות שוטפות על המצב התזרימי של כל החשבונות במקום אחד.

קניבליזציה בין הבנקים הקטנים?

זה מגיע בעיתוי טעון במיוחד: ימים ספורים לאחר ההשקה הרשמית של בנק אש. המסלול החדש של וואן זירו הוא כנראה יותר אילוץ מיוזמה. וואן זירו, נאבק יותר משלוש שנים כדי לבסס את עצמו כבנק משמעותי מול הענקיים ואז מגיע בנק אש שאולי הוא עדיין לא איום אמיתי אבל הוא בהחלט מצליח לייצר רעש, ועושה זאת עם אג’נדה לוחמנית, ואפילו עקיצות ישירות מהיזם הראשי - בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות.

במעמד השקת הבנק החדש, הביקורת הייתה ישירה וחסרת עכבות מצד אחד מהמייסדים, יזם ההייטק ניר צוק: "לא יודע למה מישהו חשב שזה יעבוד", הוא אמר כשהוא התייחס למודל המנוי החודשי של וואן זירו. לדבריו, “וואן זירו החליטו שהם כמו נטפליקס או חדר כושר. אנחנו בבנק אש באים עם מודל אחר לגמרי אנחנו מחלקים חצי מהרווחים עם הלקוחות. לא גובים עמלות עו"ש, לא דמי מנוי, וכל שקל שמופקד אצלנו הבנק מרוויח חצי ממנו והלקוח חצי. זה הוגן, וזה שקוף".

הוא לא סיים רק במודל העסקי ותקף גם את התשתית הטכנולוגית של וואן זירו: "הם בחרו במערכת ליבה הודית בת 40 שנה, יקרה ולא מותאמת. אצלנו המערכת נבנתה מקצה לקצה על ידי הייטק ישראלי, רזה וזול". בנוסף לזה צוק ציין שוואן זירו "שרף כבר כ־890 מיליון שקל מתוך המימון שגייס", בעוד שבבנק אש, לדבריו, "רוב הכסף עוד נמצא בקופה".