מיכל הלפרין
צילום: דוברות הכנסת יצחק הררי, ואלבטרוס

רשות התחרות תשקול להטיל על נובל אנרג'י לקבל את הכרעת הרוב בתמר

הממונה על התחרות, מיכל הלפרין הבהירה לנובל אנרג'י כי אם תמשיך להחזיק בזכות וטו היא תראה בה כמונופול ותשקול להטיל עליה הוראות שיחייבו אותה לקבל את הכרעת הרוב
ערן סוקול | (3)

הממונה על התחרות, מיכל הלפרין הבהירה לנובל אנרג'י כי אם תמשיך להחזיק בזכות וטו בניגוד למתווה הגז, הממונה תשקול להטיל עליה הוראות שיחייבו אותה לקבל את הכרעת הרוב בתמר, בפרט ביחס לקביעת מחיר הגז בעסקאות.

 

נובל אנרג'י מחזיקה כיום בזכות וטו שמאפשרת לה למנוע כל החלטה על התקשרות למכירת גז מתמר ולהשפיע על מחירי עסקאות כאלה, וכך לפגוע ביכולתן של שותפות תמר להציע הצעות תחרותיות מול מאגר לוויתן. כלומר, זכות הוטו שבידי נובל מאפשרת לה לפגוע בתחרות בין שני מאגרי הגז הגדולים בישראל.

 

לפי חוות דעת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, מאיר לוין, מ-6 בספטמבר, נובל נדרשת לשנות את מנגנון ההחלטה בתמר, כך שלא תהיה בידיה זכות וטו עד לסוף 2021 או קודם לכן אם החזקות נובל ירדו ל-25% (בהתאם להוראות המתווה). אחרת, נובל תימצא בהפרה של המתווה. משמעות הפרת הוראות אלו במתווה היא, בין השאר, כי סמכויות הממונה לתת לנובל הוראות כבעלת מונופול ישובו לתוקפן.

 

במסגרת מתווה הגז עשה שר הכלכלה שימוש בסמכות המוענקת לו במסגרת סעיף 52 לחוק התחרות הכלכלית (אז חוק ההגבלים העסקיים) וקבע שתמר ולויתן יהיו פטורות מחלק מהוראות חוק התחרות הכלכלית ובכלל זה ניתן פטור לתמר מחלק מחובותיה כבעלת מונופול.

הפטור שניתן אז לתמר ולויתן הותנה, בין היתר, בעמידתה של נובל בדרישה כי תמכור את החזקותיה בתמר שמעל 25% לצד שלישי שאינו קשור בה וכי מאותו מועד לא תהיה לה יותר זכות ווטו בתמר.

בהתאם להודעה שמסרה הממונה לנובל היום היא רואה בקיומה של זכות וטו לנובל בתמר, לאחר המועד הקובע במתווה כהפרה של הוראות הפטור שניתן לנובל. לפיכך סמכויות הממונה להטיל על נובל הוראות לבעל מונופול שבות לתוקפן.

 

הממונה התריעה בפני נובל, שאם היא תפר את ההוראה האוסרת עליה להחזיק בזכות וטו, הממונה תשקול להטיל עליה הוראות לפיהן נובל לא תוכל להשפיע על החלטות ביחס למאגר תמר מעבר לזכויותיה (25%) – גם לא על החלטות ביחס למחיר המכירה של גז טבעי, ותהיה כפופה להכרעת רוב השותפות בתמר.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חגחלגח 22/09/2020 16:42
    הגב לתגובה זו
    השמאל הבולשביקים חולי נפש...הכנסות של עשרות מיליארדים כבר לא יגיעו עשור הגז היה בים...אתם כולם אפסים משתנה של מדינה.
  • הוא כבר דאג לחברים שלו שלא יצטרכו לשלם כלום. רק בי 21/10/2020 14:07
    הגב לתגובה זו
    הוא כבר דאג לחברים שלו שלא יצטרכו לשלם כלום. רק ביטול זכות הוטו תגרום למעט תחרות ולירידה קטנה במחיר הגז המופקעים.
  • אתה כותב בשם חברת שברון? 21/10/2020 14:01
    הגב לתגובה זו
    אתה כותב בשם חברת שברון?
אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם

אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון

עוזי גרסטמן |

ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.

גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי

פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.

החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.

מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף

נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.

פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.