חברות הגז המצריות יפצו את EMG ביותר ממיליארד דולר
קצת פחות משנה לאחר שנקבע בבוררות בקהיר כי חברות הגז המצריות ביטלו את ההסכם עם EMG שלא כדין, ה-CRCICA (המרכז עבור מסחר בינלאומי ובוררות בקהיר) קבע כי חברות הגז ישלמו ל-EMG של יוסי מימן פיצוי של 1.033 מיליארד דולר.
הנכס העיקרי של אמפל היה אחזקה ב-12.5% ממניות החברה האמריקאית EMG, שהפעילה בעבר צינור שהוביל גז ממצרים לישראל. פעילות הצינור הופסקה בשל חבלות שנעשו בו על ידי גופי טרור. ביטול הסכם הגז המצרי ישראלי ב-2012 והחבלות בצינור הובילו לקריסת אמפל. בעלי האג"ח מקווים כי הפסיקה במצרים תהווה תקדים ליתר הליכי הבוררות.
עו"ד אלכס ספיץ, המפרק של אמפל, מסביר כי עתה מצופה שמוסדות בוררות נוספים ילכו בעקבות מוסד הבוררות בקהיר. לפי ספיץ, קיימת האפשרות שחברות הגז המצריות יבקשו לקיים דיון בגובה הפיצויים בבתי המשפט המצריים.
- 11.מני 21/05/2020 10:33הגב לתגובה זומשקיעים שהפסידו כסף, צריכים לקבל חלק יחסי מהפיצוי במידה ויצא לפועל...
- 10.דירה=קורת גג 30/03/2020 20:28הגב לתגובה זודירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
- לך לעבוד ועם משכנתא יהיה לך דירה. אין חינם. (ל"ת)רוני 01/05/2020 13:13הגב לתגובה זו
- גינדי 11/05/2020 22:57לך תסתובב בעולם ותראה כמה קל לקנות דירה שם , רק בישראל אתה צריך לעבוד כל החיים , אז אל תבלבל במח אלא אם אתה מיליונר ואני מבין מאיפה ההתנשאות
- יש עלויות הקמה של דירה,הקרקע לא בחינם והבנייה עולה כסף (ל"ת)יש עלויות הקמה 04/05/2020 07:26
- 9.השגריר 30/03/2020 00:21הגב לתגובה זומעניין שנה אחרי כמה שקלים קיבל מהמליארד? אני מהמר שלא יותר מ100 שח
- 8.מיכאל 19/03/2020 12:39הגב לתגובה זומיסכנים - אין להם כסף. בכלל - קראתי מאמר דעה שלכם על בסיס הנגיף "רק לא ביבי". תישארו במיקום שלכם או שתזכו לגורל של ערוצים 12 ו 13.
- 7.אריק 16/03/2020 07:24הגב לתגובה זוככה תראה את הכסף.
- 6.לחקור את ליברמן הגנ 09/03/2020 21:24הגב לתגובה זודבר מעורבותו ו/או אחריותו של ליברמן למעשים בלתי חוקיים, התגלה מפיהם של מספר עדי מדינה ועדים אחרים. למרות זאת, ליברמן מאותרג - הוא טרם נקרא לחקירה באזהרה, ואף לא לתשאול. מ"מ פרקליט המדינה, דן אלדד, מכיר היטב את החומרים והמסמכי. למרות זאת, הוא טרם פעל לקיום חובתו המקתצועית. הנה חלק מצומצם מהגילויים שחשפנו (שש פרשות), המצביעים על החשדות החמורים כלפי ליברמן: 1) חשד לכספי שוחד בדלת האחורית - מעדות דאוד גודובסקי, ששימש יד ימינו של ליברמן בישראל ביתנו, ומעדותו של מתן דהן (עמותת איילים) עולה, כי דהן נדרש להשיב "בדלת האחורית", לחשבון אחר של ישראל ביתנו, שני מיליון ש"ח מתוך חמישה מיליון שקיבלה איילים מכספים קואליציוניים. מתמליל השיחה בין גודובסקי לבין מתן דהן (שהואשם אף הוא והורשע) עולה, כי דהן הביע מורת רוח מכך. גודובסקי השיב לו: "ככה זה - לשביעות רצונו של הבוס". פאינה קירשנבאום נשאלה בעדותה בית המשפט: מי הבוס. על-כך השיבה: "כנראה ליברמן" (ראו חשיפה מיום 30.09.19); 2) החשד: חצי מיליון ש"ח יועדו לליברמן - במסגרת החקירה בפרשת נתיבי ישראל נמסרה עדות והוגשה למשטרה הקלטה שבה נאמר: "היה בא ויזניצ'ר
- 5.יורם 18/02/2018 23:21הגב לתגובה זומי יפצה אותנו המשקיעים הקטנים ( תביעה ייצוגית ?!!!?)
- 4.פלייצר 18/02/2018 15:52הגב לתגובה זוהמיצרים מצאו מאגרי גז גדולים בחופי מצריים לכן יוכלו לשלם ובגדול..
- 3.מה הקשר לפתח תקווה? (ל"ת)nueh 18/02/2018 12:41הגב לתגובה זו
- 2.YL 18/02/2018 12:15הגב לתגובה זוזה הסיכון לעסקים עם ממשלות מתחלף שלטון ואתה יכול לדבר רק עם עצמך
- 1.פלייצר 18/02/2018 11:11הגב לתגובה זובכמה מוערכים אגח אמפל ב. היום במסחר מחוץ לבורסה
יובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבושיכון ובינוי אנרגיה משקיעה כ-590 מיליון שקל בפרויקט סולארי לאגירה
שיכון ובינוי אנרגיה, באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה; הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים
שיכון ובינוי אנרגיה שיכון ובינוי אנרגיה שוב אנרגיה 0.28% , באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה. הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים.
הפרויקט יכלול מתקן פוטו-וולטאי בהספק של 150 מגה-וואט, לצד מערכת אגירת אנרגיה בהספק של 460 מגה-וואט-שעה. ההקמה תתבצע במקביל לשטח פנוי שנותר בין הפאנלים התרמו-סולאריים הקיימים במתקן שהוקם על ידי נגב אנרגיה, חברת בת של שיכון ובינוי אנרגיה המחזיקה ב-50% מהזכויות בו. השילוב הזה מאפשר ניצול מיטבי של השטח הקיים, כולל תשתיות ומערכות ניהול חשמל, וממייעל את עלויות ההקמה והתפעול.ההסכם עם המדינה מבוסס על מודל Build Own Transfer (BOT), לפיו החברה תבנה, תפעיל ותעביר את הפרויקט לרשות המדינה בסיום תקופת הזיכיון בשנת 2043.
השקעה משמעותית בשוק האנרגיה הירוקה
שיכון ובינוי אנרגיה מעריכה כי עלות הקמת הפרויקט תעמוד על כ-573 עד 603 מיליון שקל, בממוצע 590 מיליון שקל. ההכנסות המשוערות מהפרויקט בהפעלתו המלאה, המתוכננת לשנת 2027, נעות בין 73 ל-93 מיליון שקל, כאשר הרווח התפעולי-תזרימי (EBITDA) צפוי לנוע בטווח 37-53 מיליון שקל.
הפרויקט ממחיש את ההתפתחות המואצת בתחום ייצור החשמל מהשמש בשילוב עם אגירת אנרגיה בישראל. מתקני אגירה משולבים הם עדיין בשלב התפתחות, אך הם צפויים להגדיל את יכולות הניהול והגמישות של מערכות החשמל, להפחית עומסים בשעות שיא ולהאיץ את המעבר למקורות אנרגיה מתחדשים.
- שו"ב אנרגיה מסכמת רבעון עם עלייה של 12% בהכנסות
- המלצת קנייה על שיכון ובינוי אנרגיה "אפסייד של 24%"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בישראל, השוק לאנרגיה סולארית נמצא בצמיחה מתמדת, עם התקדמות משמעותית בתחום האגירה. בשנים האחרונות, ממשלת ישראל קידמה מספר רפורמות להגברת השימוש באנרגיה מתחדשת, כולל הטבות מס והקלות ביורוקרטיות לפרויקטים סולאריים.
מחירי הגז באירופה: ירידה שנתית של 40% - האם היציבות תימשך?
החוזים על הגז במדד ההולנדי TTF נסחרים סביב 28 אירו ל-MWh, למרות שמלאי האחסון נמוך מהרגיל. עונת חימום מתונה, זרימה סדירה מנורווגיה ועלייה ביבוא LNG שומרים על השקט, אבל תחזית קור ותקלות בצפון הים עוד יכולות לשנות את הטון
מחירי הגז הטבעי באירופה רושמים את הירידה השנתית החדה ביותר מאז 2023, והם מסיימים את השנה סביב מינוס 40% מול תחילתה. בחוזים העתידיים של מדד המסחר ההולנדי TTF, שמכתיב במידה רבה את הטון לכל היבשת, המחיר נע סביב 28 אירו ל-MWh. זה תמחור שנראה נמוך יחסית על רקע פתיחת עונת החימום והעובדה שמלאי האחסון מתחיל את החורף מתחת לממוצע.
השוק נראה יותר כמו מערכת שמחפשת איזון תפעולי ופחות כמו משבר מתגלגל. אחרי כמה שנים שבהן כל שיבוש קטן התגלגל לקפיצות חדות, הפוקוס עובר לשאלה פשוטה יותר, האם ההיצע מגיע בקצב שמכסה את הביקוש היומי, גם כשנקודת הפתיחה של המלאים פחות נוחה.
מה מחזיק את המחיר נמוך, וסוגיית האחסון
אחד הגורמים המרכזיים הוא עונת חימום מתונה יחסית בתחילתה, שמורידה לחץ מהביקוש לחימום ומאטה את קצב המשיכות מהאחסון. כשאין גל קור ממושך בשלב הזה, השוק מקבל מרווח נשימה שמקטין את פרמיית הסיכון בחוזים הקרובים.
במקביל, נורווגיה ממשיכה להיות עוגן לאירופה דרך צינורות הגז, וברוב הזמן הזרימה נשארת סדירה. לצד זה, יבוא הגז הטבעי הנוזלי LNG גדל משמעותית, והאירופים מושכים מטענים לפי הצורך. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, יבוא ה LNG לאירופה עולה השנה בכ 25% ומגיע לשיא, עם 92 מיליארד מטר מעוקב במחצית הראשונה של השנה.
- משרד האנרגיה בוחן ייצור אנרגיה לישראל בים
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לתמונה הזו נכנס גם שינוי בהרכב המקורות. מעקב אחר תנועות מטענים מצביע על כך שמטענים מארהב מהווים בערך 56% מיבוא ה LNG של אירופה השנה, מה שתורם לרצף אספקה ומקטין את הרגישות לאירועים נקודתיים באזורי הפקה אחרים.
