חברות הגז המצריות יפצו את EMG ביותר ממיליארד דולר
קצת פחות משנה לאחר שנקבע בבוררות בקהיר כי חברות הגז המצריות ביטלו את ההסכם עם EMG שלא כדין, ה-CRCICA (המרכז עבור מסחר בינלאומי ובוררות בקהיר) קבע כי חברות הגז ישלמו ל-EMG של יוסי מימן פיצוי של 1.033 מיליארד דולר.
הנכס העיקרי של אמפל היה אחזקה ב-12.5% ממניות החברה האמריקאית EMG, שהפעילה בעבר צינור שהוביל גז ממצרים לישראל. פעילות הצינור הופסקה בשל חבלות שנעשו בו על ידי גופי טרור. ביטול הסכם הגז המצרי ישראלי ב-2012 והחבלות בצינור הובילו לקריסת אמפל. בעלי האג"ח מקווים כי הפסיקה במצרים תהווה תקדים ליתר הליכי הבוררות.
עו"ד אלכס ספיץ, המפרק של אמפל, מסביר כי עתה מצופה שמוסדות בוררות נוספים ילכו בעקבות מוסד הבוררות בקהיר. לפי ספיץ, קיימת האפשרות שחברות הגז המצריות יבקשו לקיים דיון בגובה הפיצויים בבתי המשפט המצריים.
- 11.מני 21/05/2020 10:33הגב לתגובה זומשקיעים שהפסידו כסף, צריכים לקבל חלק יחסי מהפיצוי במידה ויצא לפועל...
- 10.דירה=קורת גג 30/03/2020 20:28הגב לתגובה זודירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
- לך לעבוד ועם משכנתא יהיה לך דירה. אין חינם. (ל"ת)רוני 01/05/2020 13:13הגב לתגובה זו
- גינדי 11/05/2020 22:57לך תסתובב בעולם ותראה כמה קל לקנות דירה שם , רק בישראל אתה צריך לעבוד כל החיים , אז אל תבלבל במח אלא אם אתה מיליונר ואני מבין מאיפה ההתנשאות
- יש עלויות הקמה של דירה,הקרקע לא בחינם והבנייה עולה כסף (ל"ת)יש עלויות הקמה 04/05/2020 07:26
- 9.השגריר 30/03/2020 00:21הגב לתגובה זומעניין שנה אחרי כמה שקלים קיבל מהמליארד? אני מהמר שלא יותר מ100 שח
- 8.מיכאל 19/03/2020 12:39הגב לתגובה זומיסכנים - אין להם כסף. בכלל - קראתי מאמר דעה שלכם על בסיס הנגיף "רק לא ביבי". תישארו במיקום שלכם או שתזכו לגורל של ערוצים 12 ו 13.
- 7.אריק 16/03/2020 07:24הגב לתגובה זוככה תראה את הכסף.
- 6.לחקור את ליברמן הגנ 09/03/2020 21:24הגב לתגובה זודבר מעורבותו ו/או אחריותו של ליברמן למעשים בלתי חוקיים, התגלה מפיהם של מספר עדי מדינה ועדים אחרים. למרות זאת, ליברמן מאותרג - הוא טרם נקרא לחקירה באזהרה, ואף לא לתשאול. מ"מ פרקליט המדינה, דן אלדד, מכיר היטב את החומרים והמסמכי. למרות זאת, הוא טרם פעל לקיום חובתו המקתצועית. הנה חלק מצומצם מהגילויים שחשפנו (שש פרשות), המצביעים על החשדות החמורים כלפי ליברמן: 1) חשד לכספי שוחד בדלת האחורית - מעדות דאוד גודובסקי, ששימש יד ימינו של ליברמן בישראל ביתנו, ומעדותו של מתן דהן (עמותת איילים) עולה, כי דהן נדרש להשיב "בדלת האחורית", לחשבון אחר של ישראל ביתנו, שני מיליון ש"ח מתוך חמישה מיליון שקיבלה איילים מכספים קואליציוניים. מתמליל השיחה בין גודובסקי לבין מתן דהן (שהואשם אף הוא והורשע) עולה, כי דהן הביע מורת רוח מכך. גודובסקי השיב לו: "ככה זה - לשביעות רצונו של הבוס". פאינה קירשנבאום נשאלה בעדותה בית המשפט: מי הבוס. על-כך השיבה: "כנראה ליברמן" (ראו חשיפה מיום 30.09.19); 2) החשד: חצי מיליון ש"ח יועדו לליברמן - במסגרת החקירה בפרשת נתיבי ישראל נמסרה עדות והוגשה למשטרה הקלטה שבה נאמר: "היה בא ויזניצ'ר
- 5.יורם 18/02/2018 23:21הגב לתגובה זומי יפצה אותנו המשקיעים הקטנים ( תביעה ייצוגית ?!!!?)
- 4.פלייצר 18/02/2018 15:52הגב לתגובה זוהמיצרים מצאו מאגרי גז גדולים בחופי מצריים לכן יוכלו לשלם ובגדול..
- 3.מה הקשר לפתח תקווה? (ל"ת)nueh 18/02/2018 12:41הגב לתגובה זו
- 2.YL 18/02/2018 12:15הגב לתגובה זוזה הסיכון לעסקים עם ממשלות מתחלף שלטון ואתה יכול לדבר רק עם עצמך
- 1.פלייצר 18/02/2018 11:11הגב לתגובה זובכמה מוערכים אגח אמפל ב. היום במסחר מחוץ לבורסה
הראל שליסלהביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות
הביקוש לחשמל בישראל מזנק מעבר לתחזיות; לצד צעדים משמעותיים שננקטו, המשך התכנון המרכזי והפיקוח על מכסות הייצור מעכבים את התחרות ומגבילים
את יכולת המשק להגיב לשינויים בביקוש; הסרת המכסות ופתיחת השוק לעסקאות ישירות בין תחנות כוח למספקים פרטיים תאפשר מענה מהיר, תעודד תחרות ותפחית את יוקר המחיה
משק החשמל בישראל מצוי בצומת דרכים. שינויים טכנולוגיים, סביבתיים וחברתיים מייצרים מציאות חדשה: מעבר לחשמול, חדירת רכבים חשמליים, פריחת מרכזי נתונים וכניסת בינה מלאכותית (AI) הצפויה להקפיץ את הביקוש לחשמל בקצב חריג. כדי להבטיח משק חשמל אמין ותחרותי לציבור, הרגולציה חייבת להיות כזו שמאפשרת לשוק להגיב במהירות לשינויים הבלתי צפויים.
קיים קושי אינהרנטי לחזות את הביקוש לחשמל. בשנת 2017, פרסם בנק ישראל תחזית שלפיה בשנת 2024, בתרחיש הגבוה, יעמוד הביקוש לחשמל על כ־72 מיליארד קוט״ש. בהשוואה לצריכה בפועל ב-2017 בהיקף של כ-62 מיליארד קוט"ש, מדובר בתחזית גידול של כ-16% בסה"כ, שמשקפת קצב גידול שנתי ממוצע חזוי של כ־2% לשנה. מנתונים שפרסמה לאחרונה רשות החשמל עולה כי הביקוש לחשמל בפועל, בשנת 2024, עמד על 80.4 מיליארד קוט"ש, המשקפים עליה של כ-30% לעומת 2017, בקצב גידול שנתי ממוצע של כ-3.7% בשנה, כמעט כפול מקצב הגידול בתחזית בנק ישראל. יצוין כי בשנת 2024 לבדה צמח הביקוש לחשמל בהיקף של 4.4% ביחס ל-2023, וזאת עוד בטרם נכנסו לתמונה ה- AI ומרכזי נתונים עתירי אנרגיה.
גם כאשר התמונה מתבהרת, הרגולטור שעדיין מתפקד כמתכנן מרכזי, מגיב באופן טבעי בקצב מתון יותר. במשך שנים רבות לא אושרו בישראל תחנות כוח חדשות. במאי 2023 אישרה הממשלה הנוכחית הקמה של שתי תחנות כוח נוספות. באוגוסט 2024 קבעה רשות החשמל מכסה להקמת שתי תחנות בלבד. במרץ 2025 לאור הגידול בתחזית הביקוש, החליטה רשות החשמל לעדכן את החלטתה: הגדילה את המכסה לארבע תחנות והכפילה את שיעורי הזמינות שהובטחו בהחלטה הקודמת. בנוסף לכך, לאור הגידול בתחזית הביקוש, הורתה ממשלת ישראל באוקטובר 2024, על פתיחת שערי הות"ל לתכנון תחנות כוח חדשות וזאת במטרה להקים עוד לפחות 13 תחנות כוח חדשות הנדרשות בעשור הבא, מתוכן לפחות חמש באזור מרכז הארץ עד לשנת 2035. מדובר בהחלטה משמעותית ביותר שהניעה מחדש את פעילות ייזום תחנות הכוח במדינת ישראל.
הקמת תחנת כוח בישראל, בדומה לפרויקטי תשתיות מורכבים, לוקחת שנים רבות: מהתכנון, דרך היתרי הבנייה, ועד להקמה וחיבור לרשת. לרוב חולף יותר מעשור מהרגע שבו החל תכנון התחנה ועד שהתחנה מתחילה לייצר חשמל בפועל. עובדה זו מחייבת הגדלת גמישות בצד ההיצע, באופן שיאפשר תגובה מהירה ומענה לשינויים בביקוש לחשמל. במצב הקיים, בו השוק מנוהל במכסות ייצור, כל עיכוב בקבלת החלטות עלול להתגלגל לפגיעה באמינות משק החשמל ולעלייה במחירי החשמל לציבור. דוגמה לכך, ניתן לראות בדברי ההסבר של רשות החשמל להחלטתה במרץ 2025 להגדיל את שיעור הזמינות לתחנה הראשונה שתסגור פיננסית בגוש דן. לטענת הרשות, לאור העובדה שבמועד ההחלטה הייתה קיימת רק תחנה אחת עם תכנית מאושרת בצפון גוש דן, משק החשמל נדרש לשלם עוד כ-350 מיליון שקלים בערכים מהוונים כדי להבטיח את הקמתה. אמנם מדובר במענה אחראי של הרגולטור שנעשה כדי להבטיח את אמינות האספקה, אך קבלת ההחלטה באיחור תעלה לציבור סכום לא מבוטל.
- המועמד לנגיד בנק ישראל נעצר בחשד לקבלת שוחד, והממציא הדגול הולך לעולמו
- בכמה יעלה חשבון החשמל שלנו בגלל ChatGPT?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד האירועים המעצבים של שוק החשמל בשנים האחרונות הוא הליברליזציה של משק החשמל הישראלי. עד לא מזמן, כמעט כל החשמל בישראל יוצר ונמכר דרך חברת החשמל. בעשור האחרון ובדגש על השנתיים האחרונות, התמונה השתנתה באופן דרמטי. הודות לשינויים משמעותיים שהובילה הממשלה ורשות החשמל, כיום כ-60% מהחשמל מיוצר על ידי גורמים פרטיים, כאשר במקביל נפתח שוק אספקת החשמל לתחרות וכלל משקי הבית יכולים לרכוש חשמל מוזל מספקים פרטיים. לצד ההזדמנות להציע חשמל מוזל ללקוחות, לשוק האספקה עשויה להיות תרומה מהותית גם בפיתוח ושכלול מקטע הייצור בשוק החשמל.
הראל שליסלהביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות
הביקוש לחשמל בישראל מזנק מעבר לתחזיות; לצד צעדים משמעותיים שננקטו, המשך התכנון המרכזי והפיקוח על מכסות הייצור מעכבים את התחרות ומגבילים
את יכולת המשק להגיב לשינויים בביקוש; הסרת המכסות ופתיחת השוק לעסקאות ישירות בין תחנות כוח למספקים פרטיים תאפשר מענה מהיר, תעודד תחרות ותפחית את יוקר המחיה
משק החשמל בישראל מצוי בצומת דרכים. שינויים טכנולוגיים, סביבתיים וחברתיים מייצרים מציאות חדשה: מעבר לחשמול, חדירת רכבים חשמליים, פריחת מרכזי נתונים וכניסת בינה מלאכותית (AI) הצפויה להקפיץ את הביקוש לחשמל בקצב חריג. כדי להבטיח משק חשמל אמין ותחרותי לציבור, הרגולציה חייבת להיות כזו שמאפשרת לשוק להגיב במהירות לשינויים הבלתי צפויים.
קיים קושי אינהרנטי לחזות את הביקוש לחשמל. בשנת 2017, פרסם בנק ישראל תחזית שלפיה בשנת 2024, בתרחיש הגבוה, יעמוד הביקוש לחשמל על כ־72 מיליארד קוט״ש. בהשוואה לצריכה בפועל ב-2017 בהיקף של כ-62 מיליארד קוט"ש, מדובר בתחזית גידול של כ-16% בסה"כ, שמשקפת קצב גידול שנתי ממוצע חזוי של כ־2% לשנה. מנתונים שפרסמה לאחרונה רשות החשמל עולה כי הביקוש לחשמל בפועל, בשנת 2024, עמד על 80.4 מיליארד קוט"ש, המשקפים עליה של כ-30% לעומת 2017, בקצב גידול שנתי ממוצע של כ-3.7% בשנה, כמעט כפול מקצב הגידול בתחזית בנק ישראל. יצוין כי בשנת 2024 לבדה צמח הביקוש לחשמל בהיקף של 4.4% ביחס ל-2023, וזאת עוד בטרם נכנסו לתמונה ה- AI ומרכזי נתונים עתירי אנרגיה.
גם כאשר התמונה מתבהרת, הרגולטור שעדיין מתפקד כמתכנן מרכזי, מגיב באופן טבעי בקצב מתון יותר. במשך שנים רבות לא אושרו בישראל תחנות כוח חדשות. במאי 2023 אישרה הממשלה הנוכחית הקמה של שתי תחנות כוח נוספות. באוגוסט 2024 קבעה רשות החשמל מכסה להקמת שתי תחנות בלבד. במרץ 2025 לאור הגידול בתחזית הביקוש, החליטה רשות החשמל לעדכן את החלטתה: הגדילה את המכסה לארבע תחנות והכפילה את שיעורי הזמינות שהובטחו בהחלטה הקודמת. בנוסף לכך, לאור הגידול בתחזית הביקוש, הורתה ממשלת ישראל באוקטובר 2024, על פתיחת שערי הות"ל לתכנון תחנות כוח חדשות וזאת במטרה להקים עוד לפחות 13 תחנות כוח חדשות הנדרשות בעשור הבא, מתוכן לפחות חמש באזור מרכז הארץ עד לשנת 2035. מדובר בהחלטה משמעותית ביותר שהניעה מחדש את פעילות ייזום תחנות הכוח במדינת ישראל.
הקמת תחנת כוח בישראל, בדומה לפרויקטי תשתיות מורכבים, לוקחת שנים רבות: מהתכנון, דרך היתרי הבנייה, ועד להקמה וחיבור לרשת. לרוב חולף יותר מעשור מהרגע שבו החל תכנון התחנה ועד שהתחנה מתחילה לייצר חשמל בפועל. עובדה זו מחייבת הגדלת גמישות בצד ההיצע, באופן שיאפשר תגובה מהירה ומענה לשינויים בביקוש לחשמל. במצב הקיים, בו השוק מנוהל במכסות ייצור, כל עיכוב בקבלת החלטות עלול להתגלגל לפגיעה באמינות משק החשמל ולעלייה במחירי החשמל לציבור. דוגמה לכך, ניתן לראות בדברי ההסבר של רשות החשמל להחלטתה במרץ 2025 להגדיל את שיעור הזמינות לתחנה הראשונה שתסגור פיננסית בגוש דן. לטענת הרשות, לאור העובדה שבמועד ההחלטה הייתה קיימת רק תחנה אחת עם תכנית מאושרת בצפון גוש דן, משק החשמל נדרש לשלם עוד כ-350 מיליון שקלים בערכים מהוונים כדי להבטיח את הקמתה. אמנם מדובר במענה אחראי של הרגולטור שנעשה כדי להבטיח את אמינות האספקה, אך קבלת ההחלטה באיחור תעלה לציבור סכום לא מבוטל.
- המועמד לנגיד בנק ישראל נעצר בחשד לקבלת שוחד, והממציא הדגול הולך לעולמו
- בכמה יעלה חשבון החשמל שלנו בגלל ChatGPT?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד האירועים המעצבים של שוק החשמל בשנים האחרונות הוא הליברליזציה של משק החשמל הישראלי. עד לא מזמן, כמעט כל החשמל בישראל יוצר ונמכר דרך חברת החשמל. בעשור האחרון ובדגש על השנתיים האחרונות, התמונה השתנתה באופן דרמטי. הודות לשינויים משמעותיים שהובילה הממשלה ורשות החשמל, כיום כ-60% מהחשמל מיוצר על ידי גורמים פרטיים, כאשר במקביל נפתח שוק אספקת החשמל לתחרות וכלל משקי הבית יכולים לרכוש חשמל מוזל מספקים פרטיים. לצד ההזדמנות להציע חשמל מוזל ללקוחות, לשוק האספקה עשויה להיות תרומה מהותית גם בפיתוח ושכלול מקטע הייצור בשוק החשמל.
