חברות הגז המצריות יפצו את EMG ביותר ממיליארד דולר
קצת פחות משנה לאחר שנקבע בבוררות בקהיר כי חברות הגז המצריות ביטלו את ההסכם עם EMG שלא כדין, ה-CRCICA (המרכז עבור מסחר בינלאומי ובוררות בקהיר) קבע כי חברות הגז ישלמו ל-EMG של יוסי מימן פיצוי של 1.033 מיליארד דולר.
הנכס העיקרי של אמפל היה אחזקה ב-12.5% ממניות החברה האמריקאית EMG, שהפעילה בעבר צינור שהוביל גז ממצרים לישראל. פעילות הצינור הופסקה בשל חבלות שנעשו בו על ידי גופי טרור. ביטול הסכם הגז המצרי ישראלי ב-2012 והחבלות בצינור הובילו לקריסת אמפל. בעלי האג"ח מקווים כי הפסיקה במצרים תהווה תקדים ליתר הליכי הבוררות.
עו"ד אלכס ספיץ, המפרק של אמפל, מסביר כי עתה מצופה שמוסדות בוררות נוספים ילכו בעקבות מוסד הבוררות בקהיר. לפי ספיץ, קיימת האפשרות שחברות הגז המצריות יבקשו לקיים דיון בגובה הפיצויים בבתי המשפט המצריים.
- 11.מני 21/05/2020 10:33הגב לתגובה זומשקיעים שהפסידו כסף, צריכים לקבל חלק יחסי מהפיצוי במידה ויצא לפועל...
- 10.דירה=קורת גג 30/03/2020 20:28הגב לתגובה זודירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
- לך לעבוד ועם משכנתא יהיה לך דירה. אין חינם. (ל"ת)רוני 01/05/2020 13:13הגב לתגובה זו
- גינדי 11/05/2020 22:57לך תסתובב בעולם ותראה כמה קל לקנות דירה שם , רק בישראל אתה צריך לעבוד כל החיים , אז אל תבלבל במח אלא אם אתה מיליונר ואני מבין מאיפה ההתנשאות
- יש עלויות הקמה של דירה,הקרקע לא בחינם והבנייה עולה כסף (ל"ת)יש עלויות הקמה 04/05/2020 07:26
- 9.השגריר 30/03/2020 00:21הגב לתגובה זומעניין שנה אחרי כמה שקלים קיבל מהמליארד? אני מהמר שלא יותר מ100 שח
- 8.מיכאל 19/03/2020 12:39הגב לתגובה זומיסכנים - אין להם כסף. בכלל - קראתי מאמר דעה שלכם על בסיס הנגיף "רק לא ביבי". תישארו במיקום שלכם או שתזכו לגורל של ערוצים 12 ו 13.
- 7.אריק 16/03/2020 07:24הגב לתגובה זוככה תראה את הכסף.
- 6.לחקור את ליברמן הגנ 09/03/2020 21:24הגב לתגובה זודבר מעורבותו ו/או אחריותו של ליברמן למעשים בלתי חוקיים, התגלה מפיהם של מספר עדי מדינה ועדים אחרים. למרות זאת, ליברמן מאותרג - הוא טרם נקרא לחקירה באזהרה, ואף לא לתשאול. מ"מ פרקליט המדינה, דן אלדד, מכיר היטב את החומרים והמסמכי. למרות זאת, הוא טרם פעל לקיום חובתו המקתצועית. הנה חלק מצומצם מהגילויים שחשפנו (שש פרשות), המצביעים על החשדות החמורים כלפי ליברמן: 1) חשד לכספי שוחד בדלת האחורית - מעדות דאוד גודובסקי, ששימש יד ימינו של ליברמן בישראל ביתנו, ומעדותו של מתן דהן (עמותת איילים) עולה, כי דהן נדרש להשיב "בדלת האחורית", לחשבון אחר של ישראל ביתנו, שני מיליון ש"ח מתוך חמישה מיליון שקיבלה איילים מכספים קואליציוניים. מתמליל השיחה בין גודובסקי לבין מתן דהן (שהואשם אף הוא והורשע) עולה, כי דהן הביע מורת רוח מכך. גודובסקי השיב לו: "ככה זה - לשביעות רצונו של הבוס". פאינה קירשנבאום נשאלה בעדותה בית המשפט: מי הבוס. על-כך השיבה: "כנראה ליברמן" (ראו חשיפה מיום 30.09.19); 2) החשד: חצי מיליון ש"ח יועדו לליברמן - במסגרת החקירה בפרשת נתיבי ישראל נמסרה עדות והוגשה למשטרה הקלטה שבה נאמר: "היה בא ויזניצ'ר
- 5.יורם 18/02/2018 23:21הגב לתגובה זומי יפצה אותנו המשקיעים הקטנים ( תביעה ייצוגית ?!!!?)
- 4.פלייצר 18/02/2018 15:52הגב לתגובה זוהמיצרים מצאו מאגרי גז גדולים בחופי מצריים לכן יוכלו לשלם ובגדול..
- 3.מה הקשר לפתח תקווה? (ל"ת)nueh 18/02/2018 12:41הגב לתגובה זו
- 2.YL 18/02/2018 12:15הגב לתגובה זוזה הסיכון לעסקים עם ממשלות מתחלף שלטון ואתה יכול לדבר רק עם עצמך
- 1.פלייצר 18/02/2018 11:11הגב לתגובה זובכמה מוערכים אגח אמפל ב. היום במסחר מחוץ לבורסה
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
